उत्तानासन

ים הפוך

ידים מורמות, האצבעות נוגעות בשמים, כל הגוף נמתח אל על, ואז.

ואז מתחילים, הידים מובילות לאט לאט, בקשת גדולה הן יורדות למטה. הרגלים נטועות חזק באדמה, הברכיים נעולות, הגב נשמר ישר לאורך כל התנועה. ועכשיו הידים שמוטות קדימה, כל החלק העליון של הגוף רפוי לפנים, הראש משוחרר, והידים מגיעות לאן שהן מגיעות. כשהתחלתי לעשות יוגה הן הגיעו רק אל גובה השוקיים, עם הזמן הגב התארך, הרגלים התחזקו, האגן והבטן התחזקו. יום אחד נדהמתי לגלות שאני נוגעת בקרקע. המַתָּנָה של היוגה מגיעה לאט לאט, היא מתגנבת אליך בלי שתרגישי, עד שאת שם, את שם.

דובי

התנוחה מכונה בסנסקריט 'מתיחה חזקה של המערב'. (Utthita उत्थित, מתיחה) הצפון הוא הראש והרגלים דרום, המזרח הוא החזית, והמערב הוא החלק האחורי של הגוף. כל השרירים האחוריים של הגוף נדרשים להימתח כשמתכופפים קדימה אל האוטנאסנה ואילו החלק הקידמי, מתבקש להרפות לגמרי. הראש, להיות תלוי.

אוטנאסנה1

ב'כיפוף קדימה בעמידה', כמו שהתנוחה קרויה בעברית, קורים כמה דברים נפלאים לגוף ועוד כמה לנשמה. קודם כל את מתחזקת, מתגמשת, מתארכת מעבר לכל שיעור, מעבר למה שחשבת שאי פעם תוכלי. ואז את גם מבינה, שבשביל לעשות את זה נדרשת לעשות את מה שאת נדרשת לעשות כדי להיות שמחה ושלמה. לחזק את הגב, את העבר שלך, את כל מה שצברת עד היום. הזכרונות, החוויות, היכולות, הידע, הניסיון, הכאב והיופי שבך. ולהרפות את החזית, את העתיד. את כל מה שאת רוצה וחולמת עליו, את כל הכמיהות והמשאלות וה'מה יהיה' שלך.

אוטנאסנה3

ואז נגלה לך העולם כשהוא הפוך. לא חשוב איפה את כשאת עושה אוטנאסנה. אם זה בבית, אז את רואה את הבית שלך הפוך. אם זה בסטודיו של היוגה, ואם זה בחוץ. פארק הירקון הפוך, אנשים הולכים ורצים ורוכבים על אופנים ועושים יוגה ויושבים על ספסל ומטיילים עם הכלב.

והים, ראיתם פעם את הים הפוך? את השמים למטה?

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: