[17] מים

שקטים הייתי כבר, שקופים, הייתי צלולים ובהירים,

אמרתי: טוֹב.

 

ואבן אחת לא גדולה במיוחד נזרקה פנימה,

הסעירה, הבעירה, את המים שאני.

העבירה בהם שאלות,

העלתה בוץ מהקרקעית,

הורידה חום מלמעלה אל מטה,

ובצמחים הרדומים

ניצנים, היססו אם לפרוח.

 

אבל אבנים,

אפילו לא גדולות במיוחד,

צוללות מהר ונעלמות.

המים נסגרים אחריהן,

דגיגי תשוקות קטנים חוזרים

אל הסדקים מהם הובהלו,

והפרחים נאספים אל הגבעולים.

 

הכל שוקע לאט.

 

הבוץ חוזר אל הקרקעית ונח,

השלָמה מאחה את פני המים אל שלווה,

הופכת אותם למראה מלוטשת

שתשוב לשקף את העצים והעננים.

 

 

~~~

המילה של אתמול:  עוֹלָם  ז' 1. תבל ומלואה, השמים והארץ וכל צבאם, יקום. 2. אנושות, כלל בני האדם. 3. חלק מסוים ביצורים או בעצמים או בתופעות החומריות או הרוחניות מופשטות שעל פני האדמה. 4. מציאות, ישות, סידרי החיים של חברת בני האדם, משטר. 5. חוג של בני אדם לפי חלוקה מסויימת – דתית, גילית וכדומה (עולם הילדים) 6. קהל רב, ציבור. 7. חלק מן הארץ הנבדל מבחינה גיאוגרפית, מדינית וכדומה (העולם הישן) 8. נצח, נצחיות, אורך אינסופי של הזמן. [עולם-, עולמות, עולמי-]

2 תגובות to “[17] מים”

  1. מאיה Says:

    ואז אין זרמים תת קרקעיים?

  2. mooncatom Says:

    זה כבר עניין
    לפסיכולוגיות-לעתיד…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: