בָּצָל

כשאני ערה

אני יודעת שאני חיה

על קליפתו החומה

הדקיקה והפריכה

של בצל.

 

רגע לפני השינה

זה מתהפך:

עטופה בשמיכה ועטופה בבית ועטופה בעיר

אני בליבו של הבצל שקליפתו היא העולם

והוא ישן עכשיו בבטן האדמה

בשקט.

בשקט.

 

 

תגים: ,

4 תגובות to “בָּצָל”

  1. תמי Says:

    א י ז ה י ו פ י .

    תגובה קצת חסכנית אבל היא באמת מכילה את כל מה שרציתי לומר. חבל שאי אפשר לכתוב פה באותיות מודגשות.

  2. mooncatom Says:

    כן, גם אני תמיד מתבאסת מזה
    ומשתמשת בדיוק בטריק שאת השתמשת
    ריווח לשם הדגשה:
    ת ו ד ה מ ו ת ק

  3. מאיה Says:

    בדיוק מה שבא לי, אולי לא ממקום הכי טוב- להתכרבל בשמיכה ולהרגיש בבפנוכו של בצל, מופרדת מהכל, סגורה בתוך קוקון חמים ובודד ומוגן…

  4. mooncatom Says:

    אני מבינה אותך מאיקה,
    מבינה לגמרי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: