הפוך

ג' בתמוז

בנגוריון

כתבתי לעלמה במייל, על משהו שהוא צַליח. היא כתבה לי שצַליח זו לא מילה ואני טירחנתי לה שבעמ' 600 במילון העברי המרוכז של אברהם אבן שושן הוא דווקא מציין שצַליח זו מילה. ואז ענתה לי עלמה*, מטילה סומק של פדיחה בלחיי, שהיא התכוונה שצַליח זו לא מילה, כלומר שברור שזה צַליח…

אז מה עושים? ואיך יודעים?

ואיך לא דורכים על מוקשים כאלה בשדה של ההפוך על הפוך?

טוב, אז רצוי להכיר קצת את הסלנג העכשווי וגם להכיר קצת את הדובר או לפחות לדעת את גילו. אם אבא שלי אומר שחבל על הזמן, הוא מתכוון שהוא מצטער שבזבז את זמנו על הסרט הזה, אבל אם תמי אומרת שחבל על הזמן, היא מתכוונת שהיא חושבת שאנצל טוב מאוד את הזמן שלי אם אלך לראות אותו… הפכא מסתברא, הבנתם? משהו בן זונה?! כן, בדיוק…

רצוי לראות את הבעת פני הדובר, אבל לפעמים ממש אין צורך. אם איזה מוקדן/מוכרנית/זבן/אשת שירות אומרים לי בטלפון: שיהיה לך יום נהדר. אני יודעת שבלב שלהם זה ממשיך ככה: ושתישרפי בגיהנום הכושלאימשלך! בדיוק כמו שאם בחור אחרי דייט אומר לי: אז נהיה בקשר. אז זה במילים אחרות: תחלמי יא כוניפה…

אצלנו במשפחה יש דחף בלתי נשלט, שהורש לנו מסבתא צביה, שבגללו אנחנו לא יכולים לראות מישהו ציפלון ולא לנחור בשקט: שימשֶען הגיבֶּער… וגם איננו יכולים לראות מישהי מכוערת בלי לסנן: אַשֶעיינקַייט… יש משהו בתרבות השפה היידיש, שהיא מלאה בהפוך על הפוכים. אפשר להסביר את זה מהזווית הבלשנית, ממוצאה הגרמני של היידיש, אפשר להסביר את זה מהזווית התרבותית, בכל מקרה זה מענג, זה תאווה לאוזנים (וגם לעיניים, כפי שמיד אדְגים).

פעם אבא של חבר שלי מת. זה היה בבית החולים אחרי ניתוח שלא כל כך הצליח. אני לעולם לא אשכח את האחות הראשית של המחלקה, עומדת מול החבר שלי ואחותו שהתייתמו עכשיו סופית, ואומרת להם תוך שהיא ממוללת את המחרוזת סרת הטעם שלה מעל מגדלות שדיה: טוב, תראו, בריא… (מפלבלת בעיניה) הוא לא היה.

ההפוך על הפוך הזה בעברית כן? אבל הצליל שלו הוא יידישאי לגמרי.

מישהי יכולה להגיד למשל: טוב, אהבה גדולה… (מבט מצועף אל האופק ואז פקיחת עיניים כמו מחלום בלהות) …לא היתה שם.

או מישהו שיאמר: טוב, יָּפַה? (עצימת עיניים, כמו היה מונֶה ממש עכשיו את חמודותיה של זו שבה מדובר, ואז התעקלות של זוויות הפה בבוז) …היא לא!

————————————————

* לעלמה, בבירכת העמידה על הראש.

תגים: , , , ,

12 תגובות to “הפוך”

  1. aharoni Says:

    בדיוק לא מזמן קראתי משהו שכתב על זה לפני 150 שנה הבלשן האמריקאי ויליאם דווייט ויטני:

    Language is harmed for some uses by its conventionality. Words of sympathy or affection can be repeated parrot-like by one whose heartless tone takes all value from them.

    (לבושתי עוד לא כתבתי עליו ערך בוויקיפדיה העברית. מתכוון לכתוב בקרוב.)

  2. דודו פלמה Says:

    ראשית כל אהבתי את בן גוריון מחזיק את העולם על ראשו, (או שמא זה להפך).
    ובנוסף ביאליק כתב מסה שעוסקת במהות המילה/מילים (לא יכולתי להתאפק אז הבאתי קטע) ביאליק קרא למסה "גילוי וכיסוי בלשון":

    בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תומם, מלים חמרים חמרים, אותן ואת צרופיהן השונים, ורק מועטים מהם יודעים או מעלים על לב מה היו המלים ההן בימי גבורתן. כמה מאותן המלים לא באו לעולם אלא אחרי חבלי לידה קשים וממושכים של דורות הרבה; כמה מהן הבהיקו כברקים פתאום ובטיסה אחת האירו עולם מלא; דרך כמה מהן נמשכו ועברו מחנות מחנות של נשמות חיות, נשמה הולכת, נשמה באה, וכל אחת הניחה אחריה צל וריח; וכמה מהן שמשו נרתיקין למכניסמוס דק ומורכב מאוד של מחשבות עמוקות והרגשות נעלות בצרופיהן ובצרופי-צרופיהן הנפלאים ביותר. יש מלים – הררי אל, ומלים – תהום רבה. יש שבמלה קטנה אחת נגנזה כל תמצית חייה, כל השארת נפשה של שיטה פילוסופית עמוקה, סך-הכל של חשבון עולם שלם. יש מלה שהכריעה בשעתה עמים וארצות, מלכים הקימה מכסאותם, מוסדות ארץ ושמים הרגיזה. והנה בא יום והמלים ההן ירדו מגדולתן והושלכו לשוק, ועתה בני אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים.

    הפוסט שלךעל 'ההפוך על הפוך' שבו, על התרוקנות מילה ממשמעות אחת והתמלאותה באחרת, הזכירו לי את ביאליק ואת הגילוי והכיסוי בלשון.

  3. שועי Says:

    מיכל יקרה,
    אני מאוד אהבתי את ההיפוך של בן גוריון אבל לא מן הסיבות שדודו חברינו ציין.
    ניכ ר בתמונה כל סיפורהּ של הציונות המדינית.
    שעה שבני אדם מן הישוב הולכים על רגליהם וראשיהם הומים חלומות
    בן גוריון (או שמא זה ביבי?) דוחף את כל ראשו באדמה, חושב שהוא עם, ומתחיל ללכת… כלומר לנופף ברגליו באויר כאקרובט מיומן; אבל בעולם האקס-טריטוריאלי שוב אין לו נגיעה.
    היו שנים שהעולם היה אחוז השתאות מן הקרקס הציוני הזה.
    ברגע שבו הוא הבין שמדובר גם בעוולות כאלו ואחרות, המתלהטטות דבר יום ביומו, ומלהיטות עולם מלא. חלפה התלהבותו מן היהודים המצחיקים. זה הפך הרבה פחות משעשע.
    אבל, אני מקווה בשביל דוד שלא כמו הקיוטי ברואד-ראנר הוא לא יגלה פתאום את כח המשיכה ההפכי, כי נפילה פתאומית מעמידת ראש על חוף ים תל אביבי (בעתיד הלא רחוק פרוייקט נדלנ"י מניב) אל האויר האטמוספירי, עשויה לייצר אנרגיה קינטית שתביא אותו עד טבעות שבתאי לפחות, אולי אף רחוק יותר.
    איה פלוטו? הנה הוא מתקרב.
    (-:

  4. mooncatom Says:

    ש ל ו ם
    ב ח ו ר י ם !!!

    ל א מ י ר

    תודה,
    אני אוהבת שאתה קופץ לכאן ככה
    ומשאיר מתנות קטנות ומדוייקות.
    למה שדיברת עליו יש לי שם קוד,
    לזה קוראים: ושלא תדעו עוד צער…

    ל ד ו ד ו

    תודה,
    בדיוק,
    מה שאהבתי זה שהתמונה
    כל הזמן מסתובבת לך מול הפרצוף,
    בהפוך על הפוך על הפוך לאינקץ,
    ובן גוריון הרי החזיק את השמים והארץ
    ובעיקר את כל צבאם…
    המילים של ביאליק יפיפיות,
    ידע לכתוב זה, אה?!

    ל ש ו ע י

    תודה יקירי,
    ואתה צריך להודות, שהקרקס הציוני
    אכן מעורר השתאות,
    ואתה לא יודע אף פעם מה אתה:
    ליצן, אריה, אקרובט או
    שפן שישלפו אותו מהכובע באזניו…
    מה שבטוח זה שכוח הכובד
    לא פועל כשצריך אותו
    ופועל חזק מידי כשרוצים לעוף!

  5. המחסנאית Says:

    בחיפזון כרגע, בין לבין דברים – מעלה בדעתי את הקשר המהותי בין ההפכים שמתבטא לפעמים גם בשפה — למשל במילים מאותו שורש במשמעויות הפוכות –
    קדשה וקדושה, להשריש ולשרש. תוהה לגבי המשמעויות של זה לגבי תפיסה, ותודעה ומהש העלית כאן.

    יידיש אני לא יודעת. אז קצת אני מחמיצה.

  6. שחר שילוח Says:

    סתם שימשען הגיבער? מה עם שימשעו הגיבער מן התוכעס אריבער? (בתקווה שלא טעיתי, בכל זאת לא ינקתי יידיש משדיי אמי)

  7. mooncatom Says:

    ה י
    ב ח ו ר ו ת !!!

    ל מ ח ס נ א י ת

    אני תוהה לגבי השימוש באותו שורש לדבר ןהיפוכו…
    יתכן ויש לזה בהחלט קשר
    להפוך על הפוך שאני מדברת עליו כאן?!
    אולי.
    בעניין היידיש בהחלט,
    אני כל כך מודה לסבתי הנפלאה
    שהנחילה לי את המתנה הזו…
    כרגיל, תודה על התובנות.

    ל ש ח ר

    כמו שאמרתי לגברת מהמחסן,
    היו אלה שדי סבתי…
    היידיש היא אדירה,
    אני לא ממש מדברת ולא הכל מבינה,
    אבל העניין עם שימשען?!
    לא תמים בכלל…
    שכן שמשון הגיבור עם הטוסיק למעלה… כן כן,
    למה ב ד י ו ק התכוון המשורר?
    מממ…

  8. אמא Says:

    גם הטון משנה את המשמעות לדוגמה שסבתא צביה היתה אומרת:
    זי איז דה גוטצקייט פואן דאר ואלט צריך היה לשמוע אותה כדי לדעת אם היא היתה טובה או רעה.

  9. מאיה Says:

    אני ואמרי משוטטים לנו בבלוג שלך ועל אף שמקסים לי, אפשר להגיד שממש כיף לי העירנות בשעת לילה חשוכה זו

  10. mooncatom Says:

    שלום אמא, שלום מאיה, שלום אימרי!
    ציפורי לילה אתם, לא יושנים,
    כל אחת ואחד מסיבותיה סיבותיו…
    לפחות הבלוג שלי יוצא נשכר.

    א מ א

    מה, היא גם אמרה את זה לטובה???
    יפה, זה מה שנקרא 'א גיטע נשומע'…
    עוררתי בי פתאום געגוע אליה.

    מ א י ה

    חמש בבוקר, וואו!
    מעניין איך הבלוג שלי נראה בשעות כאלה,
    ועל זה נאמר: עדיף מאוחר…
    נהדר.

    א י מ ר י

    תן לאמא שלך לישון כבר, נו.
    פשושי!

  11. שלומית עוזיאל Says:

    גדול. התיאור של האחות העומדת נבוכה מול היתומים ו"ממוללת את המחרוזת סרת הטעם מעל מגדלות שדיה" הוא גם ציורי להפליא, גם הורס מצחוק (למרות הסיטואציה העצובה) וגם המחווה הכי משובחת לשיר השירים מאז מאיר אריאל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: