כבר אחת בלילה

ואני לא יכולה לישון

כי אני לא מצליחה להחליט

אם הלב שלי הוא כורסא אדומה ונוחה

שאני יושבת בה לבדי

או שבעוד רגע הוא יעיר

את כל הבניין בצריחות של פחד.

אבל אלוהים הוא קדוש, לא?

ואני קדושה כי נוצרתי בצלמו, לא?

וגם אם לכל דבר עכשיו יש צורה של שעון חול

וגם אם כל ניילון מתגלגל על הכביש

נראה כמו חתול דרוס,

וגם אם אני כחומר ביד העצב, גם אז

כל כוכב הוא מדרגה

 

 

 

תגים: כוכב, לב, שירה