חול, קצת לפני שבת

ו' בתמוז

לזחול בחול

/ חלקיק סלע בגודל שבין 0.063 מילימטר ל־2 מילימטר קרוי גרגיר חול / המון, איך אפשר לספור? / "…כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" בראשית / אולי אסור לספור / חולות נודדים / כעין החול, זהוב, אפרפר / אנימציה / לח, מגורף, יבש, מתפורר, גרגרי, מגרד, נדבק, נושר /  העקבות ניכרים בו, אפשר לכתוב בו והרוח תמחק / חול, חלל, חלול / ועוד אנימציה קטנה / נשטף, מתייבש, מחלחל / עף, משתנה, לובש ופושט צורה / ציורי מאנדלות טיבטיות /  עיר בחולות, זיפזיף, מריצות וגמלים /

המריצנים תלאביב 1909 אברהם סוסקין

/ "… וַאֲנִי אָמַרְתִּי שׁוּב שֶׁזֶּה כְּמוֹ חוֹל מִתְפּוֹרֵר, וּמַה שֶּׁהוּא עָנָה אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת עוֹד." דליה רביקוביץ / מקור הזכוכית, משכן לסרטנים / פיסול / מגיע לכל מקום, מטואטא / שעון חול / יום חול* / 'שיר של יום חולין' רחל שפירא / חופים, דיונות / 'חולית' פרנק הרברט / ילדוּת, ארגז חול, משפך, דלי וכף / 'טול טול בעל חול' מרים ילן שטקליס / 'מיסטר סאנדמן'  /

           אגדה

/ ארמונות בחול / אפשר לכתוב בו והגלים ימחקו / חול עף / עוף החול / חולות טובעניים / 'אישה בחולות' קובו אבה / סופות חול, עלעולים / החול מכסה וקובר / חול רוקד / שריקת הרוח בחול /

————————————————

* וכל האופק מקופל

בחול שאני מנערת מהסנדלים

כשאני מגיעה הביתה.

תגים: , ,

18 תגובות to “חול, קצת לפני שבת”

  1. שועי Says:

    מיכל יקרה,
    תודה על רשימה אוליפויאנית (יש לי הרגשה שז'ורז' ידידינו היה מכה במצילתיים/בגונג אחרי קריאת רשימה זו). והמשפט האחרון הוא יפה ונוגע.
    בטקסטים ימי ביניימיים מסוימים האופק מסמל את הלב.
    מה שהופך את טקס ניעור החול בעיניי לשיר/מבע של אהבה (-:

  2. mooncatom Says:

    איזה כיף!
    לכבוד ולעונג לי,
    לעלות לאולימפוס האוליפיאני…
    ואם ז'ורז' במצילתיים
    אני כמובן על המשולש
    (אם טלי תרשה לי)
    לא ידעתי שהאופק הוא הלב, אבל זה כל כך יפה.
    וטקס ניעור החול… הוא בהחלט מבע של אהבה.
    השיר המלא, בקרוב.
    תודה שועי יקר,
    ושבת קודש….

  3. המחסנאית Says:

    הרבה גרגרי אסוציציות הניב החול. נראה שמיצית את הכל. למה באמת יום חול נראו יום חול?
    החול בארמונות, בפסלים, באנימציות, במאנדלות רואים עד כמה יכול החול להיות גמיש, זורם, וגם קשה. חולף ומשתנה וגם קבוע.

    הזכרת לי שמזכירים לי שוב ושוב לקרוא את חולית.

    ומהכל על מה התעכבתי? – על הזחל שלי שאני תוהה איך הגיע לחול או שזה אחיו התאום.

    ועוד יותר מכך?

    כמובן, על הלק הכחול. והתרשמתי מאיך את יודעת יפה לצבוע ואיך זה נראה מטופח וקייצי ומצטלם יפה.

  4. mooncatom Says:

    הי מחסנאית,

    חולית היה יפה מאוד כשהייתי צעירה
    אבל אני לא יודעת מה אחשוב היום אם אקרא אותו…

    הזחל שלי מוסר לזחל שלך ד"ש חם וזחלולי,

    והלק? זה באמת השיגעון הקייצי שלי
    הכי מגניב (בקרוב תמונה) זה לצוף במים
    ושהלק מבצבצ…

  5. דודו פלמה Says:

    היי מיכל,
    חול, קצת לפני שבת
    —————————————
    ושוב החול מחלֶה את פני שבת
    בארמונות חול-פים ושוב הים
    ופיסותיו הקטנות שבאצבעותייך
    מקפל את האופק, מנחת רגע
    חולף של חול לִפְנֵי שבת היפות:

    קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנוֹת
    טָווּ בְּרֹךְ אֶת רִקְמַת דְּמוּתָהּ.
    וְחֹשֶׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹת רוֹטְטוֹת
    שֶׁל אוֹהֵב מִתְקָרֵב
    פָּתַח חֲלָלִים שֶׁל טֹהַר
    שֶׁעָלוּ כְּמוֹ דֶּשֶׁא
    בָּאֲנָשִׁים הָרְחוּצִים.

    וְהֵם פּוֹסְעִים בַּמִּדְרָכוֹת הָרְחָבוֹת
    כְּמוֹ סַפָּנִים מִימֵי קֶדֶם,
    נוֹשְׂאִים מִנְחָה שֶׁל עַפְרוֹת זָהָב
    מֵאֳנִיּוֹת הַחוֹל שֶׁכָּלוּ
    אֶל מִפְרַץ הַשַּׁבָּת הָרוֹגֵעַ.

    וּמִמַּעַל לַהֲקָה שֶׁל נָשִׁים בְּלָבָן,
    כְּיוֹנִים נִדְהָמוֹת מֵהַנֹּגַהּ
    שֶׁפָּרַח אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַחַם.

  6. דן Says:

    באנו יופי לגרש
    בידינו נפט ואש
    כל אחד הוא די הרסן
    וכולנו = בלאגן

    אנחנו מטביעים את הים.

    מפרץ השבת ה ז א ת הוא מפרץ מכסיקו
    רוגע ?!
    ממש לא…
    מבעבע
    זיהום

    בפורום הזה אני מרגיש צורך , טיפה להיתנצל – על הריאליזם
    אבל אין כאן ביקורת על מרכיבי הסלט

    להיפך

    אני מציע להחריף את תחושת ההנאה וההתענגות – כפי שמתבטאת במרבית הצילומים והטקסטים כאן ( כולל תגובות) – מכל מה שיש וטרם הושחת.

    זכינו שאנו חיים בתקופה שבה מתברר יותר ויותר טבענו ההרסני כלפי סביבתנו וכלפי עצמנו. אז אני מאחל לנו, המתפעלים כיום, מהטבעי – להנות , בינתיים ודווקא ביתר שאת ,ממה שהאדם טרם פגע בו

  7. mooncatom Says:

    שלום בנים,
    מאוד מעניין איך במובהק,
    שניכם מייצגים בתגובותיכם,
    את שני הקצוות ביניהם אני רצה כל חיי…
    מצד אחד הצורך להיות מעורבת בעולם,
    להיות חיה פוליטית אמיתית,
    ומצד שני המשוררת שזקוקה ליופי ולתום.
    כן, בין המפרץ הבוער
    למפרץ השקט שלי,
    מרחק שנות אור, ובכל זאת שניהם בי….

    ל ד ו ד ו

    תודה על השיר,
    התמונה של הנשים בלבן
    כמו להק של יונים,
    מאוד יפה.

    ל ד ן

    אני לא בטוחה שאני הייתי משתמשת במילה התענגות…
    אבל הצורך שלי ביופי ובטוהר,
    שעדיין קיימים בעולמנו,
    כן, בהחלט, זהו צורך קיומי.

    תודה לכם
    ושבת נעימה.

  8. דן Says:

    גם אם את טרם מתענגת – האפשרות לכך תמיד קיימת

    בכל מקרה, לטעמי ועבורי – הבלוג שלך, בדרך כלל, מענג -בצילומים שאת משבצת (אלה שמפרי עדשתך ואלה שמעדשות אחרים) ובכתיבה , גם.

    אני מודה לך על התענוג שאני זוכה להפיק יומ – יומית ,מהביקור בבלוגך.

    גם כשאיני כותב תגובה, התגובה – בי.
    שום דבר כאן, לא משאיר אותי אדיש.

  9. mooncatom Says:

    תודה דן.
    העובדה שאני כותבת בלוג,
    אוספת, מייצרת ומדווחת,
    דיה כדי להסביר שאני זקוקה לקהל ולמשוב,
    אבל היא לא יכולה להגיד עד כמה…
    והיא לא יכולה לגלות
    כמה משמחות אותי תגובות כמו שלך.
    אז הנה, אני מגלה בעצמי,
    שאני שמחה כל כך,
    שיש מי שמקשיב, שנהנה ומעריך,
    תודה גדולה גדולה,
    ואני אמשיך להשתדל,
    מבטיחה.

  10. דודו פלמה Says:

    מיכל, תודה לך על האכסניה המלבבת.
    ודן רק בשבילך, הסיטרא- אחרא שלי:

    אמת מטרידה – An inconvenient truth

    אֲבָל קֹדֶם, כְּמַתָּנוֹת קְטַנּוֹת, יֶלֶד, הָאֲדָמָה תִּפְרֹשׂ לְרַגְלֶיךָ
    אֶת הַקִּיסוֹס הַמִּזְדַּחֵל וְאֶת הַנֵּרְדְּ וְאֶת הַקּוּלְקָס הַמְזוּגִים
    בִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הָאָקַנְתּוֹס.
    (ורגיליוס)

    מֵאָז הִמְצִיא יוֹהַן גּוּטֶנְבֶּרְג אֶת הַדְּפוּס נִדְפְּסוּ כָּל כָּךְ
    הַרְבֵּה סִפְרֵי תָּנָ"ךְ, סִפְרֵי קְרִיאָה, סִפְרֵי הַדְרָכָה, הַסְבָּרָה,
    פִּרְסוֹמוֹת, מִסְמְכֵי מְדִינָה, רַבֵּי-מֶכֶר, עִתּוֹנִים, כִּתְבֵי-עֵת,
    נִכְתְּבוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׁירִים, נִכְתְּבָה כָּל כָּךְ מְעַט שִׁירָה.

    גַּם יָדִי שֶׁלִּי הָיְתָה בַּמַּעַל, בְּיַעֲרוֹת הָעַד כָּרְעוּ
    גִּזְעֵי הָעֲנָק רוֹמְסִים בְּכָבְדָּם הַמַּצְמִית עֲצֵי
    גּ'וּנְגֶל וְחַיְתוֹ יַעַר, בְּחֶבְיוֹן אֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת
    וּמִתְנַכְּרוֹת שָׁטוּ עַל גַּלֵּי הַיַּמִים וְהָאוֹקְיָנוֹסִים
    סוֹפְגִים אֶל תּוֹכָם הַמִּתְכַּלֶּה אֶת שִׁירַת הָרוּחַ
    וְדִמְעַת הַסְּעָרוֹת, הַזְּמַן יָבַשׁ בְּעוֹרְקֵיהֶם
    הַמִּתְכַּוְּצִים עֵת נִטְחַנּוּ עַד דַּק בְּמַסּוֹרֵי-עֲנָק
    וּבְמַעֲגֵלוֹת עַד שֶׁהָיוּ לְדַפֵּי שִׁיר זֶה.

    עַכְשָׁו הָעוֹלָם בָּא, בִּצְרִיחַת קַרְחוֹנִים מִתְרַסֶּקֶת
    וּבְקִינַת אֶל נִינְיוֹ, לִתְבֹּעַ אֶת עֶלְבּוֹן זַעֲקַת
    הַדַּפִּים הַמַּבְאִישָׁה וְלִמְחוֹת אֶת צַחֲנַת עָרֵינוּ
    הַמְּעַשְּׁנוֹת עַצְמָן לָדַעַת דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁבָּאוֹזוֹן.

    בְּסוֹפוֹ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן מַה שֶּׁיִּשָׁאֵר יִתְפּוֹרֵר
    לְאָבָק בֵּין עָרִים מִתְכַּסּוֹת בְּהַרְרֵי בּוֹץ
    בִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה לִשְׂרֵפוֹת עֲנָק מִצָּפוֹן
    לִנְיוּ-סָאוּת' וֵילְס אוֹסְטְרַלְיָה. מִי שֶׁיִּשָׁאֵר
    יִמְצָא עוֹלָם גּוֹסֵס וּמִתְנַוֵּן, מִתְחַמֵּם
    וּמִתְקָרֵר, נִשְׂרָף בְּלַהַט אֵשׁ הַשְּׂרֵפוֹת
    וּמוּצָף בְּנַחְשׁוֹלֵי מַיִם עֲנָקִיִּים. אֵיזוֹ מַשְׁמָעוּת
    לַעֲזָאזֵל תִּהְיֶה אָז לַשִּׁירִים שֶׁל ר' יְהוּדָה
    הַלֵּוִי, וֶרְגִּילְיוּס וְצַ'ארְלְס בּוּקוֹבְסְקִי שֶׁיֵּרָקְבוּ
    לָהֶם בַּסִּפְרִיּוֹת הַצִּבּוּרִיּוֹת כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים
    וְנִסְפָּגִים לְאַט בַּמַּיִם הָעֲכוּרִים. הַטֶּבַע נָתַן
    וְעַכְשָׁו הוּא בָּא לָקַחַת בַּחֲזָרָה אֶת הַדַּפִּים
    הַמֻּשְׁחָתִים שֶׁל סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם, לְסָפְגוֹ
    אֵלָיו, לְדַשֵּׁן בּוֹ אֶת מְעֵי הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שֶׁתָּקִיא
    אוֹתָנוּ מִתּוֹכָה וְלֹא תּוֹתִיר לָנוּ כָּל זֵכֶר לְדֵרָאוֹן עוֹלָם.

    אֲבָל קֹדֶם, כְּמַתָּנוֹת קְטַנּוֹת, יֶלֶד, הָאֲדָמָה תִּפְרֹשׂ לְרַגְלֶיךָ
    אֶת הַקִּיסוֹס הַמִּזְדַּחֵל וְאֶת הַנֵּרְדְּ וְאֶת הַקּוּלְקָס הַמְזוּגִים
    בִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הָאָקַנְתּוֹס…

  11. טלי Says:

    והיתר חול מול חול

    לא לשתות לא לאכול…

    (סתם, כי כשהייתי תינוקת, דקה אחרי שאמא שלי השוויצה לכולם שהייתי ביפם בפעם הראשונה בחיים ולא אכלתי חול בכלל, ודקה לפני שארזנו והלכנו הביתה, הכנסתי לפה אגרוף מלאאאאאאאאאא חול…)

    ולדעתי כל האסציאציות שלך בכלל נפלו מהכיסים שלי, כשניערתי אותם מהחול אחרי הים…(-:

    והזחל זחלילי הזה הוא משו משו (-:

  12. mooncatom Says:

    לדודו,
    הקיסוס המזדחל ההופך לשיר,
    היער הנכרת ההופך לשיר,
    העצב ההופך לשיר
    וגם הכעס, גם הוא.
    אני מודה שאני שייכת עדיין לדור,
    שהמחשבה על זה שיהיה לי ספר משלי, אמיתי,
    משכיחה ממני את המחיר שכדור הארץ ישלם בשבילו.
    זה לא יפה אבל זו האמת…

    ברוך אתה תמיד בבואך לכאן,
    ובהביאך את המתנות היפות של הדימויים.
    תודה.

  13. mooncatom Says:

    לטלינקה,
    אגרוף מלא בחול
    זו מחאה יפה מאוד
    כנגד כל הב'סדר',
    נכון?

    ידעתי שתאהבי את הזחליל שלי…
    תודה.

  14. דן Says:

    דודו.

    החמאת לי מאוד בהגדירך אותי כ"צידך האחר"
    מה עוד שהגדלת וצרפת למעני את הפועמה המפעימה

    כך או כך,הכל ישוב אל המצולות, כולל הקצף הלבן והמצולות עצמן
    אז כל מה שנותר, להבנתי, הוא – האפשרות לבחור –
    להאט את האמוק ולצלול אל העמוק.

    עמוק כים, המשתקף בסלט של מיכל

    על השיר,
    אני אסיר
    תודה

  15. mooncatom Says:

    פועמה,
    זה יפה.

  16. מאיה Says:

    זה אמיתי הזחל? נראה כמו מעליסה…מישהי אמרה לי שהים זה מזה כיף עד שמגיעים הביתה

  17. מאיה Says:

    ימין ושמאל רק חול וחול

  18. mooncatom Says:

    מאיה'לה,
    זה זחל אמיתי?
    לעולם לא נדע…
    הוודאות היחידה,
    היא זו שבתגובתך השניה:
    רק חול וחול,
    הבית שלי מלא בו,
    ולי זה כיף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: