הליכה

לא ללכת תמיד באותה דרך,

לחפש דרכים חדשות בכל יום, זה חשוב.

אבל אם את הולכת בכל יום באותה הדרך

את מגלה דברים, ואת מגלה שההִישַנוּת של הפעולה

היא פעולה בפני עצמה, ושהחַזרה היא קסם.

למשל החתול הזה: הוא עומד שם תמיד, חתול קטן ומנומר,

אנחנו מסתכלים אחד על השני,

יש קצת חשדנות מצידו. מצטערת חתול,

אין לי שום דבר לתת לך, מלבד ליטוף,

שלא תיקח ממני,

ופרח גירנים ורוד גדול

האוחז בתוכו עדיין כמה טיפות של טל

שלא אתן לך.

השמים היום ג'ינס משופשף,

ולהליכה שלי היום בדרך הקבועה

אין שום מטרה, מלבד בחינה מחדש של הגילוי הזה,

שהישנות הדברים היא קסם:

אני בוחנת אותו על הדרך, על החתול, על השולחן בקפה,

על האופן בו אני מסדרת עליו את החפצים הקטנים שלי,

מבקשת את הקפה מהמלצר

ומתכנסת אל תוכי בחיפוש אחר מילים חדשות.

תגים:

2 תגובות to “הליכה”

  1. י. Says:

    }{

  2. mooncatom Says:

    הי,
    זה השכֵיְין,
    השכֵיין שלא ישֵיְין…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: