מצוף אדום קטן

אם חשבתם שהאף הוא סתם מן אביזר נוי שתקוע לנו באמצע הפנים, אז תקשיבו למה שאומר לנו האיש הזה: ב.ק.ס. איינגר, בזמן שצולם הקטע שראיתם הוא היה בן שמונים ושמונה בערך, מאז כבר חצה את התשעים. "התודעה היא מלכת החושים" הוא אומר, "והנשימה היא מלכת התודעה, ומערכת הנשימה של האף היא מלכת הנשימה" (הוא אומר מלך, אבל תוותרו לי, טוב?) אז מה תגידו? האף הוא מי שמחולל את כל הנס הזה שנקרא נשימה. ולנשום, לנשום טוב באמת, זה לא כל כך פשוט כמו שאפשר לחשוב… למרות שמהרגע בו ניתקו אותנו מחבל הטבור, אנחנו עושים את זה עד נשימתנו האחרונה.

פרהניאמה  प्राणायाम prāāyāma

מילה בסנסקריט, שמשמעה הוא חיבור בין שתי מילים: פראנה, כוח החיים או כמו שאומרת העברית כל כך יפה: רוח החיים. ואיאמה, שמשמעה להישאר, להשתהות וגם לרסן. פרהניאמה היא תרגול הנשימה ביוגה. ביוגה שואפים ונושפים דרך האף. המטרה היא להוציא את כל האוויר המשומש מהגוף, להוציא אותו טוב טוב, לעשות מכסימום מקום לאוויר חדש, טרי, נקי. האוויר מספק לגוף שלנו את המשאב הכי חשוב, את החמצן שהוא הדלק של הקיום שלנו, של המוח האחראי על כל מה ומי שאנחנו, גוף ונפש.

דימוי

המורה שלי ליוגה, הנחתה אותנו לעשות את מה שראיתם את איינגר עושה, לרוקן את האוויר ואז למלא את כל החלל הפנימי שלנו באוויר חדש, לאט לאט וביסודיות, מלמטה למעלה: מתחתית הבטן, דרך הריאות, ועד הצוואר ממש. מכיוון שאני אישה שזקוקה לדימויים כל הזמן, כן, ממש כמו אוויר לנשימה… אז גם בעניין הזה נזקקתי לאחד טוב, והוא צץ ממש תוך כדי התירגול. פתאום ראיתי את עצמי כמיכל (כן, מיכל, כמה מתאים לי) שמתמלא לאיטו. ועל הדבר הזה שבו הוא מתמלא והוא מוחשי מאוד ויחד עם זה הוא לא לגמרי, על הדבר הזה צפתי אני, כלומר צפה תודעתי, והיתה לה צורה מושלמת: צורה של מצוף אדום קטן. המצוף הזה הוא אחד מהזכרונות הכי מוקדמים שלי, מאותן שבתות שבהן הייתי הולכת עם אבא שלי לדוג. אז עכשיו נשמתי וכל התודעה שלי מרוכזת במצוף האדום הקטן. הוא עולה לאיטו ככל שהמיכל מתמלא(ת) ואז יורד כשהוא מתרוקן. אז המיכל מתמלא באוויר כמובן, אבל הפלא ופלא, המצוף האדום הקטן יוצר בו את האדוות הקטנות הזוהרות האלה ואת השיכשוך העדין, ממש כאילו היה מים.

00000

יפה, לא? אז כמו שאני מעלה כאן את השירים שלי בשבילכם, אז גם הדימוי הזה הוא במתנה, תנסו להשתמש בו כשאתם נושמים, תנו למצוף האדום הקטן לרדת לאט לאט עם מפלס האוויר ואז לעלות לאיטו. תנו לאוויר הנקי למלא אתכם טוב טוב, להגיע לכל פינה בכם, לחדש ולחזק אתכם.

ת נ ש מ ו.

תגים: ,

6 תגובות to “מצוף אדום קטן”

  1. אסתי Says:

    נשימות.
    כן כן. כמה זה חשוב וכמה אני לא יודעת לעשות את זה.
    המדריך שלי בכושר לא מתייאש מלנסות לחנך אותי לשאוף ולנשוף תוך כדי מאמץ ו… גורנישט.
    ועכשיו ברשותך, אדפיס את הפוסט שלך ואביא לו מתנה.
    ובינתיים המצוף האדום יעלה לו לאיטו, וירד ושוב יעלה.

  2. mooncatom Says:

    תודה אסתי,
    בכל מקרה תזכרי,
    שאת נושמת כל הזמן
    ככה שזה בסדר…
    אפשר להשתפר,
    אבל הבסיס כבר קיים!!

  3. תמי Says:

    מאד יפה!

  4. תמי Says:

    יחפה מאד!

  5. תמי Says:

    יפה

  6. mooncatom Says:

    טוב תמי,
    אני חושבת שהבנתי,
    את כנראה חושבת שהרשומה הזו יפה/יחפה/מאוד?
    נכון?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: