הלהבה הניצתת מן הלהט שלה עצמה

בחנוכה אני מדליקה נרות, בכל יום נוסף עוד אחד, מברכת ברכה משלי להפצת האור. והיום מצאתי (בבלוג של שועי רז ברשימות), ציטוט מעימנואל לווינס, שמסביר הכי טוב את מה שאני מרגישה והנה הוא כאן, לכבוד שמונת הנרות שאדליק בערב עם המשפחה שלי.

" חנוכה הוא אפוא לדידנו הפלא שבנר,  שהינו עשיר יותר מן האנרגיות המזינות אותו, הפָּלָא  שב"מרובה" שמוצאו ב"מועט", הפלא שבחריגה-אל-מעבר, שבהתעלות. ה"רזיסטנס" החשמונאי הוא גם האור שיש בו יותר מאשר במקורותיו החומריים. אולי הטקסט התלמודי משיב למלחמה הלאומית – למלחמת ההגנה על התרבות –  את האופק המתמיד של הפלא. מדובר בפלא היום-יומי של הרוח, הקודם לתרבות. זוהי הלהבה הניצתת מן הלהט שלה עצמה: גאון הרוח היוצר את הלא נשמע, אף כי הכל כבר נאמר; האהבה מתלהטת גם כשהיצור האהוב אינו מושלם; הרצון המרהיב לפעול על אף המכשולים המשתקים אותו; התקווה המגיהה אורה על החיים גם בהעדר הטעמים לקוות; אורך הרוח הנושא את מה שעלול להורגו. מדובר במשאבים אינסופיים של הרוח המתעלה, כיוצרת, כבוראת, מעבר לחכמת המעשה של הטכניקות; ללא חישובים, ללא עבר, היא משתפכת, עליזה אל תוך המרחב, מתחייבת לענייני הזולת, בחינם ושופעת נדיבות."

הבלוג של שועי רז ברשימות: http://www.notes.co.il/shoey/63471.asp

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: