אודות

~

אני מאוד אוהבת את הכותרת של הדף הזה: אודות. מילה יפה. מי שמגיעים לדף הזה, רוצים לדעת עלי עוד משהו, עוד בנוסף למה שמופיע כאן, כמעט מדי יום. והבלוג שלי מאוד מאוד אישי, הוא הולך כל הזמן על החבל המתוח בין דעות והגיגים וסיפורים ומחשבות מהזן האישי, לבין שירה שבגרעינה נמצא האישי ביותר. אבל כן, כשמגיעים לדף ה'אודות' רוצים לדעת מי אני. בת כמה אני. איפה אני גרה. איך אני נראית, מה עשיתי עד עכשיו עם החיים האלה, האם אני נשואה? יש לי ילדים, כלב, תואר אקדמי?

ובכן, מה מכל זה חשוב? כלומר מה חשוב לי שתדעו עלי?

אז הנה אני שמה תמונה, כי זה חשוב אני יודעת.

מיכל שטיינר, לא מזמן מלאו לי שישים, גרה באמירים, ואוהבת את הדברים הפשוטים: שמים, ציפורים, לחם וסלט ירקות. התארים הרשמיים שלי במשך הרבה שנים היו מאיירת, מעצבת גרפית, אמנית ומרצה לעיצוב. אחר כך במשך שבע שנים עבדתי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, שם הייתי רכזת תחום חינוך והעלאת מודעות ומנחת קבוצות. כאן בצפון כבר הספקתי לנהל צימרים, להעביר סדנאות כתיבה ובמשך שנתיים דאגתי לשעות הפנאי של האנשים ב'כישורית', שזה קיבוץ של בעלי צרכים מיוחדים. היום אני כותבת את הספר הבא שלי וגם משמשת עט למי שחפצים לספר את סיפור חייהם.

לכתוב בצורה רצינית ולתת לכתיבה שלי את המקום ההוגן בחיים, התחלתי יחסית מאוחר. לפני עשר שנים יצא לאור הרומן הראשון שלי, 'נשיקה של טבחית', ומאז הוא קיבל גם קצת השמצות, אבל בעיקר המון אהבה. העובדה שכתבתי ספר היתה בשבילי הפתעה ואושר. זה שהוצאה גדולה וטובה 'כינרת זמורה-ביתן' הוציאה אותו לאור, היתה הפתעה נוספת ושמחה. שאלפי אנשים קנו וקראו אותו בלתי נתפש כמעט. והעובדה שרבים ממי שקראו טרחו לחפש אותי ולספר לי שאהבו את הספר, מרגש. גם כאן אפשר לראות את חלקם, וגם בערוצים אחרים קיבלתי בשם הספר שלי המון אהבה. העובדה הזו מפתיעה, משמחת, מרגשת ומעודדת אותי להמשיך. חשוב שתדעו שאפשר לא רק לקרוא את הספר בדפוס או בדיגיטאלי (בהוצאת 'עברית') אלא גם או במקום, לשמוע אותו! הנה כאן.

לפני שש שנים, יצא הספר השני שלי, 'רמה קמה' שמו, והוא ספר דיגיטאלי בהוצאת 'גטבוקס'. אני שומעת עליו דברים טובים ומקווה שלמרות המדיה החדשה והלא פשוטה, הוא יגיע לכמה שיותר קוראים.

את הספר השלישי שעדיין אין לו שם, פירסמתי בבלוג בהמשכים, וגם נתתי אותו במתנה בסוף המבצע בפורמט פי.ד.אף. הנה, כאן.

והספר הרביעי אוטוטו יוצא, אני כותבת על התהליך כאן בבלוג.

אני שמחה שבאתם לכאן לראות מי אני, ומקווה שתבקרו אותי מדי פעם בבלוג, הוא יקר לליבי מאוד. אשמח גם שתגיבו ותכתבו לי גם את עצמכם.

~

(מדי פעם אני מנכשת את התגובות שלי למסרים מכם, הן חוזרות על עצמן, משעממות. התמצית שלהן ועיקרן: תודה מכל הלב)