[9] רוח

.

לא הייתי בטוחה אם דפקו בדלת או שזו רק הרוח החזקה, שטרקה וחבטה בבקתה שלי כל אחר הצהרים. החתולה זקפה את אזניה והקשיבה גם היא, הדפיקה החלושה נשנתה. פתחתי את הדלת והרוח נכנסה פנימה, נושאת איתה ענף דקיק, אישה קטנה וצעירה, כמעט נערה. את יכולה לעזור לי? היא אמרה וגם קולה כמו רוח בעלים היה. היא לא הוסיפה דבר אבל אני ידעתי הרי מה היא רוצה. כמו הרבה מהנשים שבאו אלי, בסתר, גם היא רצתה שאבטל גזירת גורל אכזרית. זה היה לפני תשעה גילגולי חיים, כשהייתי מכשפה מרפאה.

בימים ההם העיסוק שלי היה בין הדברים הנדירים ביותר שיכולת להיות בתור אישה. הנפוץ ביותר היה להיות אשת איש, כלומר בהמת עבודה וולדנית. אחריו בתור היו כל התפקידים שנועדו לבתולות זקנות. יכולת להיות נזירה, אומנת או מורה. בתחתית הסולם היו מי שלא היה להן המזל להיות אחד משני הדברים הראשונים, הזונות. לא חשוב לאן הגעת בתור אישה, יש סיכוי גדול שנזקקת לשירותי. אני נמניתי עם המעטות שהיה להן חופש מלא אבל לחופש הזה היו שני סייגים. הראשון הוא שלא היה לי סיכוי להתחתן, אבל ביודעי את סודות הפיריון יכולתי ליהנות מיחסים עם גברים ולא להסתכן. הסייג השני היה חמור יותר, אסור היה לך לעשות ולו טעות קטנה. אם טעית, איבדת את אמון הקהילה במקרה הטוב או את חייך במקרה הרע והנפוץ יותר. אהבתי להיות מכשפה מרפאה אבל ידעתי שיש סיכוי שחיי יהיו קצרים. בדרך כלל הקהילה העלימה עין מהעיסוק שלי כי הוא היה חיוני לשליטה במספר הפיות הרעבים וגם להסתרת חרפה מסוגים שונים ומגוונים.

הנערה העדינה הזו, שהגיעה אלי באותה שעת בין ערביים בסערה, באה גם היא לבקש את זה. החיוורון שלה גילה לי שהיא פוחדת מאוד, ובצדק. זה היה מאוד מסוכן. מסוכן וגם מכאיב מאוד. היא ישבה ליד האש, שתתה את תה העשבים שהכנתי לה ותוך כדי שאני מכינה לה את השיקוי, סיפרה לי את סיפורה. בכיתי איתה. אי אפשר היה שלא לבכות. היא אהבה את האיש שאת תינוקו היא נשאה, וגם הוא אהב אותה, אבל החוקים החברתיים לא איפשרו את הזיווג שלהם בשום אופן. הוא הובטח לאישה אחרת והיא לאיש אחר ואין שום אפשרות לשנות דבר כזה. הוא לא יודע שבאתי לכאן, היא אמרה, הוא אומר שזה חטא לעשות דבר כזה, שאסור. אז מה הוא מציע? שאלתי. היא שתקה. אמנם הוא אהב אותה אבל הוא גם היה נטוע חזק באמונתו הדתית הקנאית והעדיף שהיא תסבול את חרפת הלידה מחוץ לנישואין, שתסתכן בנידוי מוחלט או בחיי נזירות, מאשר להסכים להפלה. הוא הצליח לבלבל אותה מאוד והיא היתה שטופת רגשות אשמה ובילבול. היא ידעה היטב מהו הגורל הצפוי לה אם לא תעשה את זה עכשיו והיא החליטה באומץ לעשות. פקעת צמח הלוף היא רעילה מאוד, אבל כשהיא טחונה, במינון מדוייק ובתוספת כמה מרכיבים נוספים שאני לא מגלה לאף אחד, היא גורמת לגוף להוציא את העובר. התהליך הזה כואב ומייסר ומסוכן אבל אני עשיתי אותו להרבה מאוד נשים ונערות וכולן הבריאו. חלק גדול מהן הגיעו אלי שוב ושוב. ערבבתי את השיקוי וניסיתי לחזק את רוחה. הסערה היתה עכשיו חזקה מאוד והלילה הסגול כבר עטף את הבקתה הקטנה שלי.

תקשיבי לי קטנתי, אני כאן איתך, אני אחזיק לך את היד ואעבור איתך את הלילה, זה יכאב אבל את תהיי בסדר, ומחר בצהרים תהיי כמו חדשה. אני חייכתי אל תוך עיניה הגדולות והמבוהלות וחיכיתי שתשיב לי בחיוך קטן משלה. ברגע ההוא נכנסה הסערה כולה פנימה והיתה לה צורה של גבר גדול עם רובה. זה היה סוף החיים שלי ואני לא יודעת אם הוא הרג גם אותה, או השאיר אותה לחיות חיים אומללים. זה היה לפני תשעה גילגולים ועדיין מכאיב לי מאוד שאני לא יודעת מה האפשרות שהיתה עדיפה בשבילה, ובגלל שאני לא יודעת, אני שמחה שהוא הרג אותי.

.

.

~~~

המילה של אתמול:  נֶחֱשָל  ת' מפגר, שאינו מגיע לדרגת התקדמותם של אחרים. [נחשלת, נחשלים, נחשלות] פעלים נחשלים [בדקדוק] כינוי לפעלים שלא מגזרת השלמים.

12 תגובות to “[9] רוח”

  1. whisper Says:

    הוי, אוף
    קראתי ואז קראתי שוב
    ואז בקפיצות גדולות
    ושוב
    שעברה שנה ויום
    את יודעת, מונכה?
    לא יודעת מה גרם לך לכתוב
    דווקא על זה
    (אני אף פעם לא מצליחה לנחש
    מה הייתה המילה, וכל פעם אני מנסה מחדש…)
    הוי, אוף
    כן.

  2. mooncatom Says:

    הו לחישה,
    צירוף מקרים מרגש כזה.
    קראתי אצלך אתמול, כן קראתי,
    ויכול להיות שזה נכנס לי לתת מודע?
    יכול בהחלט להיות
    אבל לא חשבתי על זה,
    זה בא מכיוון אחר לגמרי, שהמילה הביאה…
    מדהים בהחלט!!!

  3. whisper Says:

    המממ, מנסה לחשוב איזה מילה מוזרה לי בכל מה שכתבת, וזה או פקעת או לוף.
    אני מנחשת לוף… סיכוי נמוך, אבל נגלה מחר.
    "הוא הצליח לבלבל אותה מאוד והיא היתה שטופת רגשות אשמה ובילבול"
    הוי, מונכה יקרה כל כך , כל הסיפור הזה מהדהד בי בעוצמה כזו, את מה
    שעברתי עוברת והחיים בכלל. הבלבול הזה, שעדיין קיים, עדיין נטוע כל כך חזק,
    ומשפיע, כל כך משפיע על ההחלטות שלנו, הנשים. בין שנרצה או לא. בין שנדע
    או לא. זה נוכח בעוצמות איומות. אני יודעת וחווה את זה. כאילו לא עברו תשעה
    גלגולים, מונכה. עדיין הזכות שלי על גופי, להחלטות שנכונות לי, מוטלת בספק
    במציאות שאנחנו חיות בה. וזה עצוב. ומקשה מאוד.

  4. mooncatom Says:

    בעניין המילה את צודקת! גאון!
    ששש… אבל אל תגלי לאף אחד.

    ובעניין ההחלטות על גורלנו ועל חיינו,
    זה בדיוק מה שניסיתי לרמוז בסיפור.
    תשעה גילגולים עברו, אבל מה השתנה?
    מה השתנה באמת?
    לא הרבה.

  5. whisper Says:

    אפילו הלוף אותו לוף…
    טי הי ;)

  6. mooncatom Says:

    ששש…
    כולם שומעים…
    טי !

  7. שועי Says:

    לא יודע, למרות שבקבלה עניין הגלגולים הוא עיקר גדול (לפחות בקבלת האר"י וממשיכיה) ויסודו עוד בדתות קדומות הן מצד הפיתגוראיים והן מצד האורפאיים
    ובטח ובטח אצל ההודים– אני לא כל כך בעניין. עם זאת, ככל שאני גדל, אני לומד שלנשים יש נגיעה גדולה לתובנות/התבוננויות שבני מיני מעט חסומים להבינם.
    ועם זאת, די לי בגלגולים שעשיתי, עד הנה, בשלושים ומשהו שנותיי, בכאביהם
    ובשמחותיהם. די לי בכך.
    (-:

  8. mooncatom Says:

    אתה יודע מה, שועי, זה כל כך מתקשר לדבר שדיברנו עליו אצלך לפני כמה ימים, בדיוק כמו שהמצאנו את האלים כדי שיתרצו בשבילנו את החיים על הגחמות הטראגיות שלהם, ככה המצאנו גם את הגילגולים.
    כדי שיהיה לי הסבר, למשיכה והמסירות שלי לנושא של נשים וכל מה שקשור אליהן ולזכויותיהן, (וגם את החתולה השחורה כמובן) אני ממציאה לעצמי את הגילגול ההוא של מכשפה, ובדיוק אתמול, אמרתי שאני מתרחצת תמיד במים רותחים וזה אולי בגלל שהייתי תיון בגילגול קודם…
    ואני מאוד מזדהה איתך, גם אני בחיי אלה, כבר נתגלגלתי רבות!

  9. טלי Says:

    וואו איזה סיפור קשה (בררר!)

    כן, אני הולכת עכשיו אחורה כמה ימים, אבל זה מעניין גם ככה, כשאני יודעת את המילה מראש…

    והעניין הזה עם התיון והמים הרותחים, זה אדיר (-:

  10. mooncatom Says:

    טלי, את מוזמנת לבדוק בגילגולים שלך,
    אולי פשוט היית העוגיה של הקרמבו???

  11. טלי Says:

    לא רוצה!

    דוקא עוגיה שאני לא אוהבת? אני מגישה ערעור.

  12. mooncatom Says:

    או קי,
    הערעור התקבל,
    את מתבקשת לסור אל הממתקיה
    ולחתום על הממתק האהוב עליך,
    מותר גם מלוח…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: