בתכלת

היה רגע של שקט וחשבתי על שיר.

עוד הייתי בתוך הרגע

וכבר התחלתי לכתוב אותו בראש.

גועל נפש: את קניבלית של השקט של עצמך.

 

תניחי, תניחי לרגע הזה עכשיו,

לפחות

תחכי קצת,

תני לו לצוף באוויר השטוף בתכלת

ואל תגעי בו עד שיתגבש,

שיהיה לו את הכוח לחתוך.

 

תגים: ,

4 תגובות to “בתכלת”

  1. טלילה Says:

    נפלא
    קניבלית של השקט של עצמך – היתה לי חוויה זהה היום, את מאמינה? וכמוך ביקשתי ממנה להישאר בעולם, ביקשתי מעצמי לא להפוך אותה למשהו שלי. סוג של רכושנות, האין זאת?

  2. mooncatom Says:

    בואי נאשים את השירה עצמה, טוב?
    על רעבתנותה הבלתי נלאית, ועל חמדנותה.

  3. whisper Says:

    הו, כן, בהחלט,
    היא מאכלת אותי חיים

  4. mooncatom Says:

    שיהיה לה לבריאות…
    ולך שבוע טוב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: