אישה עֵרה

אתמול ב-17:00 כתבתי את הרשומה האחרונה ב'פרויקט פֶּרֶק' [1]. המילה שיצרה אותה, המילה שהגרלתי, היתה מילה שהכילה בתוכה את כל מה שהייתי צריכה אתמול וקיבלתי במתנה מהמילון, מהחיים:

 

הַשְׁלָמָה נ' 1. הבאה לידי סיום, גמר, שלמות. 2. דבר שיש בו להשלים משהו, תוספות לשם שלמות. 3. שלמות, השתלמות, שיכלול. 4. עשיית שלום.  5. [בדקדוק] המילים במשפט המשלימות את המושא. [השלמת-, השלמות]

~ השלמה ~ החלמה ~ שלמות ~ שלום ~ חלום ~ חלמון ~ כל מה שנסגר כמעגל, כל מה שמתאחה כמו פצע, או כמו פני המים, כל מה שמגיע לידי סיום, ושיכול להתחיל מחדש בהיותו שלם.

תם ונשלם הפרויקט, והוא היה כל מה שציפיתי ממנו, והוא היה הרבה יותר מזה. אני לא ידעתי הרי כל כך למה לצפות… רציתי אתגר, וקיבלתי אותו בגדול. רציתי מסגרת, והיא היתה שם, לגדל אותי ולתמוך בי, להעצים אותי ואת הכתיבה שלי. אני מרגישה שהכתיבה שלי גדלה בעוד כמה קומות ועכשיו הנוף הרבה יותר רחב ויש יותר אופק.

אני רוצה להודות לכם שקראתם. הרגשתי את זה כל הזמן, וזה היה כל כך טוב. אני רוצה להודות לכל המגיבות והמגיבים, כאן בכתב או בעל פה במקומות אחרים, למדתי כל כך הרבה מכל תגובה.

עכשיו אני אגלה לכם את החוקים שיצרתי לעצמי לכתיבה, ואני מבקשת מחיאות כפים סוערות, לא פחות!!! סתאאאם… אני פשוט קצת גאה בעצמי על שעמדתי בחוקים האלה בכזו קפדנות, ואני אסירת תודה לחוקים האלה כי הם הוציאו מתוכי דברים שבכלל לא שיערתי. 

הוראות שימוש [2]

1. החל מה-17 לחודש מרץ, בכל יום בשעה 17:00,

2. את תפתחי את המילון, באות שתגרילי מפתקי האותיות, בדף אקראי.

3. תעצמי את העינים ותשימי אצבע על מילה אקראית.

4. משנבחרה המילה, תעתיקי אותה מנוקדת ואת הערך, או לפחות את החלק העיקרי שלו.

5. תשבי ותכתבי רשומה שסובבת באופן שיראה לך וידליק אותך, סביב המילה היומית.

6. את יכולה לכתוב בכל סוגה שבא לך, אבל יש דברים שחייבים להיות:

7. ברשומה צריך להופיע צבע.

8. יהיה בה איזכור למזג האוויר.

9. תהיה בה איזושהי נוכחות מהטבע: חי, צומח או דומם.

10. ויהיה בה סוג של דיבור: דיאלוג, מונולוג, שיר, לא חשוב איזה.

11. מותר לך להשתמש במשהו שכתבת כבר, אבל תצטרכי לעשות לו התאמות כדי שיעמוד בהוראות.

12. מותר לך לשתות קפה תוך כדי עבודה על הרשומה.

13. אסור לך לדבר בטלפון, את יכולה לענות ולהסביר שתדברי אחר כך.

14. בכל יום יהיה מספר נוכח, מהסוף להתחלה: ביום הראשון שבע עשרה, וכן הלאה, בסדר יורד.

15. הפרוייקט חייב להתקיים במשך 17 ימים רצופים. ויש רק שתי הקלות:

16. אם הערך האקראי מחורבן, אפשר לנסות לעצום עינים ולבחור שוב, ויש גם ניסיון שלישי ודי.

17. אם את לא יכולה בשעה 17:00, תעשי את זה בשעה אחרת + 17 דקות.

~ ~ ~

אלה השורות האחרונות בספר 'איש יָשֵן', התחלתי ממנו ואיתו אני מסיימת:

"הזמן שמשגיח על הכל נתן את הפתרון למרות רצונך.

הזמן שמכיר את התשובה ממשיך לחלוף.

ביום כמו זה, קצת מאוחר יותר, קצת מוקדם יותר, הכל מתחיל מחדש, הכל מתחיל, הכל ממשיך.

תפסיק לדבר כמו איש חולם.

הסתכל! הסתכל בהם. הם כאן באלפים, זקיפים חרישיים, בני תמותה דוממים, נטועים לאורך הרציפים, הגדות, לאורך המדרכות שטופות הגשם בכיכר קלישי, בעיצומו של חלום ימי, ממתינים לערפל, ממתינים לעליית הגאות, לקריאה הצרודה של ציפורי הים.

לא, אתה כבר לא האדון האלמוני של העולם, זה שלהיסטוריה לא היתה נגיעה בו, זה שלא חש שהגשם יורד, שלא ראה את הלילה בא. אתה כבר לא הלא-נגיש, הצלול, השקוף. אתה פוחד, אתה מחכה. אתה מחכה, בכיכר קלישי, שהגשם יפסיק לרדת."

 

 

~ ~ ~

[1] למי שלא מכיר, אפשר לקרוא על הפרוייקט מתחילתו ב-15.3.10, שזו הרשומה הראשונה בקטגוריה הנפרדת המוקדשת לפרוייקט.

[2] הכותרת לקוחה משמו של ספר של ז'ורז' פרק, 'החיים הוראות שימוש' 'La Vie mode d'emploi' ספר שאורכו בעברית למעלה מ-700 עמודים, ואין בו כמובן אף הוראת שימוש אחת לחיים.

[3] מתוך  'איש יָשֵן', תרגום מיכל סבו, הוצאת 'בבל'.

[4] ז'ורז' פרק ב'מכונת קריאה', האתר של הוצאת 'בבל': http://readingmachine.co.il/home/contribs/george_perec