אישה עֵרה

אתמול ב-17:00 כתבתי את הרשומה האחרונה ב'פרויקט פֶּרֶק' [1]. המילה שיצרה אותה, המילה שהגרלתי, היתה מילה שהכילה בתוכה את כל מה שהייתי צריכה אתמול וקיבלתי במתנה מהמילון, מהחיים:

 

הַשְׁלָמָה נ' 1. הבאה לידי סיום, גמר, שלמות. 2. דבר שיש בו להשלים משהו, תוספות לשם שלמות. 3. שלמות, השתלמות, שיכלול. 4. עשיית שלום.  5. [בדקדוק] המילים במשפט המשלימות את המושא. [השלמת-, השלמות]

~ השלמה ~ החלמה ~ שלמות ~ שלום ~ חלום ~ חלמון ~ כל מה שנסגר כמעגל, כל מה שמתאחה כמו פצע, או כמו פני המים, כל מה שמגיע לידי סיום, ושיכול להתחיל מחדש בהיותו שלם.

תם ונשלם הפרויקט, והוא היה כל מה שציפיתי ממנו, והוא היה הרבה יותר מזה. אני לא ידעתי הרי כל כך למה לצפות… רציתי אתגר, וקיבלתי אותו בגדול. רציתי מסגרת, והיא היתה שם, לגדל אותי ולתמוך בי, להעצים אותי ואת הכתיבה שלי. אני מרגישה שהכתיבה שלי גדלה בעוד כמה קומות ועכשיו הנוף הרבה יותר רחב ויש יותר אופק.

אני רוצה להודות לכם שקראתם. הרגשתי את זה כל הזמן, וזה היה כל כך טוב. אני רוצה להודות לכל המגיבות והמגיבים, כאן בכתב או בעל פה במקומות אחרים, למדתי כל כך הרבה מכל תגובה.

עכשיו אני אגלה לכם את החוקים שיצרתי לעצמי לכתיבה, ואני מבקשת מחיאות כפים סוערות, לא פחות!!! סתאאאם… אני פשוט קצת גאה בעצמי על שעמדתי בחוקים האלה בכזו קפדנות, ואני אסירת תודה לחוקים האלה כי הם הוציאו מתוכי דברים שבכלל לא שיערתי. 

הוראות שימוש [2]

1. החל מה-17 לחודש מרץ, בכל יום בשעה 17:00,

2. את תפתחי את המילון, באות שתגרילי מפתקי האותיות, בדף אקראי.

3. תעצמי את העינים ותשימי אצבע על מילה אקראית.

4. משנבחרה המילה, תעתיקי אותה מנוקדת ואת הערך, או לפחות את החלק העיקרי שלו.

5. תשבי ותכתבי רשומה שסובבת באופן שיראה לך וידליק אותך, סביב המילה היומית.

6. את יכולה לכתוב בכל סוגה שבא לך, אבל יש דברים שחייבים להיות:

7. ברשומה צריך להופיע צבע.

8. יהיה בה איזכור למזג האוויר.

9. תהיה בה איזושהי נוכחות מהטבע: חי, צומח או דומם.

10. ויהיה בה סוג של דיבור: דיאלוג, מונולוג, שיר, לא חשוב איזה.

11. מותר לך להשתמש במשהו שכתבת כבר, אבל תצטרכי לעשות לו התאמות כדי שיעמוד בהוראות.

12. מותר לך לשתות קפה תוך כדי עבודה על הרשומה.

13. אסור לך לדבר בטלפון, את יכולה לענות ולהסביר שתדברי אחר כך.

14. בכל יום יהיה מספר נוכח, מהסוף להתחלה: ביום הראשון שבע עשרה, וכן הלאה, בסדר יורד.

15. הפרוייקט חייב להתקיים במשך 17 ימים רצופים. ויש רק שתי הקלות:

16. אם הערך האקראי מחורבן, אפשר לנסות לעצום עינים ולבחור שוב, ויש גם ניסיון שלישי ודי.

17. אם את לא יכולה בשעה 17:00, תעשי את זה בשעה אחרת + 17 דקות.

~ ~ ~

אלה השורות האחרונות בספר 'איש יָשֵן', התחלתי ממנו ואיתו אני מסיימת:

"הזמן שמשגיח על הכל נתן את הפתרון למרות רצונך.

הזמן שמכיר את התשובה ממשיך לחלוף.

ביום כמו זה, קצת מאוחר יותר, קצת מוקדם יותר, הכל מתחיל מחדש, הכל מתחיל, הכל ממשיך.

תפסיק לדבר כמו איש חולם.

הסתכל! הסתכל בהם. הם כאן באלפים, זקיפים חרישיים, בני תמותה דוממים, נטועים לאורך הרציפים, הגדות, לאורך המדרכות שטופות הגשם בכיכר קלישי, בעיצומו של חלום ימי, ממתינים לערפל, ממתינים לעליית הגאות, לקריאה הצרודה של ציפורי הים.

לא, אתה כבר לא האדון האלמוני של העולם, זה שלהיסטוריה לא היתה נגיעה בו, זה שלא חש שהגשם יורד, שלא ראה את הלילה בא. אתה כבר לא הלא-נגיש, הצלול, השקוף. אתה פוחד, אתה מחכה. אתה מחכה, בכיכר קלישי, שהגשם יפסיק לרדת."

 

 

~ ~ ~

[1] למי שלא מכיר, אפשר לקרוא על הפרוייקט מתחילתו ב-15.3.10, שזו הרשומה הראשונה בקטגוריה הנפרדת המוקדשת לפרוייקט.

[2] הכותרת לקוחה משמו של ספר של ז'ורז' פרק, 'החיים הוראות שימוש' 'La Vie mode d'emploi' ספר שאורכו בעברית למעלה מ-700 עמודים, ואין בו כמובן אף הוראת שימוש אחת לחיים.

[3] מתוך  'איש יָשֵן', תרגום מיכל סבו, הוצאת 'בבל'.

[4] ז'ורז' פרק ב'מכונת קריאה', האתר של הוצאת 'בבל': http://readingmachine.co.il/home/contribs/george_perec

 

14 תגובות to “אישה עֵרה”

  1. whisper Says:

    מרגש. מאוד מרגש מונכה מופלאה שכמותך.
    היה מעניין ומסקרן ומפתיע ומפעים ואפילו לרגעים
    דגדג לי באצבעות אולי להגביל את עצמי למין תרגיל
    כתיבה כזה או דומה או אחר, ועדיין ככה, מי יודע,
    אולי, פתאם אחליט לקפוץ למים אחריך, מתישהו.
    המפף, כן אולי.
    אכן, יש לך על מה להיות גאה, מונכה, במונכתומיותך הזו,
    שהצלחת (האמנם?) לעמוד בחוקים
    אז כמה כוסות קפה?
    וכמה פעמים בשעות אחרות + 17
    ואיזה מילים היו ממש ממש מחורבנות? הרי מלוף עד כמה שהייתה מוזרה לך כל כך
    יצאה רשומה כל כך כל כך מדהימה… ובכלל, יש מילים כאלה? ערכים כאלה שאין מה לעשות איתם?
    יופי של פרוייקט.
    כל הכבוד על ההשראה וכל הכבוד על ההצלחה :)
    וחיבוק, מכל הלב

  2. mooncatom Says:

    יללה, קפצי למים…

    תראי, הפרוייקט הזה שתה המון קפה… ומזל,
    מזל שאני כבר לא מעשנת, כיברור שאם הייתי,
    אז הייתי מעשנת את עצמי למוות במהלכו (כמו ז'ורז' בעצמו)
    ואני שמחה לספר, שרק פעם אחת,
    בערב החג, שבחמש כבר הייתי בדרכים,
    נו, לאן שכולם נוסעים בערב חג,
    התיישבתי ב-12:17 לכתוב.
    ובעניין המילים המחורבנות, אני לא ממש זוכרת, אבל המשותף להן,
    זה שהן היו מילים או ביטויים ארכאים,
    שלא היו משתלבים בשפה שבה אני כותבת,
    ולא היו נטמעים בטקסט אלא אם כן הייתי כותבת בשפה ארכאית,
    וזה אחד הדברים שאני ממש ממש ממש לא אוהבת לעשות.

    אז תודה גדולה לחישה יקרה,
    את היית מאלה שהיו שם כל הזמן
    וזה היה כיף!

  3. תמי ברקאי Says:

    יקירתי, מוכת הירח, את נהדרת. יותר מכך, את אישה ערה.
    יופי יופי.
    ואם יום אחד אמצא את עצמי כותבת לפי כל מיני חוקים מוזרים, זה יהיה בגללך.

  4. mooncatom Says:

    תודה לך נמרת הלוטוס שלי,
    אקח את האשמה בשמחה,
    תגובתך נכתבה בשתים בלילה,
    ובכן, תמהתני יקירתי,
    מי משתֵינו היא אישה ערה…

  5. דורית Says:

    בהחלט הרווחנו מהפרויקט
    היה שווה

  6. mooncatom Says:

    היה שווה גם את הניג'וסים?
    חיבוק לך אוחותי.

  7. טלי Says:

    לא נראה לי שהייתי מייצרת לעצמי מסגרת כזאת ו/או עומדת בה – אבל שאפו!

    קצת מסקרן מאיפה נולדו דווקא ההגבלות האלה, אבל העיקר שיצאו מזה דברים יפים וטובים.

    ותמונות החלמונים האלה זה משהו משהו!

    (-:

  8. mooncatom Says:

    מאיפה נולדו דווקא המגבלות ה א ל ה ?
    יכלו להיות אחרות,
    מן הסתם המגבלות שלי הן בנות דמותי במובנים רבים.
    ולמה בכלל לייצר אותם? תראי…
    הגדרתי את זה כמו סוג של טירונות קרבית למוח,
    מסע אימונים מפרך, שצריך שגם יהיה כיף לעשות אותו,
    שילוב של קושי והנאה למטרת התפתחות.
    אני שמחה שהיית איתי במסע.
    תודה!

  9. שוֹעִי Says:

    הי מיכל,
    זה אמנם היה פרוייקט פרק, אך משהו באופיו דווקא הזכיר לי את סופי קאל.
    וגם, לא יודע למה, פתאום בא לזכרוני ספר שאני ממליץ עליו בכל לב: 'ריטואלים' של
    סס נוטבום (כתר: תל אביב 2001, אם אני לא טועה).
    ופרק, נו טוב, בחלק ניכר מתצלומיו הוא הרי מופיע עם חתולה שחורה
    (-:

  10. mooncatom Says:

    מזל טוב, התגובה הראשונה בפרסונה החדשה – יפה לך,
    חולֵי ירח שכמונו, לי יש ירח כתום ולך – ירח בענן כסוף,
    הפרוייקט קיבל את השראתו מהכללים שפרק נהג לייצר לעצמו לכתיבה
    אבל אני רק בכיתה א' מבחינה זו, הוא הגיע לשיאים מטורפים…
    לצערי, חתולי שלי,
    מסרבת לעמוד לי ככה על הכתף.

  11. שועי Says:

    מיכל, זה אינו ירח, זה פורטרט שלי (-:
    טוב, פעם עוד אספר מה זה בדיוק
    אבל מתאימה לי הפרשנות הירחית שלך
    אני בהחלט מן הירחיים וגם מן הסהורים,
    שלא לומר מן הסהרורים שבעם

    ופרק, טוב לכתוב רומן ללא é זה בהחלט משימה על גבול הבלתי אפשרי
    זה מעניין, כשהייתי צעיר יותר, נאמר סביב 1993, הייתי עסוק די באובססיביות בכתיבת פלינדרומים (שירים שאפשר לקרוא לשני הכיוונים ימין-שמאל שמאל-ימין, וגם בכתיבה עם כללים מאוד מוגדרים), נסיון למצוא סדר, וממש לא הכרתי אז את פרק ואת האוליפו. אחר כך, כשסיימתי עם זה, נעשיתי בחזרה הרבה יותר מוסיקלי. מלים הם מלים. אבל המוסיקה מניעה את הכל.

    וחוץ מזה, חתולים הם ירחיים, For Sure

  12. mooncatom Says:

    שועי יקר,
    מצאתי מה זה האווטאר שלך: Moonlight Shadow
    אבל סביר מאוד להניח שהפירוש שלך
    יוסיף מימד פואטי שלא חשבתי עליו…
    מעניין נורא הקשר של יצירת סייגים לכתיבה
    לעניין הניסיון למצוא סדר והגיון בקיום שלנו בעולם,
    מי שמרגישים בצעירותם את החסר הזה
    מן הסתם נמשכים אל העשיה הזו,
    ויתכן שההתבגרות מביאה איזושהי השלמה עם הכאוס,
    ראיתי את זה אצל פרק, בדיוק השורות שהבאתי לסיום הפרוייקט,
    אני רואה את זה אצלי,
    ונראה לי שאתה גם כבר קצת…
    אולי?
    ודרך אגב, מה יכולה להיות המקבילה העברית לכתיבת רומן בלי é ? בלי א' או ו'?!

  13. המחסנאית Says:

    הגעתי לסוף. תמיד אני מאחרת. עכשיו אלך ואסתכל במה שקדם. אני אוהבת תבניות וכנראה גם את הסלט שלך. אני בתחילת הדרך וואלמד ממך ( אולי אפילו אעתיק)

  14. mooncatom Says:

    שלום לך מחסנאית
    וברוכה הבאה בצל קורת בלוגי!
    מקווה שייערב לך הסלט שלי,
    תודה שאת כאן.
    הצצתי אצלך וראיתי את נונה ה מ ש ג ע ת !
    ובטח אקפוץ מדי פעם לראות את הטיולים שלכן.
    בהצלחה בבלוג
    ובמחסנאות בכלל…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: