ונופל דרך דִמעה שקופה

ערב יום העצמאות, ואני לא רוצה לדבר על עצמאות, לא. מבחינתי אי אפשר לחגוג אותה ככה בפשטות, כאילו היא עובדה מוגמרת, כשהיא עוד כל כך פגומה וכל כך חד צדדית. אז אני אכתוב שקניתי השבוע ספר: מאיר אריאל, עצמאי בשטח, כל השירים.  ספר גדול מאוד, אלבומי ומהודר.

מאיר אריאל היה כל הדברים היפים והמקסימים והנוגעים ללב והמעצבנים והחולים והבעיתיים בישראליות, הכל: קיבוצניק מהסוג שאוהבים לכנות בביטוי הדוחה 'מלח הארץ' כאילו יש אחרים שהם סתם אבק דרכים לא ראוי, אבל כן, קיבוצניק וצנחן ולוחם וכל הדברים ההירואים כוחניים האלה ושבכל זאת היה לו גם את היושר לומר את ירושלים של ברזל ודם, כשכולם עוד רק רצו לראות את הזהב. והוא היה גם תל אביבי שידע לנסח את התל אביביות כמו שידע לנסח את הקיבוצניקיות וכמו שידע לנסח גם, כשהגיע אליהן לבסוף, את היהודיות והאמונה, ובדרך גם היה מגדולי המנסחים של האהבה והתאווה על גווניהם השונים. הוא היה גבר שהבין וכתב על נשים באופנים מפליאים ומפתיעים ויחד עם זה גם היה שוביניסט ושמרן באופנים מרגיזים מאוד. הוא היה בן אדם ויחד עם זה הוא גם היה בן תמותה, כלומר מי שטועה וחג ומועד ונופל. אבל הוא היה בעיקר האיש שדורות של אנשים, כמוני, גדלו על העיברית המשובחת, המשתלחת, הגבוהה והגסה והצלולה הצלופה הקלופה הטרופה שלו. הוא היה המון דברים שמחוברים ושסותרים ושמעוררים משיכה וחיבה ודחיה, ומעוררים עכשיו ממרחק הזמן, גם המון המון געגוע.

ובעניין האלבום. אני קניתי אותו קודם כל למרות. למרות כל הדברים שראיתי בו כבר בחנות: למרות האלבומיות המהודרת שלו שאני כל כך מתעבת וכל כך לא מתאימה לאיש הסנדלים הזה. למרות פולחן האישיות הדוחה שאישתו הנודניקית מייצרת שם בכמויות. למרות הציורים המכוערים שרצוי היה פשוט לגנוז. למרות שהעיצוב שלו די מכוער, למרות שהוא היה יכול להיות הרבה יותר קצר, חזק ואיכותי. למרות הכל אני קניתי אותו כי יש בו את המילים של מאיר אריאל.

כי המילים של מאיר אריאל צרובות לי אפילו יותר בדי אן אֵי מאשר בזיכרון. כי הוא יכול גם היום בדיוק כמו כשהייתי בת שמונה עשרה, לגרום לי לעקם זווית פה בציניות, להנמס ברומנטיות, לצחוק צחוק בריא ולבכות בכי מבריא. להשתאות שוב ושוב. כי שמעתי אותו כשהייתי בנח"ל ובצבא וראיתי אותו ב'פרגוד' בירושלים כשלמדתי בבצלאל וב'סימטה' ביפו כשחזרתי לתל אביב והוא חלק כל כך חשוב בפס הקול של החיים שלי. כי הוא חשוב לא רק לי, הוא חשוב מאוד בתולדות השירה הכתובה והמולחנת כאן.

כי אין לי ספק שבטבלה המחזורית המסכמת באופן תמציתי את החומרים מהם אני עשויה ועשויה הכתיבה שלי, נמצא מאיר אריאל בין המתכות האצילות והנדירות ביותר.

אני קניתי את הספר הזה, כי פתחתי אותו בחנות וראיתי את התמונה הזו:

                    

                ותראו, אלה אותם שניים בדיוק, ואיך, איך הם שרים.

8 תגובות to “ונופל דרך דִמעה שקופה”

  1. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    ראיתי די הרבה הופעות של מאיר אריאל בימיי הצעירים,
    מי שכתב שורות נפלאות כמו אלה של פלוגה בקו (לגמרי במקרה):
    "אני רוצה לפגוש אותה, פתאום במקרה
    אחרי שכבר אשכח אותה כליל
    אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה
    ילדה אחת אהבתי בגליל"
    שיר שמלווה כל כך הרבה סיטואציות וזכרונות מחיי
    עד שאין מה לומר
    וכמה וכמה שמירות צבאיות עשיתי בזמרה של שלושת אלבומיו הראשונים, מי יודע? מי אמר שמילים ומוסיקה לא יכולות להציל.

  2. mooncatom Says:

    רב"ט שועי שפר הופעתך.
    השיר שהבאת הוא מהאהובים עלי ביותר.
    אני בטוחה שהיית שומר ושר:
    "קורא איים בזרם מאת ארנסט המינגווי,
    תרגם את זה יפה אהרון אמיר…"
    וגם
    "הלוך חזור עם המשקפת שנמשכת לירח כמו הים
    אך שום תנועה אינה נראית
    ולך לך שרים לי במצעד הפזמונים
    הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת."

    מילים ומוסיקה מצילים גם מצילים,
    הייתי אומרת אפילו
    מצילתיים!!!

  3. whisper Says:

    מצלתיים lol
    אכן כותב בחסר ואיש מלא ניגודים הוא היה.
    ושלום הוא מלך, אז בכלל…
    וחגשמח עם או בלי שפם
    נתראה בחג הבא :)
    (שהוא ביום שבת – וזה חג חשוב מאוד
    הבלוגולדת שנה של הבלוג שלי טי הי )

  4. mooncatom Says:

    שנה?! וואו…
    נביא לך בונבוניירה!!!

  5. טלי Says:

    כמה נכון כתבת!

    לי יש ספר שירים דקיק ובלתי אלבומי שלו, שקניתי בתיכון, אבל אני מאוד מאוד מסכימה עם המילים שבחרת – המעריכות והביקורתיות גם יחד.

    וכשקראתי חשבתי פתאום שאם יש אנשים שהם "מלח הארץ", אז יש גם כורכום וקינמון ולבנדר ורוזמרין ומרווה ואורגנו והל וקארי והמון המון תבלינים נוספים. לא?…

  6. mooncatom Says:

    כן כן, אני קינמון הארץ!!!
    ומה את?
    אולי לבנדר, הגבירה הסגלגלה?!

  7. טלי Says:

    אבל גם הגבירה הסגולה זו לא אני אלא מישהי אחרת…

    אני יכולה גם להיות קינמון? נראה לי שלפעמים קינמון ולפעמים מרווה.

  8. mooncatom Says:

    מידע כללי אודות קינמון:
    קינמון הוא תבלין נפוץ, בעיקר במאפים ועוגות. שמנים ארומטים של קינמון נמצאים בשימוש נרחב בארמותרפיה והם משמשים בטיפול בכאבים, דכאונות ואיבוד עניין בחיים. פעילותו של קינמון מחממת, אנטי ספזמוטית (מרפה עויתות), משחררת את הקיבה (נוגד גזים) ואנטי ספטית.

    אחריות גדולה מאוד להיות קינמון הארץ,
    בעיקר העניין של הטיפול בכאבים, דכאונות ואיבוד עניין בחיים…
    אולי כדאי שנתחלק בה, נהיה לסירוגין,
    בזמן הפנוי אפשר לנוח ולהיות מרווה, או מליסה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: