בהיר וקיים ועוטף

שני שירים ושלושה ציורים של תמי ברקאי.

*

הוא דפק על הדלת ואני פתחתי  הוא דפק על הדלת ואני פתחתי

לא שאלתי והוא לא הסביר

שבועות חיכיתי ובעקשנות

טוויתי רשת להפיל לתוכה את עצמי

הוא בא רק כדי לעזור.

על פני הקרקע חייכנו נימוסים

אבל כל מילה הורידה אותנו עוד ועוד

זה אל מרתפה של זו.

חיות תת קרקעיות היינו שנינו, לא התנצלנו

על הלכלוך, על הטחב

ולא הצלחתי אפילו לומר,

תראה כמה רחב המקום הצר הזה וכמה ריק

וכמה הכול בו בהיר וקיים ועוטף.

כשהסבתי את פניי בטני כבר הייתה לכודה

בין אצבעותיו, מטרטרת כמו מנוע המכונית בה ייסע הרחק ממני.

*

אני והרוצח יושבים על מיטה

בתוך טירה ריקה.

איך ידעתֳ שאני לא אספר?

אני שואלת

והוא עונה בפשטות:

את ידעת בעצמך.

אני שותקת והוא מתחיל לחדד עפרונות

בזה אחר זה

במחדד גדול שהוא אוחז ביד אחת

וביד השנייה מסובב ידית.

אני הולכת במסדרונות,

מתאמצת לשמור שפתיי סגורות,

כי השיניים שלי נופלות, או

מתנדנדות לקראת נפילה,

אני מרגישה את הרעידות הקטנות ואת

הלָבָּה בחלל הפה,

וחושבת לעצמי

איך יכול להיות

שכולן בבת אחת

תמי היא אמנית, כותבת, מטפלת שיאצו, מתרגלת ויפאסנה,  משתדלת להיות בחברתם של אנשים טובים, מילים מעניינות, ספרים, חתולים, דברי מתיקה וטמפרטורות נוחות.

אפשר לפגוש אותה גם בבלוג שלה, שנקרא ים אדמה

תגים: ,

2 תגובות to “בהיר וקיים ועוטף”

  1. רני Says:

    קריסטל. מטלטל. כובש.

    אני מאמינה לך, מאמינה בך.

  2. תמי Says:

    רני….. תודה.
    התגובה שלך נכנסה אליי פנימה דרך הבטן.
    מטלטלת בעצמה.
    ובעוצמה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: