שיעור בסוכר

אני אוהבת לזכור, איך למדתי להחלים:

איך האיש שהציל אותי מהאֵבֶל הארוך והמיותר

היה חוט שחור רקום באוויר החדר,

ואני הייתי בכי עצור

בחצאית מיני וגרבונים מצמר כחול.

רקדנו צמוד. בנקודה בה נגע הגוף שלי בשלו, מתיקות

הפכה לגביש של סוכר

ולמגע הסוכר שלו

משהו רתח וגלש.

הכנתי את המיטה כמו לטקס חגיגי:

בין פרחי פלנל כחולים הייתי לו והוא הראה לי,

איך לרקום אותו אלי

איך לפרום ממני את העבר.

 

תגים:

10 תגובות to “שיעור בסוכר”

  1. bddaba Says:

    יפה. במיוחד שני המשפטים האחרונים. גם שורות 4-5.

  2. mooncatom Says:

    תודה שרון,
    וחוץ מזה שהייתי עכשיו אצל מרית
    וראיתי את ההסבר לכינוי המוזר שלך,
    יפה!
    מיכל

  3. שועי Says:

    מיכל יקרה,
    שיר אהבה יפה; אני מסכים עם שרון שבשורות עליהן הצביע יש משהו הגובל מגבולות המגדר, ומדבר לכל מי שהיה אי פעם מאוהב.

  4. mooncatom Says:

    אח איזה כיף!
    תודה שועי יקר, תודה,
    יש בזה משהו מאוד מרגש באמת,
    לשמוע משני גברים (חכמים ונחמדים)
    שהם אוהבים ומזדהים עם שיר שלי.
    אני שמחה.

  5. whisper Says:

    מה יש לנו שתינו שאנחנו כל כך רוקמות ופורמות ?
    איך זה שהדימויים שלנו הפנימיים כל כך מהדהדים?
    כמה מוזר ומופלא
    והשיר מרגש כל כך עד שנרקמה לה דמעה על הלחי שלי

  6. mooncatom Says:

    טוב, ברור, לכאורה
    אנחנו נשים, זה מה שאנחנו עושות,
    רוקמות ואורגות ותופרות ופורמות …

    אבל דווקא ריגש אותי לראות,
    שגם גברים הזדהו עם השיר.

  7. מרית בן ישראל Says:

    החוטים בתמונה נראים כמו אותיות. אולי זה השיר היפה על איש החוט מתורגם בראשי תיבות. ובעניין הגברים – השיר הראשון שכתב בני הגדול היה על חוטים. ואחר כך כשגדל, הוא וידידו (שהיה אז טבח) בקשו שאלמד אותם לרקום…

  8. mooncatom Says:

    נכון מרית?
    גם אני חשבתי ככה,
    שיש כאן לימוד של שפה,
    ללמוד איך להפסיק להתאבל,
    זו שפה שיש לה את האותיות שלה
    והן רקומות בחוט השחור.

    אשרי האמא שבנה כותב שירים
    ורוצה ללמוד לרקום…

    תודה!

  9. aharoni Says:

    אֵבֶל היא אחת המילים המעטות שהאקדמיה קבעה שתיכתבנה דווקא בצירי ולא בסגול באות הראשונה.

    הצורך לשנן את המילים האלה גורם כאב ראש נורא לתלמידי ניקוד.

  10. mooncatom Says:

    אמא'לה!!!!
    אמיר אמיר,
    ברוך הבא,
    הייתי בטוחה שתמיד כשיש שניים אז שניהם סגול…
    אני גרועה בניקוד ובענייני כתיב מלא/חסר.
    עד כאן הכל היה בסדר?
    איזה יופי!
    תבוא תמיד,
    תודה, מתקנת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: