בעקבותי

כוס

הגעתי אל קצה המדרכה ויצאתי מהקרוקס, ירדתי אל החול הלח, המגורף, המלא בעקבות ומיד ידעתי שזהו הנושא שלי היום. לא ידעתי למה ואיך ולאיזה עומק הוא יוליך אותי אבל הלכתי איתו. צילמתי את כל העקבות שיכולתי: ציפורים, חתולים, כלבים ובני אדם. ואז עשיתי יוגה, שתיתי קפה, צילמתי עוד קצת ונשמתי.

יוגה

קפה

כרגיל, התובנה באה כשכבר וויתרתי עליה. ממש בקצה. כשכבר אמרתי לעצמי: קיבלת היום מתנות נפלאות, אוויר טוב ורוח מלטפת, רחש של גלים ופגשת אפילו *ציפור גדולה ויפה. אז תוותרי, יש גם ימים כאלה, ואת לא צריכה להבין הכל.

סל

 ואז היא באה. אז הבנתי שאת עקבותי שלי אני מחפשת, ובעקבותי אני הולכת, ואין, אין עקבות כעקבותי. יש לי משימה גדולה שאני עומדת בפניה בחודשים הקרובים ואני אוכל לעשות אותה רק בדרך שלי, וזה בסדר.

————————————————

*פגישה עם ציפור

תגים:

15 תגובות to “בעקבותי”

  1. whisperandblog Says:

    מונכה
    את בטוחה שהעקבות שלך?
    אולי הם של תועל?
    אולי הם של פילנפיל?
    ואיפה כריסטוף רובין כשצריך אותו?

  2. mooncatom Says:

    אולי,
    יכול להיות,
    אין לדעת.
    ביקשת?
    ק י ב ל ת :
    heffalumps and woozles

    תודה לחישה,
    ותרגישי טוב.

  3. דורית Says:

    איזה פוסט משובח
    (שלא להוריד כמובן משבחם של קודמיו…)

  4. mooncatom Says:

    חבובה!
    חבובה ומתוקה!
    חבובה,ומתוקה,
    ואהובה,
    אחותי!

    יללה לעבודה…

  5. המחסנאית Says:

    אני בעקבותייך. כאן.

    עקבותיי שלי מאחורי . לפעמים אני הולכת הפוך ואז רואה את ההתקדמות ( או את המסלול. לא תמיד אני מתקדמת) .
    לפעמים כדאי לחזור לאחור.

    הציפור הענוגה היא אנפה

  6. mooncatom Says:

    הי מחסנאית,
    לא שמעתי שהתקרבת,
    החול בולע את קול הצעדים.
    אני מסכימה איתה שלפעמים צריך לחזור לאחור,
    זה נותן ראיה יותר מעמיקה של הדרך,
    זה מאפשר לנוח קצת ולצבור תנופה,
    גם אם זה מחוסר ברירה – זה יוצא לטובה.
    אנפה לבנה, נכון, וגם:
    כששמים את הסמן על הצילומים והתמונות בבלוג,
    אמורים לראות את השמות שלהם,
    של מי שצייר או צילם, ולפעמים סתם הפתעות.
    אני מקווה שזה ככה אצל כולם ושלא מפסידים את זה…
    דווחי לי בהזדמנות?!
    תודה שאת כאן.

  7. המחסנאית Says:

    קודם כל התנצלותי. לא סימנתי על התמונה, מה שאני בדרך כלל עושה – מכירה את את זה אצלך שיש שם לפעמים הפתעות. אכן אנפה לבנה כפי שאמרת לפני.

    וגם

    ללכת הפוך התכוונתי לא ללכת לאחור. לא לחזור. התכוונתי להליכה עם הגב לכיוון ההליכה – קודם עקבים. רואים דברים אחרת, מתרגלים שרירים אחרים, יוצאים מההרגל והשגרה.
    שני דברים שונים – הליכה הפוכה והליכה לאחור.
    וגם את ההליכה לאחור אפשר לעשות בשני האופנים.

    ישנם כל מיני אופנים של הליכה שכדאי להתנסות בהם. והכי כדאי להתנסות בהם בים.

  8. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    זהו שגם האנפה הלבנה הבחינה בחול הים המגורף
    ובאה לבדוק עקיבות של מי עברו בו היום
    בכלל, אני יותר ויותר, קרוב לתפישה שגם לבעלי הכנף
    ישנן בלוגיות משלהם, ובהם הם כותבים רשימות
    על חוויות, התבוננויות ותובנות, מחליפים עצות על מסלולי נדידה,
    ועוד יותר מביאים תצלומים משונים של החיה המשונה הזאת שהולכת על שתיים,
    ותוהות מדוע הטיפוסים המשונים שמסתובבים על החוף לא ינדדו הקייץ, כפי שמסתמן, בציפורי הברזל המכוערות והמהירות שלהם, לקלאב הוטל באנטליה
    (העדרותינו הנמשכת מסוריה, לבנון, עראק ואראן, מבלבלת את דעתן של הציפורים מאוד)

  9. mooncatom Says:

    ל מ ח ס נ א י ת

    אוי זה רעיון נפלא
    אני בפירוש מתחברת אליו…
    פעם עשיתי מדיטציית הליכה וזה היה מרתק,
    זה היה נהדר, איך שכחתי?
    טוב, טוב שהזכרת לי,
    אעשה גם אעשה,
    תודה!

    ל ש ו ע י

    תגיד, אתה באמת חושב שהן מבחינות ביננו?
    (במידה ואנחנו מעניינים אותן בכלל…)
    נגיד, האנפה הלבנה שפגשתי היום?
    ואולי זה בכלל אנף לבן? היתה לו ציצה על הראש?! אין לי מושג.
    ומה הוא כתב בבלוג שלו?
    …אכלתי כמה דגים מצויינים היום בחוף הצפוני,
    ראיתי יצור מסוג בנאדם שהתקרב אלי,
    אולי זכר לפי הציצה על הראש,
    עושה תנועות משונות ושותה מכוס ירוקה,
    כותב בפינקס ונושם בעיניים עצומות.
    מעניין…

  10. טלי Says:

    (-:

    מיכלינקה מותק,

    לא יודעת מה האנף כותב בבלוגו, אבל אני, ביומני הדמיוני, כותבת שהרמתי את הראש מעל ביצת הפויה – סוג של ערבוב בין ביוב לבין ביצת הייאוש ידועה לבין סתם גועל נפש אחרי פוסט פוליטי, ואז ראיתי עקבות בחול, ונשמתי. ע-מ-ו-ק.

    בזכותך. תודה (-:

  11. mooncatom Says:

    אח טלינקה,
    את זוכרת שאני הייתי שם
    לפני כמה חודשים?
    בביצת האיכסה/ פיכסה /אנשים רעים /בילבול וגועל?
    אז אני כל כך מבינה אותך,
    ואני שמחה שאת נושמת טוב יותר,
    אוויר מלוח טוב ללב.

    תודה לך.

    ודרך אגב, בלי לשים לב, יש לנו חבר חדש
    לבולבול הקלובלוב, לטווס, הדוכיפת, הקוקית ועוף החול… האנף!!!

  12. טלי Says:

    הדחקתי כנראה את הביצה שלך. בחיי…

    ונכון! האנף לבן הכנף! (-:

  13. mooncatom Says:

    עוד מעט נוכל לשחק רביעיות,
    ישששש!!!!

  14. תמי ברקאי Says:

    ככה זה כשהולכים בספירלה. שזה תמיד ככה בעצם אם לא מתבלבלים והולכים הצידה בטעות.
    אז רואים את העקבות של עצמנו.
    ואומרים, ייא, מה זה הדבר הזה? או – איך יכול להיות שזה קרה? או – זה קרה בגלל שההוא, או ההיא, או ההם.
    אבל לא, אלה העקבות שלנו!

    אם אני במצב רוח אמורפי מדי ויוצאת לי כתיבה ספירלית מדי אז אני מתנצלת :)

  15. mooncatom Says:

    נמירה,
    אני חושבת שהבנתי אותך
    למרות האמורפיות.
    תודה, זאת תובנה נורא יפה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: