הפירוּרִים

ד' בתמוז

 סימביוזה של צדפה ואצה

יצאתי היום מאוד מוקדם, כי בתשע יש לי שיעור יוגה, אז הלכתי לים כדי להגיד לו שלום ולנשום. מיד כשהתיישבתי התחלתי לכתוב, שתיתי קפה וכתבתי ואני מעתיקה עכשיו לכאן כמעט מילה במילה, כי אני חייבת, כי חשוב לי.

חשוב לי להגיד שאני רואה, חשוב לי , מאוד. שלא תחשבו שאני לא רואה דברים. חשוב לי להגיד, שכמו שאני רואה את הדרורים מתרוצצים, את הבולבולים שרים את שירת החיזור הקולנית שלהם, כמו שאני רואה את הפלומריה פורחת, ולוקחת לי מהמדרכה פרח אחד לשיער, אני רואה גם את הליכלוך שמפוזר בין ומסביב לפרחים, אני רואה את כל המסטיקים שדבוקים למדרכה, את הניירות, את כל החירבונים של הכלבים, אני רואה את שברי הבקבוקים, הכרטיסים המחרידים של הזונות, בדלי הסיגריות, אני רואה את כל המיץ של הזבל שנשפך, ונספג, ונשאר, ואת כל שלוליות השתן גם. אני רוצה להגיד שאני רואה את הכל אבל אני בוחרת למקד את המבט שלי ביופי, ולתת לו לגדול בתוכי, אני בוחרת לקחת אותו ולחבק אותו ולנחם אותו ולספר לכם עליו. אבל אני רואה, אני רואה את האיש שישן על הספסל ואת מנקה הרחוב הנכה ואת האישה שמדברת לעצמה והאיש שיורק והאיש שבוהה ונוזל לו רוק אני רואה גם אותו, ואת החתול שתום העין אני רואה ואת החתולה הכחושה והמלוכלכת, גם אותה.

סימביוזה של אצה ודובי ירוק

אני לא יודעת בדיוק למה, אבל אני חייבת, זה חשוב לי להגיד שכשני מצלמת את האצות אני רואה גם את הלכלוך שביניהן וכשאני מצלמת את כפות רגלי בקו הקצף של המים, אני רואה גם את בקבוק הבירה שם במים. ניסיתי, כן ניסיתי לנקות את החוף מעט כשהגעתי אבל את הבקבוק במים לא ראיתי. עכשיו אני רואה אותו אבל אני מצלמת את הגל הקטן ששוטף לי את כפות הרגלים וזוחל סביבן כמו גור חתולים.

כי כמו היונה שמהדסת כאן סביבי בחול, מתעלמת מהליכלוך, מהבדלים, מהניילונים, ובוררת לה רק את הפירורים שיזינו אותה, את מה שיהיה לה טעים, את מה שנותן חיים, ככה אני. ושתיכף, כשאני אעצום את העיניים ואעשה מדיטציה ואנשום, והאור הזהוב המתוק של הבוקר יפול על העפעפיים שלי, בַּשקט שישתרר בתוכי, אסור יהיה לי לזכור את כל הדברים האלה שראיתי. אני אהיה חייבת, בשביל לשרוד, להתמקד בפרח, או בציפור, או בגל הקטן.

תגים: , ,

12 תגובות to “הפירוּרִים”

  1. תמי ברקאי Says:

    זה ברור שאת רואה את הכל. ונכון צריך לבחור את מה שנותנים לו להכנס פנימה ומאפשר לנו להתרווח, להיות עם עצמנו ואז עם כל השאר, עם הסבל ועם היופי שמסביב, ועם הערבובים שלהם.
    ובכל זאת להתפעל מהים מהציפור ומהאור.
    בוקר אור.

  2. mooncatom Says:

    תודה תמי אהובה,
    ועכשיו אני אלך,
    ואעשה את הבוקר מושלם
    עם שיעור יוגה!

    ציפור אור גם לך.

  3. אומנית זעירה Says:

    לדעתי מקום ראשון בחשיבות הוא חופש הראיה וההרגשה. מרגיש ורואה טוב ? יופי, מרגיש ורואה רע? לאו דווקא "יופי" אבל לגמרי לגיטימי וגם נחוץ.
    זה לא ממש ני אייג'י מצידי – אבל ההטפה לראיית "החיובי" בימינו – נהייתה כמעט סוג של כלא ומתכון בטוח וישיר לאטימות.
    חשוב לראות כמה שיותר רחב ושמחתי לקרוא את כל מה שראית. זהו עומק.

  4. mooncatom Says:

    הי אומנית,
    תודה,
    והעיקר שכל אחת ואחד
    רואים את מה שמתאים להם,
    נכון?
    נכון.

  5. דודו פלמה Says:

    "מי האיש החפץ חיים
    אוהב ימים לראות טוב.
    נצור לשונך מרע ושפתיך
    מדבר מירמה. סור מרע
    עשה טוב בקש שלום ורודפהו"…(תהלים לד, יג-יד)

    נדמה לי שסוד "החיים הטובים" הנמצא בתהילים, ומתגלה גם
    בפוסט שלך, שוכן בפסוק: "אוהב ימים לראות טוב".
    והנה לפניך תגלית הבוקר של "יומן ים 12"-
    את אוהבת את הים ואת "רואה" טוב.
    כל טוב, תמשיכי כך.

  6. mooncatom Says:

    הי דודו,
    כמה שאני אוהבת את המשפטים האלה
    (ובכלל את ספר תהילים)
    וכמה הפתעת אותי לגמרי,
    העפת לי ממש את הראש…
    עם הפירוש החדש והרענן ל"אוהב ימים"
    נפלא!!!!
    תודה תודה תודה.

  7. המחסנאית Says:

    היופי והכעור, הטוב והרע, הרך והקשה, החיים והמוות – דרים בחפיפה אחת.
    טוב שאת רואה. רואה ולא נותנת לצד האחד להשתלט על האחר.
    אפשר לשרוד עם אין איזון, אם משקל היתר הוא לצד הטוב והמואר. או אולי זה האיזון הנכון, הלא שיוויוני. אז כמו עם זרוע של מנוף אפשר להגביה. אפשר לשאת משאות. אפשר להמריא עם המשאות, אפשר לשאוף. ולפעמים פשוט להניח, להרפות, לנשוף. לנשוף באנחת רווחה.

  8. mooncatom Says:

    הי מחסנאית,
    אני חושבת שהעניין הזה של
    ל ה ר פ ו ת,
    הוא ממש בלב ליבו של הכל,
    ותודה שהזכרת את זה.
    תודה.

  9. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    יומני-הים שלך הולכים וצוברים תאוצה, כמו גלים מתגבהים
    וזה מצוין; זה מבטיח שלא תניפי דגל לבן
    (-:

  10. mooncatom Says:

    שועי יקר,
    אני מבטיחה להניף
    את כל הדגלים האפשריים,
    ובים, דגל לבן זה דבר טוב!
    במקומות אחרים… הוא לא בא בחשבון.
    תודה,
    זה חשוב לי לשמוע.

  11. טלי Says:

    ואני רואה את כל מה שאת רואה ומראה.

    אני רואה ומשתאה ומעריכה גם.ומתכווצת ואז שמחה עם המילים שלך, כמו פעימת לב, כמו גלים.

    תודה (-:

    (ואני גם לא יודעת מה זה הכרטיסים של הזונות אבל גם לא כל כך רוצה לדעת, כי מה יעזור להן אם אני אדע?..)

  12. mooncatom Says:

    אני שמחה שאת רואה,
    גלי השמחה שלך מגיעים אלי,
    תודה טלי.

    והכרטיסים של הזונות, זה משהו,
    שאני מתכוונת לדבר עליו בקרוב,
    רואים שאת לא תל אביבית…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: