אודות

~

אני מאוד אוהבת את הכותרת של הדף הזה: אודות. מילה יפה. מי שמגיעים לדף הזה, רוצים לדעת עלי עוד משהו, עוד בנוסף למה שמופיע כאן, כמעט מדי יום. והבלוג שלי מאוד מאוד אישי, הוא הולך כל הזמן על החבל המתוח בין דעות והגיגים וסיפורים ומחשבות מהזן האישי, לבין שירה שבגרעינה נמצא האישי ביותר. אבל כן, כשמגיעים לדף ה'אודות' רוצים לדעת מי אני. בת כמה אני. איפה אני גרה. איך אני נראית, מה עשיתי עד עכשיו עם החיים האלה, האם אני נשואה? יש לי ילדים, כלב, תואר אקדמי?

ובכן, מה מכל זה חשוב? כלומר מה חשוב לי שתדעו עלי? אז הנה אני שמה תמונה, כי זה חשוב אני יודעת.

צילום: אפי שריר

מיכל שטיינר, בת 54, גרה באמירים, ואוהבת את הדברים הפשוטים: שמים, ציפורים, לחם וסלט ירקות. התארים הרשמיים שלי במשך הרבה שנים היו מאיירת, מעצבת גרפית, אמנית ומרצה לעיצוב. אחר כך במשך שבע שנים עבדתי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, שם הייתי רכזת תחום חינוך והעלאת מודעות ומנחת קבוצות.

לכתוב בצורה רצינית ולתת לכתיבה שלי את המקום ההוגן בחיים, התחלתי יחסית מאוחר. לפני ארבע שנים יצא לאור הרומן הראשון שלי, 'נשיקה של טבחית', ומאז הוא קיבל גם קצת השמצות, אבל בעיקר המון אהבה. העובדה שכתבתי ספר היתה בשבילי הפתעה ואושר. זה שהוצאה גדולה וטובה 'כינרת זמורה-ביתן' הוציאה אותו לאור, היתה הפתעה נוספת ושמחה. שאלפי אנשים קנו וקראו אותו בלתי נתפש כמעט. והעובדה שרבים ממי שקראו טרחו לחפש אותי ולספר לי שאהבו את הספר, מרגש. גם כאן אפשר לראות את חלקם, וגם בערוצים אחרים קיבלתי בשם הספר שלי המון אהבה. העובדה הזו מפתיעה, משמחת, מרגשת ומעודדת אותי להמשיך. חשוב שתדעו שאפשר לא רק לקרוא את הספר בדפוס או בדיגיטאלי (בהוצאת 'עברית') אלא גם או במקום, לשמוע אותו! הנה כאן.

ועכשיו, יצא הספר השני שלי, 'רמה קמה' שמו, והוא ספר דיגיטאלי בהוצאת 'גטבוקס'. אני שומעת עליו דברים טובים ומקווה שלמרות המדיה החדשה והלא פשוטה, הוא יגיע לכמה שיותר קוראים. לרמה שלי יש גם דף בפייסבוק, אתם מוזמנים.

אני שמחה שבאתם לכאן לראות מי אני, ומקווה שתבקרו אותי מדי פעם בבלוג, הוא יקר לליבי מאוד. אשמח גם שתגיבו ותכתבו לי גם את עצמכם.

~

(מדי פעם אני מנכשת את התגובות שלי למסרים מכם, הן חוזרות על עצמן, משעממות. התמצית שלהן ועיקרן: תודה מכל הלב)

58 תגובות to “אודות”

  1. שרית מימראן Says:

    מיכלי!!
    תתחדשי על הבלוג.
    נראה נפלא – ואני בטוחה שיתמלא בכל טוב במהרה!
    חיבוקים חמים,
    שרית

  2. מירי מדעי Says:

    מיכלולה חביבה
    ממש נפלא ונהדר
    שיהיה רק טוב ושבת שלום ומבורכת
    מירי, המתגעגעת

  3. רות Says:

    מיכוש, שבת שלום ומבורך. רוב האנשים נדחפים לקומה השנייה עם קליידרמן אבל את , יקירתי, מנגנת מהביטנה של הפסנתר, מהצירים.
    בהצלחה, אהובה, כתבי ושיפעי טוב.
    רות.

  4. יוסי Says:

    היי מיכלצ'יקית

    נהנתי מהסלט אני מצפה למנה עיקרית וקינוח

    הייתי מתבל בקצת פחות יסטית יסטית ועוד יסטית

    בישולים נעימים וטיעימים בהמשך הדרך

    וטוב וכיף ובריאות

    יוסי

  5. מיקי Says:

    מיכלי,
    איזה כיף להזכר בעומקך, שטותניקיותך ואמיתותך. מתה עליך ועל הסתירות המרתקות שבך.

  6. יוסי Says:

    היי מיכל
    אפרופו סלט מחשבות……..
    ראיתי הצגת תלמידי י"ב תיכון אלון רמה"ש מגמת תיאטרון
    החברה ערבבו מחזות שונים של שקספיר ויצרו סלט הצגות בקצב מטורף
    מאוד מאתגר ודורש ערנות מכסימלית מהצופה
    משתלב טוב במרחב חלופי הטכנולוגיה המטורפים המתרחשים סביבנו
    בקצור לא לטעמי
    אני בקצב עתיק יותר

  7. יעל קינן Says:

    מיקוש חמודה,
    כיף לקרוא. הגעתי באיחור אז יש לי הרבה להספיק.
    מה שקראתי עד עכשיו מושך לקרוא עוד…
    תמשיכי ותמשיכי

  8. ליאור Says:

    סליחה,
    איך נירשמים? מחקתי את ההוראות. בעצם סימנתי את הריבוע למטה שאומר "הודיעו לי על רשומות חדשות"
    בכל אופן איתך כרגיל,
    ליאור

  9. iris stern levi Says:

    im in
    :)

  10. אסתי Says:

    ואם אני רוצה לשלוח לך מייל, מה אני עושה?

    אסתי

  11. טלי לטוביצקי Says:

    מיכל,
    תודה לך. מאוד.
    לא ידעתי איפה לכתוב לך. מקווה שתראי את זה. וכן, יש סוג של התחלת הקלה, אם כי מי שמטריד אותי ממשיך לשלח רפש לאתר שלי ולמייל ומה לא, כל פעם בשם אחר. אבל תגובות כאלה כמו שלך מאוד מאוד מקלות ומעודדות. אז שוב תודה.

  12. טלי Says:

    ואם אני, כמו אסתי, רוצה לשלוח לך מייל מה אני עושה?

    ואיך זה יכול להיות שעוד לא שלחת לי מייל?…..(-:

  13. אמא Says:

    אמיצה שלי

  14. הדודה היחידה שלך Says:

    הי מיכי

    אני ממש נפעמת מהספר . אני עוצרת את עצמי לא לקרוא מהר מדי כדי שלא ייגמר. לא יודעת איך את מצליחה לכתוב בגוף שלישי ולגרום לי להרגיש כל הזמן שזה גוף ראשון אבל זו הרגשה מופלאה.

    עוד לא סיימתי א ת ספרך הראשון ואני כבר מחכה בכליון עיניים לעוד ועוד ועוד.

    תודה לך שהצלחת לתת לי את ההרגשה הזאת של התרגשות וציפיה שאינה כל כך שכיחה אצלי.

    דודה יהודית

  15. הדסה גורוחובסקי Says:

    היי מיכל
    הבלוג שלך מקסים
    התמונה יפייפיה!
    זה עתה קניתי את ספרך "נשיקת הטבחית"
    אך עדיין לא הספיקותי….
    מבטיחה תגובה לאחר קריאתו
    חיצונית לפחות הוא נראה נפלא
    אני מאחלת לך הצלחה והמשך יצירה פורה
    שנה טובה
    הדסה

  16. הדסה גורוחובסקי Says:

    מיכל יקרה

    נשיקה לטבחית
    שרקחה ספר לאניני טעם וחיך
    כמו כוס מכסף צרוף
    מלאה כגרגרי רימון.
    מיוחד, מקורי , עמוק ואמיץ.
    אהבתי את הסגנון : עכשווי, ישיר ולא מתייפיף ועם זאת עשיר ורבוד .
    אהבתי את המקצב ש"ספירת המלאי" נותנת לספר
    מעין מסגרת מוסיקלית קצרה וקצובה
    כמעט "יבשה" המאזנת את הקטעים הליריים.
    אהבתי את מגוון התפריטים, המאכלים ומצרכי המזון ואת עולם הדימויים והסמלים
    המסתתר בתוכם.
    ובמיוחד אהבתי את העומק הפסיכולוגי של הדמויות
    את הנשיות המורכבת
    את הכאב ואת הגעגוע.
    חיבוק ועוד נשיקה לטבחת
    הדסה

  17. אמא Says:

    הדסה חברתי האהובה יודעת להגדיר דברים שאני מרגישה מבינה אבל לא יודעת לבטא אותם כמוה.יופי שהיא עשתה זאת במקומי.

  18. יוכי Says:

    שלום לך מיכל, אני ספרנית במכללה בחיפה וספרך סקרן אותי בלי שידעתי כלום עליך או על תוכנו- אך נשביתי בקסמו וקראתיו בשלוק אחד כלכך מוסיקלי וענוג שממש סקרן אותי גם בלוג כמובן אמליץ עליו ליודעי חן שיודעים להתענג על כתיבה כל כך זורמת אך לא שטחית יש לך את זה בגדול וצופה לך עתיד זוהר אם תשארי נאמנה לעצמך המיוחד כלכך נעמת לי כלכך בידידות יוכי דוידי

  19. סתיו אדם Says:

    שלום מיכל ..קורא אך זו הפעם הראשונה שמגיב ….
    תודה על הבלוג , הוא הבהיר לא מעט דברים אותם ניסיתי למקד
    והספר …תודה לעידו מכינרת ששלח :-) עשה לי טוב בשתי הקריאות שלו …
    מוזמנת : http://wp.me/pQctz-HN

    ושוב תודה ….
    סתיו

  20. סתיו אדם Says:

    :-) לעונג הוא לי ….מבטיח להמשיך ולעקוב

  21. אסתי זיגלמן Says:

    יקירה שלנו,

    בהתרגשות ענקית לקחתי את ספרך וקראתי בו בשקיקה.
    המקצב, השפה, היופי והפנינים השזורות בו במידה הנכונה, גורמים לו להיות "אי" במי ההווה הסוערים.
    למרות שהשתדלתי לא לזהות אותך, היית שם בכל נוכחותך, כנה, ישירה, נדיבה, לפעמים פגיעה, לפעמים כועסת, כמהה, אוהבת, רואה ויודעת הכל, עוברת בין רבדי החיים ולבסוף, אופה אותם כמו שאת רוצה, בתיבול (טיפול) שלך.
    מאחלת לך שיהיה כך תמיד, אמן ואמן.

    מחכה לספר הבא,
    אסתי

  22. מאיה Says:

    אחותי, אני קוראת את התגובות ומתרגשת עד דמעות
    שום דבר לא חדש לי והכל ידוע
    אבל זה עכשיו כל העולם רואה ומכיר את אחותי המופלאה
    אני מתפוצצת מגאווה להיות אחותך הקטנה

  23. נופר Says:

    למיכל, בסופו של יום עצוב וארוך פגשתי את ספרך ושיניתי כיוון.
    מחר יום חדש

    תודה וחג שמח

    נופר

  24. נמרוד Says:

    מיכל היקרה מאוד !

    בתור ה"מעריץ מספר 1" שלך מזה שנים לא יכולתי להמתין עם קריאת הספר החדש שלך.
    שמחתי לקרוא את הספר בתנופה ותנועה אדירה, בכיף ובתחושת רעננות שהותירה טעם של עוד, לא רק בגלל האוכל.

    נהניתי מאוד !!!
    תודה לך מיכל.

    נמרוד

  25. סתיו אדם Says:

    והנה עוד …תגובונת מחבר יקר יהונתן אדס ….:
    http://wp.me/pZh4h-5l

  26. mooncatom Says:

    ה ש ל מ ו ת :

    ———————–

    מכיוון שהתגובות ב'אודות'
    הפכו להיות 'פינת ליטוף האגו' שלי…
    אז אני מעתיקה לכאן תגובות מרגשות לספר
    שכתבו לי נשים טובות ברשומות שונות.

    ———————–

    א פ ר ת
    גורוחובסקי,
    (ברשומה 'אהבת הרגש אהבת אחיות')

    מיכל יקרה,
    קול מממעמקי העבר
    מאיפה להתחיל, מאחיות? אז קודם כל ד"ש מדורית (הסתפרנו יחד שלשום…) כמו שאת יודעת יש לי שלוש אחיות ואני מסכימה לכל מילה להקה? זה הרבה יותר מזה צוות משומן שעובד היטב.
    אבא שלי אומר שאם הוא היה יודע מה יצא מאיתנו בבגרותנו הוא היה עושה 6 כמונו…
    אבל לא לשם כך התכנסנו כאן, אני כאן בגלל הספר הנפלא, המקסים, המדהים, הרגיש, האמיץ, היפיפה שכתבת. סיימתי לקרוא אותו (שלשום אחרי המספרה). האמת שהוא אצלי כבר שבועיים לפחות ולמרות שאמא שלי אמרה שהיא קראה אותו ביומיים אני לקחתי את הזמן – פשוט בגלל שלא רציתי שהסיפור יגמר, רציתי למשוך אותו עוד ועוד ועוד.
    הגיבורה שלך גיבורה! הדמויות האחרות תומכות בגבורה שלה בדרך הכי יפה שאפשר.
    ושלא לדבר על הצד האסטתתי והקצב של הספר – בקיצור את כבר מבינה שנהניתי מכל רגע.
    מחכה בקוצר רוח ליציר כפייך הבא.

    אפרת

    ———————–

    ש ל ו מ י ת
    עוזיאל,
    (ברשומה 'עננים')

    מיכל, כמה יפה השיר!

    פגשתי את הטבחית, וקראתי והייתי מרותקת. דבר מוזר – אני, כמו רובנו כנראה, מחפשת בדמויות את עצמי, וכמעט תמיד הרי יש עם מה להזדהות – גם דמות שונה ממני מאוד אולי מבטאת איזו כמיהה כמוסה או משהו שהייתי רוצה להיות וכן הלאה. לא זוכרת מתי קרה לי שקראתי דמות מעניינת, מרגשת, ועם זאת כל כך זרה לי כמו הטבחית שלך, באהבות שלה, באישוז שלה (יש לי סט מה-זה אחר), ודאי בכישרונות שלה, ביחסים שלה עם המשפחה ועם גברים. אולי גם בגלל הבלוג ציפיתי לתחושה מסוימת של היכרות ופגשתי זרה (מקסימה). אין לי איזו תובנה נהניתי במיוחד מההתגלגלות הלא-צפויה-מראש של ההתנהלות של אווה במסעדה, ומהרומן הרגוע עם "הטמבל עם הג'יפ".

    שתזכו שתיכן עוד לשפע של הגשמת חלומות.

    ———————–

  27. רויטל כרם Says:

    קראתי את הספר שכתבת, והוא מקסים ביותר, תפס אותי, וזה לא משהו שקורה תמיד עם ספרים. אני לפני נסיעה לדרמסלה אז התאים לי מכל כיוון.
    כמובן שהייתי צריכה להציץ בסוף כבר מהאמצע, אבל זה לא הצליח לקלקל לי.
    סיפרתי למוכרת בסטימצקי על הבלוג שלך ועל הספר והיא אמרה שנראה לה שהספר מאוד יצליח, כי הוא גם מצחיק, וגם רגיש. חוץ מזה – אקנה אותו גם למתנות, יש לי כמה מסעדנים בפוטנציה במשפחה.
    תודה על חוייה כייפית, וגם על האתנחתא היומית שלי במסעדה שלך, שם אני אוכלת בתיאבון את הסלט. סלט המחשבות גם הוא מאפשר לי ביקור יומיומי במסעדה טובה. רויטל כרם

  28. mooncatom Says:

    ועוד מכתב יפה ומרגש עד מאוד שקיבלתי מחוה:

    ———————–

    מיכל יקרה
    רק עכשיו (כל כך באיחור) סיימתי לקרוא את הספר שלך, אבל קראתי אותו ללא הפסקה בכל רגע פנוי שהיה לי. וקודם כל עלה בי רצון עז להודות לך שכתבת אותו הוא הוא כל כך מענג, ומרגש, וגם צובט את הלב לפעמים. ובעיקר בעיקר הוא מדויק.
    מדויק בקצב שלו, בקצב של המילים והמשפטים הצבעים והטעמים, שום דבר לא יותר מדי ולא פחות מדי.
    הדמות של הגבורה נכנסה לי לתוך הלב ונראה לי שהרבה זמן היא תשאר שם.
    ועוד דבר נפלא, בגלל הספר,פעם ראשונה בחיים יכולתי לאהוב את השם שלי…
    מלא געגועים
    חוה

    ———————–

  29. סתיו אדם Says:

    מזל טוב על הכתבה בישראל היום ….

  30. mooncatom Says:

    זה מכתבה המרגש של מיכל,
    הוא מופיע כתגובה לשיר 'ירוקה ורודה' :

    ———————–

    מקסים! עברתי מעצב וייאוש לתקווה ואור, תודה.

    וגם – גמעתי את הספר שלך, נהנתי עד מאד.
    כמה אני אוהבת כשקשה לי להפרד מהדמויות והן ממשיכות להתהלך איתי, לדבר איתי ואני נאלצת לקחת איזו אתנחתא כדי לעבור לספר הבא.
    אז נשיקה לטבחית ותודה :-)

    ———————–

  31. גל Says:

    הי הי
    כל הכבוד וכל האיחולים.. ומגיע לך, הכי הכי
    ומכיון שלא הודעת לי ואת הוצאת טובי לא הצלחתי לאתר..
    ולפני כמה ימים שמעתי
    אז בקרוב אחפש אותך בחנויות
    המון בהצלחה

  32. שירית Says:

    מיכל היקרה,
    קראתי את הספר שלך. הוא פשוט מקסים! כל כך הכל ביחד. עצוב.. מייאש.. מרגש.. משמח.. והרבה טעים. תמיד חשבתי שספר טוב הוא ספר שהדמויות שלו משוטטות לך במחשבות במהלך היום ומעלות לך חיוך.. געגוע.. כמו סוד קטן שיש רק לך. וכשהספר נגמר כל כך קשה להיפרד. זה בדיוק מה שהרגשתי. דיברתי על זה עם חברה שניפעמה לא פחות ממני ושנינו יכולנו ממש להרגיש כאילו ואנחנו יושבות במסעדה של ארי על חוף הים. עם שי ברקע.
    את פשוט הצלחת! אני ממליצה בחום. וכך גם חברותיי. מחכה בקוצר רוח לספר השני.
    תודה!
    שירית

  33. Ori Says:

    הי
    ירדתי לשוק בספרים של 4 ב 100 ונשיקה של טבחית הביט בי ואמר קח אותי עכשיו, אז לקחתי , אני בעמוד 100 עכשיו וחשבתי , אולי במקרה אני אבא שלך – לא סתאם,
    אבל אני כותב בשנה האחרונה רומן על אבא בעל מסעדה מצליחה בתל אביב , המעביר את סודותיו לביתו שבכלל סימה לימודי רפואה, אך לא יכולה להתנתק מהמטבח של אבא, ריחות הילדות וההמולה, ……………תודה עשית לי את הלילה

  34. צבי קצבורג Says:

    באתי לבקר, ואני מופתע פעמיים, בהחלט הבלוג שלי הוא לא הלחם והחמאה שלך, אם בכלל. אבל אני אוהב לכתוב למגירה, כדי שמדי פעם אוכל לשלוף אותם החוצה ולחייך בגין רמת הכתיבה ובגלל אירועים שהם מזכירים, ולכן את הבלוג שלך גררתי לשורת המועדפים כדי לחקור במעמקיו ובשיריו. שיהיה רק בהצלחה.

  35. נעמי נוימן Says:

    מיכל יקרה איני בבלוגים
    שקובי הביא ככה כאילו בסתם
    לא ידעתי שאת בכתיבה
    הספר מקסים בשפתו הציורית, בדימויים, בעלילה המרתקת רוצים לקרוא ולא להפסיד אף פרט….
    שאני אכיר סופרת שכזו?????? מ ר ג ש !!!
    עכשיו אתן לחברתי הטובות לקרוא… רק טוב והצלחה נעמי

  36. sara Says:

    היי מיכל,
    עדיין טביעות אצבעותי החמות על הספר "נשיקה של טבחית" ואני אוהבת אותך על המילים, ההרגשה, הכמיהה, ההתרפקות, ההבנה והתובנה והרגעים המרגשים… שהיו לי בקריאתו.
    מצאתי בשורותיו כל כך הרבה מקבילים לרגשותי ותודה לך שרקמת עם המלים יריעה נפלאה שכזו.
    שבוע טוב ומבורך, חיבוק ונשיקה.

  37. ניצן הראל Says:

    מיכל היקרה!
    כמו שכבר הבנת, קראתי את ספרך נשיקה של טבחית. כ"כ נהנתי ממנו שאין לי מספיק מילים כדי להמחיש לך. ואני אומרת בכנות רבה, עד כך שסיימתי אותו בכמה שעות בלבד.
    הספר סוחף שאי אפשר להוריד ממנו את הידיים, את מצחיקה, מרגשת והכתיבה מעולה ונוגעת. חייבת לציין שצחקתי, דמעתי, והזדהתי .
    מחכה בקוצר רוח לספרים הבאים!
    יישר כוח!
    ניצן.

  38. ניצן הראל Says:

    מודה שהסמקתי. והתרגשתי. אבל מכל הלב.
    שמחה זה מה שהרגשתי כי לא התאכזבתי.
    תשמחי אותנו!

  39. mooncatom Says:

    המסר המקסים של אורית,
    נכתב בתגובות לרשומה 'סיפור'

    ———————–

    שלום! שלום מאד!
    במשך השנים חיפשתי אותך ולא מצאתי. בכל מיני הזדמנויות מקצועיות נדרשתי לאיורייך הקסומים, שזכרתי לטובה מהשנים ההן. ופתאום, אתמול, בספרייה – נשיקה של טבחית! אני באמצע. מתענגת. אחזור כשאסיים. איזה כיף, מכל כך הרבה בחינות.

    ———————–

  40. אסתי בסר Says:

    הי מיכל, קראתי את הספר שלך כמעט בנשימה אחת, יש בו מקצב משגע, כאילו אם תפסיקי לרגע, לא תוכלי לחזור לצעד הנכון ולזרום נכון – כל המינונים בו נכונים מבחינתי-כמו מינון מדויק של תיבלון – ובסופו תחושת עונג…איזה יופי…מחכה לעוד…
    אסתי

  41. אבישג Says:

    היי מיכל,
    קראתי בסופ"ש את ספרך "נשיקה של טבחית" ולא הנחתי אותו מהיד עד שסיימתי. נהניתי מאוד ואפילו הופתעתי לטובה, מכיוון שאני כמעט לא קוראת ספרות ישראלית. אהבתי מאוד את תיאור העולם של המסעדה ושל האוכל בכלל, את הגיבורה בעלת האישיות הצבעונית, את הדימויים היפים ואת התחושה הכללית שהספר נכתב מתוך אהבה למילה הכתובה ולבני אדם. הרגשתי שהושקעו בספר מחשבה ותשומת לב לפרטים, בצד משחק יצירתי וחופשי עם הטקסט מכל מיני בחינות.
    אני בהחלט אמליץ על הספר. תודה, אבישג

  42. mooncatom Says:

    תגובה מקסימה נוספת שקיבלתי היום,
    נכתבה בתגובה לרשומה רגלים ושמים
    על ידי נגה:

    אני קוראת עכשיו את הספר שלך, אני במקרה גם טבחית :) וביום אחד כבר חרשתי שליש ואני לא מסוגלת להפסיק לקרוא… זה סיפור מקסים ומאד מרגש, רק רציתי להגיד תודה.

  43. mooncatom Says:

    והנה מסר מרגש שקיבלתי ממיה,
    הוא נכתב כתגובה לרשומה סיפור:

    מיכל יקרה
    הרגע סיימתי לקרוא את הספר הניפלא הזה שלך "נשיקה של טבחית"
    נהנתי מכל רגע , המון רגש ואהבה מוגשים בין שורות הדפים
    תענוג צרוף !!!
    התאכזבתי לגלות תגובות לא נעימות עליו ברשת
    אבל כמו שאומרים, ימותו הקנאים …
    תמשיכי לכתוב ולעשות טוב לעולם
    עם המון אהבה
    מיה ♥♥♥

  44. anatlevin12 Says:

    הבלוג שלך ממש משמח ויפה ומעורר מחשבות והשראה. ואיך שאת כותבת על שירה. על החברות שלך. על ספרים. על העולם. הרגשתי לרגע כמו ילדה קטנה שמנמנה רעבה בחנות ממתקים גדולה…:-)

  45. epizodee Says:

    את כותבת כל כך יפה. עצוב וגם שמח. איך את עושה את זה?
    התגעגעתי.
    שגית

  46. שגית Says:

    אני כל כך שמחה שמצאתי את הבלוג הזה ועוד יותר שזו את שכותבת אותו.
    היום סיפרתי עליו לחברה. סיפרתי לה שלקרוא אותו זה כמו להריח בושם עדין ונפלא שנכנס לך ישר ללב ולא עוזב אותך.
    ו – כן, זו שגית שאת מכירה :-) אני באמת מתגעגעת. עדיין יש לי את התמונה שציירת פעם (מחזיקה כוכב, זוכרת?)
    אולי ניפגש מתישהו כשתחזרי?
    ותמשיכי לכתוב, טוב?

  47. mooncatom Says:

    וריבי, בעלת הבלוג המקסים 'המעבדבדה',
    כתבה על המפגש שלה עם הטבחית.

  48. טלי Says:

    קצת באיחור… אבל נפלא. נהדר. נעים. מקסים. בדיוק מה שהתאים לי ביומיים האלו של קריאתו. קריאתך.
    ועכשיו מצאתי את הבלוג. נהדר.
    שנהטובה!

  49. mooncatom Says:

    המכתב שכתבה לי אלה
    ופורסם גם ברשומה 'הדברים שקורים בזמן הנכון'
    :
    מיכל היקרה,
    לקח זמן עד שמצאתי את הספר אבל היה שווה "לרדוף" אחריו. תיאורי האוכל והדימויים שלך, לא נתקלתי במשהו דומה. הספר ריגש אותי וגרם לי ללא מעט דמעות מאחר וחברתי ואחות נפשי רווית, נפטרה לפני שנתיים מסרטן, ורווית מי שהכיר אותה, כל עולמה (שלה ושל בעלה) סבב סביב ההנאה הצרופה מלאכול ולהכין אוכל מדהים מדהים, ההנאה והיכולת להנות מאוכל של סבתא בישול פשוט וטעים, לאכול ולנסות בכל טיול אם בארץ או העולם את האוכל המקומי, ולצאת בפיזוזים, ולהפוך להיות מאושרת מכל פרלין או גלידה שכוחת אל באיטליה. לרווית היתה התכונה הנפלאה הזו של לתאר אוכל במילים ולחוות אותו באופן כזה שאף פעם לא פגשתי.
    אז מבלי לדעת שזהו הספר למסע כזה הוא לקח אותי. חשבתי לעצמי כמה מצחיק, לא סתם לקח לי זמן למצוא אותו, אבל כנראה שכך נגזר, היה שווה כל כך.
    מיד קניתי את הספר גם לאמא של רווית ושלחתי בדואר רשום, הגיע לה לאמא לזכות בו גם. התגובה לא איחרה לבוא. וההתרגשות סביב זה היתה גדולה מאד, גם שם נשפכו דמעות בלי סוף.
    חוץ מזה :-) הספר קסום בעיני, קליל ומורכב, ומלא ניגודים, וכמה שמחתי שהסוף היה כזה טוב, לא הייתי עומדת במשהו אחר :-)
    מאחלת לך עוד הרבה ספרים
    והמשך כתיבת בלוג כל כך אחר ומיוחד
    אלה

  50. צילי Says:

    מיכל יקרה ואהובה,
    הגעתי לכאן דרך הפנייה בבלוג של אביבית משמרי. פתאום ראיתי שם את שמך ומשהו הבהב לי בפנים.
    התחשק לי פשוט להגיד היי. אז היי.
    יש לי ממך כל כך הרבה זכרונות טובים. ורק טובים :-)
    אני מתגוררת כרגע באנגליה ושולחת לך משם חיבוק אחד ארוך ארוך.

  51. דוזר (עידו זיגלמן) Says:

    היי מיכל D:
    מי שלא יודע אני אחיין של מיכל, מאוד אוהב אותה ואני שמח מאוד כי אני אוהב לכתוב+לקרא ספרים. אני בן9 כמעט ו………..מה להגיד? אני נהנה…(חחחחחח)

    שיהיה בהצלחה, עידו (;

  52. יעל לוי Says:

    נשיקה של טבחית הייתי תולעת ספרים וכל ספר היה לי חגיגה בחמש שנים האחרונות מעטים הספרים שהכריחו אותי למצוא להם זמן לקרוא אותם ולהנות עד הסוף. ונהנתי שהמילים זרמו לי בכייף שהכתיבה היתה בשפה גבוהה נקיה נטולת פירסומות וההנאה הכי גדולה הכתיבה שלך נתנה לדמיון שלי לצייר את כול הסיפור. איך כל הדמיות נגעו בי כולן שסיימתי לקרוא ידעתי שהסיפור ישאר אצלי תמיד.

    • mooncatom Says:

      וואו יעל!!!
      זה כזה כיף לשמוע את המילים החמות שלך,
      וזה כל כך נפלא לדעת שהמילים שלי נגעו,
      ואני מודה לך מקרב ליבי השמח.
      ת ו ד ה!

  53. יעל לוי Says:

    באהבה שתהיה לך המשך כתיבה פוריה .

    בעבר כתבתי סיפורים ושירים והייתי בסדנא של כתיבה יןצרת וגם היה לי בלוג אולי הגיע הזמן להעיר אותו לחיים :)

  54. גל. gal weiss Says:

    נהדרת אחת.. הולם אותך אמירים.. שלומות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: