~

להתלונן או לא להתלונן? זו לא השאלה!

רשומה שהפכה לעמוד (לחצו על סלט מחשבות למעלה ותחזרו לעמוד הבית ושם בצד ימין למעלה נמצאים העמודים), אני משאירה כאן את התגובות.

 

18 תגובות to “~”

  1. שאול סלע Says:

    אני לא יכול לייעץ לאשה מה לעשות משום שאני גבר ולא אשה.

    אני כן יכול להעלות רעיון של אזהרת אלה שרוצות לפרסם ברבעון שהוא עורך ובגלל זה נתונות לסיכון. אפשר בקלות לאתר את החשבון שלו בפייסבוק להגיע לרשימת החברים ולהזהיר את אלה שעלולות להינזק

  2. whisper Says:

    לא, זה אני. זה לא הם. ואני לא אוכל לחיות אפילו שנייה עם המחשבה שהרסתי למישהו את החיים שהוא בנה כי אז ולא משנה מה הייתה הסיבה אין בינינו שום הבדל, ואת זה אף אחד לא יבין. אף אחד לא יבין כמה החיים קדושים בעיני.

  3. mooncatom Says:

    לשאול,
    למרות שאני אישה,
    גם אני לא עוסקת בייעוץ לנשים אחרות מה לעשות.
    כל אישה עושה מה שמתאים לה ולחיים שלה וזה הכל…

  4. mooncatom Says:

    ללחישה
    תראי מה כתבתי לשאול,
    בדיוק זה:
    אף אחד לא יודע מה נכון למישהי לעשות או לא לעשות, מה שמתאים לאחת יהיה הרסני בשביל אחרת, כל אישה מחליטה בשביל עצמה. זה הרי בדיוק ההיפך מאונס…

  5. whisper Says:

    ראי הודבקת
    http://whisperandblog.com/?p=697

  6. mooncatom Says:

    לכבוד וגאווה לי…

  7. חלי Says:

    אני לא יכולה להגיד לאיש/ה מה לעשות. רק על עצמי וכו'.

    ההורים שלי יודעים באיחור של שלושים שנה. כל בני הזוג שלי ידעו מאז ומתמיד.

    אין הרבה מה לדעת לא זוכרת הרבה. לא מתביישת בכלל.

    הלוואי והייתי זוכרת.

    כל אחת לגופה. כל אחת בדרכה.

  8. mooncatom Says:

    היכולת שלך לעמוד ולהגיד היום
    היא הישג מרשים ומרגש.
    העובדה שההורים שלך לא ידעו 30 שנה
    זה בודאי פצע שהיה שם תמיד,
    זה שהבת שלך רואה אותך היום
    זו דוגמה שתאפשר לה להיות תמיד
    שלמה וגאה עם עצמה.
    איזה כיף לה,
    לא לכל אחת יש אמא כזו…
    (אני מקנאה…חחח…)
    הלוואי ולבושה היה כפתור און ואןף… אבל אין,
    כל אחת מאיתנו עובדת במהלך החיים שלה
    על אינספור בושות שהחברה שותלת בנו.
    ושוב,
    אמא כמוך יכולה להיות תרופה טובה.
    תודה שבאת חלי.

  9. דבורה לדרמן דניאלי Says:

    מיכל, קראתי בעקבות הפנייתך. כל כך נכון.
    אני חושבת שכאן חוזר הבומרנג (בהקשר לדיון שהתפתח ברשימות, לדבריה של חנה בית הלחמי ולהבהרותיה של איריס) כשהאישה הנתקפת מבינה וחשה שמתייחסים אליה כאובייקט למאבק הפוליטי (גם אם הוא נעשה עבורה וכדי למנוע פגיעה חוזרת בנשים) הקושי להתלונן הוא גדול יותר. ואכן, למה שתתלונן ותפתח את אותם פצעים, ותקח על עצמה כאלה סיכונים כשאותן קוראות למאבק מגדירות עצמן מראש כלא נכנסות למרחב ה"טיפולי" שהוא בעצם ההיבט האנושי המשותף. כלומר, בהתייחסותן הן מצהירות שלא ינסו לחוש את ה"מתלוננת" כשתתפרק, כשלא תוכל לתפקד, כשתחווה ניכור הולך וגדל… והנפגעת המקבלת מסרים אלו מבינה שאף אחד לא יהיה שם עבורה באמת, לא יסייע לה לשאת את עצמה ברגע הקושי שאחרי הדיווח. אז מדוע להסתכן כל כך כשהיא לבדה תישא בעול הכבד מנשוא?

    ולמרות זאת, אני כמובן אומרת שיש נשים רבות במרכזי התמיכה השונים, שמוכנות לתמוך ולהיות שם עבורך, האישה שחוותה כל סוג של תקיפה מינית, ולהיות באמת, כשהן מאשרות, מקבלות, תומכות, מכילות ולא שופטות, והן יכולות ללוות אותך בהתמודדותך עם הזוועה והטראומה, ואם תרצי ותבחרי, גם בדרכך לתבוע מישפטית את התוקף.

    תודה מיכל.
    דבורה לדרמן דניאלי.

  10. אורית Says:

    כן, כן, כן. זה בדיוק זה.

    להתלונן או לא להתלונן זה כל-כך לא האישיו. זה לא העניין. זה לא מה שחשוב באמת.

    תודה לך על הפוסט הזה.

  11. mooncatom Says:

    תודה גדולה לך אורית,
    תודה גדולה לך דבורה,
    התמיכה שלכן חשובה לי מאוד,
    גם מי שנלחמת למען רעיונות ואידאות
    לא יכולה לעשות את זה לבד…
    הקול הזה חייב להשמע.
    תודה

  12. שועי Says:

    גם אני מצרף תמיכה במסר שלמעלה.
    ועל כך כבר שוחחנו בתגובות אחרות השבוע.
    שלומה של המותקפת עומד לפני הכל, זה ברור.

  13. timefrom Says:

    תרשי לי להצטרף ולתמוך בך על הפוסט המדוייק והנכון כל כך, אני יכול רק לציין שמי שהכיר אישה שעברה התעללות מינית יכול להבין מה שכתבת ולהזדהות, אבל אני יכול לציין באותה נשימה, שאני אישית רגע לפני שהכרתי לא ידעתי מה שאני יודע היום, ידעתי לומר את כל הדברים הנכונים, אולי בלי כוונה, רק משהכרתי אחד לאחד, הבנתי ממש, וגם לכתוב הבנתי ממש לא מדוייק אז סליחה, זה נכון שצריך לתמוך ללוא סייג בלי לפקפק בטיב ההחלטות של קורבן של מעשה נתעב כזה.

    ותודה על הפוסט המצויין.

  14. mooncatom Says:

    לשועי היקר
    תודה על תמיכך
    מעניין מה מורה נבוכים
    היה אומר לנו בעניין…

    למיכאל תודה שבאת
    ותודה שתמכת
    ותודה על המחמאה.

  15. efyska Says:

    פוסט מדוייק שהזכיר לי מה ששכחתי: לתת תמיכה בלתי מסוייגת, לא משנה מה היא או הוא בוחרים. כל אישה לגופה.
    תודה.

  16. mooncatom Says:

    אפיסקה,
    האם זו תחנת רוח בסמל שלך?
    זה מאוד מתאים לי..
    תודה תודה תודה,
    (בין אם אתה גבר או שאת אישה)
    זה מאוד מעודד אותי לא להפסיק לדבר…

  17. יהונתן Says:

    אני לא לגמרי בטוח שהקריאות בבלוגספירה לרוץ להתלונן הן אותנטיות לגמרי. כלומר, אני בטוח שכותביהן ישמחו אם יוגשו תלונות נגד האיש, כי הן בטוחות באשמתו. אבל אני לא בטוח שזאת המטרה העיקרית.

    יכול להיות שהמטרה העיקרית היא להכפיש את שמו באמצעות יצירת חרושת שמועות ורמזים שמאפשרים לכל אדם אינטליגנטי לעלות על זהותו, תוך הימנעות מנקיבה בשם המפורש כטקטיקה להתגוננות בפני תביעת דיבה. אני גם נחשפתי לראיה אובייקטיבית כלשהי, שאני מעדיף שלא לפרטה כדי שלא לרמוז על זהותו, אבל זו ראיה שמעידה על כך שאלפי אנשים מצאו בימים האחרונים עניין פתאומי באיש הזה.

    יכול להיות שהקריאה להתלונן במשטרה היא קודם כל פסאדה שמטרתה לספק אמתלה משפטית לעצם כתיבת הפוסטים הרומזים על זהותו של האיש, אם הכותבים ייגררו ע\"י האיש לתביעת דיבה.

    ישנה אפשרות שאנחנו עדים כאן לסוג של \"פשע מושלם\", קבוצה של אנשים, בהם אולי גם משפטנים, שהחליטה לקחת את החוק לידיים, הקימה בית דין שדה, והחליטה לבצע לינץ\' וירטואלי ב\"נאשם\" שכבר הורשע על ידה, והקבוצה הזו מאמינה שהיא מצאה איזשהו תרגיל משפטי שיאפשר לה מחד ליצור חרושת שמועות אדירה שבפועל תכפיש את שמו של האיש בכל המעגל החברתי שלו ולמעשה תהרוס אותו, ומאידך תספק לחברי הקבוצה הגנה נגד תביעות דיבה שהם משוכנעים שהם אינם יכולים להתגונן מפניהן, משום שהכללים הראייתיים בבית דין השדה שלהם הם משהו כמו \"חשוד באונס יוחזק כאשם עד אשר יוכיח למעלה מכל ספק סביר שהוא חף מפשע\".

    אני זורק לאוויר את התיאוריה הזו, לא יודע אם היא נכונה, אבל היא עשויה להפרות את הדיון בנושא.

  18. mooncatom Says:

    שלום לך יונתן.
    אנחנו לא מכירים וזו כנראה הפעם הראשונה שאתה נכנס לבלוג שלי. אז נעים מאוד. ועכשיו אני רוצה להגיד לך משהו מאוד מאוד חשוב עלי ועל הבלוג.
    אני מנסה לשמור כאן על ניקיון ויש לי רק דבר אחד חשוב בראש מעיני, אני חושבת על נשים בחורות ונערות שעוברות תקיפות והטרדות מיניות והביטחון והבריאות שלהן בלבד מעניינים אותי. אני לא רוצה להפליל אף אחד ואני לא רוצה לדבר על אף אחד ואני לא משתתפת במשחק הזה. יכול להיות שיש לך תיאוריות כאלה ואחרות אבל הן לא רלוונטיות כאן בבלוג שלי.
    אתה מוזמן לחבוש את משקפי החמלה והאמפטיה ולקרוא שוב את הפוסט שעליו הגבת… תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: