לצלול ולעוף

 

לעשות בדיוק הפוך:

לצלול כשאת הכי רוצה לעוף.

ולהתייחס לזה כאילו,

זה בדיוק מה שרצית.

 

לקחת נשימה,

רגילה, ולרדת אל מתחת לפני החיים,

מתחת לקו השמיכה,

 

הרי ממילא מעולם לא עפת כשרצית,

זה תמיד קרה ברגע

שהכי פחות חשבת שזה יקרה.

 

תגים: ,

12 תגובות to “לצלול ולעוף”

  1. רויטל כרם Says:

    מקסים.
    אחרי שצ'אקרת הלב (גם ספירלה)-
    נפתחה לי מכל הספירלות
    בא השיר המקסים הזה

  2. mooncatom Says:

    איזה יופי רויטל!
    הצ'אקרה הראשונה שהבאתי לבלוג
    היתה כמובן צ'אקרת הלב,
    וזה היה כבר ברשומה השניה שלי…
    אני שמחה שאהבת את השיר.
    תודה

  3. טלי Says:

    מעניין.

    נשמע לי אתגר לא פשוט אבל לגמרי ראוי, אני עוד צריכה להחליט אם אני מאמצת את זה או לא, כלומר – כעיצה לחיים…(-:

  4. mooncatom Says:

    תשמעי מאישה זקנה…
    זה מה שאני למדתי בחיים…
    סתאאם.
    זה רק שיר.
    טוב זה גם סתאאם,
    האמת,
    זה אישי בהחלט.
    וגם מי שככה
    אז לא תמיד היא ככה.
    חה חה.

  5. טלי Says:

    מה זקנה מי זקנה?!?

  6. mooncatom Says:

    1. זיקנה זה עניין יחסי,
    2. התכוונתי "זיקנת השבט",
    3. צחקתי
    4. דגתי מחמאות
    5. בכוח…

  7. danatavor Says:

    בעייני לעוף זה קצת כמו לזרום או כמו אושר. סוג של פיקציה אם רוצים את זה לתמיד. החוכמה היא לתפוס אותם במנות קצובות אך עקביות ואז להרגיש שאת פחות או יותר בסדר.
    לצלול לעומת זאת… זו כבר דרך התמודדות. מישהו קרוב אליי אמר פעם שכל מה שמפחיד אותו, הוא דווקא עושה. אני מקנאה בבר מזל עם הביצים…

  8. mooncatom Says:

    הי דנה,
    ברוכה הבאה,

    יש מי שפוחדים מלצלול
    ויש מי שפוחדים מלעוף.
    אני נשארת עם השיר,
    עם התהיות.

    תודה על התובנות…

  9. lawanda Says:

    זה מתחבר לי

  10. mooncatom Says:

    לוונדה יקרה,
    זה מעניין,
    כשעניתי לדנה,
    חשבתי עליך,
    בחיי.

  11. שועי Says:

    מיכל יקרה,
    לו היינו מעופפים ברגעים צפויים, מתכוננים, מוקפדים
    האם באמת היינו מצליחים להתרומם מן הקרקע?

  12. mooncatom Says:

    שועי יקר,
    אתה יודע שהחסידות,
    כשהן רוצות לעוף בבוקר הלאה
    הן מחכות שהאוויר יתחמם מעט
    ואז כשהוא מתחיל להתחמם ולעלות
    הן מתחילות לדאות עליו
    ב ס פ י ר ל ו ת
    לאט לאט ולמעלה
    תופסות לאט לאט תנופה
    ואז… כאילו כבר בהמשך,
    כבר בדרך…

    זו גם שיטה.

    לעוף זה אף פעם לא בכוונה,
    נכון?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: