מפגשים עם ציפורים

~

כבר מרחוק ראיתי אותם: קבוצה גדולה ומעורבת של ציפורים על פיסת דשא. הבחנתי בשני גדלים ושני צבעים עיקריים וּבָאחד היוצא דופן. הדרורים החומים הקטנים פרחו אל תוך שיח גדול כשהתקרבתי. המיינות השחורות והגדולות יותר התעלמו ממני לגמרי, פשוט לא שמו עלי. והסיקסק, האחד המלכותי, הלך הצידה, לאט לאט. ואני יכולה להגיד בביטחון,  שלא פחד דיבר הגוף שלו אלא ביישנות, הוא פשוט היה נבוך. אני יכולה להבין אותו, הרי אם הוא היה בחור לא הייתי מעיזה לתקוע בו ככה את עיני, בהערצה בלתי מוסתרת ליופי שלו, ליופי הזה שקשה בכלל להאמין שהוא קיים, ועוד כאן, עכשיו, בבוקר הזה על גדת הירקון.

~

על עץ קירח עומדת מיינה וצווחת: יש לה מנעד רחב מאוד של מילים וניכר בה שיש לה צורך דחוף להגיד. להגיד. להגיד.

~  

על פנס גבוה עומד עורב ונואם: דברים נוקבים והוא מתבל אותם בקידות נמרצות, טפיחות כנפים וניפוח נוצות החזה, מחוות גופניות שאינן נהירות לי אבל משום מה מעוררות בי הזדהות וכאב. אולי זו היחידוּת שלו שם על הפנס ואולי זה הרצון להישמע, שרואים, כל כך רואים עליו.

 

צ'אקרת הגרון   विशुद्ध  viśuddha  מלא טוהר  

צבע: כחול ותכלת.  מיקום: אמצע הגרון.   יסוד: חיים.
תקשורת עם האחרים ועם עצמנו, בכתב ובעל פה, יצירתיות, מקוריות וגם כנות ופתיחות. מרכז ההבעה והתקשורת של הגוף והנפש. הגרון, מיתרי הקול, בלוטת התריס וחילוף החומרים בגוף. חוסר איזון בה עלול להוביל לקולניות, לחוסר שליטה עצמית, לחוסר ביטחון ולנטייה לאי אמירת אמת.

תגים: ,

7 תגובות to “מפגשים עם ציפורים”

  1. שועי Says:

    הי מיכל,
    דוד אלבחרי הסופר הסרבי-קרואטי-יהודי המתגורר בקנדה ומפרסם בבלגרד (הוא תרגם בין היתר את עמיחי ואת 'עיין ערך אהבה' של גרוסמן לסרבית-קרואטית) כותב
    בספרו 'צינק' (תרגמה: דינה קטן בן ציון, הוצאת כרמל: ירושלים 2008, עמ' 40):

    כתיבה היא מלאכת הגילוי; סרט קולנוע מעתיק תמונות, תצלום לוכד ציפור במעופהּ,
    כתיבה היא המעוֹף עצמו.

    זה פתאום התחבר לי נורא קרוב אל הצפורים המרבות לנדוד באתר שלך

    (-:

  2. mooncatom Says:

    זה כנראה עוד פן:
    הן מרהיבות ביופין,
    הן מדברות,
    ושרות,
    והן עפות.
    והמעוף הוא הרי סוג של קפיצת אמונה,
    וכי איך יכול גוף נייח
    להיות פתאום תלוי באוויר
    אם אין בו אמונה שהוא יכול לעשות את זה?

    אני לא הכרתי את אלבחרי אבל אחפש ואקרא.
    תודה שועי, והחיוך מתעופף אליך.

  3. whisper Says:

    הוי מונכה יקרה כל כך ,
    צ'אקרת הגרון שלי נקעה נפשה סידרה לי דלקת גרון,
    דלקת הגרון גרמה לי לשתוק ולבטל את כל תוכניותי
    השעמום גרם לי להרשם לפייסבוק שהאנס נמצא בו
    מה שגרם לי לפנות אליו מתוך השתיקה הכפויה
    ולהתעמת עם האמת.
    כן.
    כזו מן צ'אקרת גרון מופלאה יש לי, כשהיא מחליטה משהו
    כל מה שאני יכולה זה לשתף איתה פעולה ולקוות לטוב.
    המון טוב.
    לכולנו.

  4. mooncatom Says:

    לחישה
    (אמיתית הפעם…)
    את מתבקשת לשמור טוב טוב
    על צ'אקרת הגרון שלך
    ולא להשמיץ אותה בבקשה…
    כי משם את עושה את הקסם
    ומותר לה להיות קצת מפונקת.
    תטפלי בה
    תטפלי בך
    באהבה ובתודה.

  5. whisper Says:

    להשמיץ? זה לא נכתב בציניות, אני באמת חושבת שהיא מופלאה.
    וכן, באמת כדאי שאני אטפל בה עם מרק חם ומקלחת חמה.
    :)

  6. ניקי Says:

    מיקלה !!! mikele
    ראשית, אני כועס מאוד שלא עידכנת אותי לגבי הספר החדש !! האם הוא יצא כבר אם לאו?
    לעומת זאת שמחתי להתרשם מפרץ הכתיבה שלך.
    ולגבי הסיקסק: אני כל כך מאוכזב שהוא לא נבחר לציפור הלאומית. אולי זה היה מוביל לשינוי תרבותי בארצנו, או לפחות לשכבה נוספת קטנה שתציץ מלמטה ואולי תמשוך תשומת לב, או אפילו כפירור קטן שנשאר בקצה המזלג אליו אנו שולחים את לשוננו כדי לוודא שלא פיספסנו את הטעם.
    מיקלה, אנא שילחי לי את כתובת המייל שלך.
    צ'או , ניקי.
    umailus@012.net.il

  7. mooncatom Says:

    ניקיש…
    יקיר שלי,
    איזה כיף שמצאת אותי
    איזה כיף שהשארת תגובה
    איזה כיף!
    ובאמת, הדוכיפת החוצפניה הזאת…
    אני רציתי שהבולבול יהיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: