אהבה לא רגילה

יג' בתמוז

                                  "…לאחר שהבינה שלא תוכל לזכות באהבתו של הנסיך אם לא תהיה בת אדם, החליטה לבקש עזרה ממכשפת הים. זו, הסכימה להכין לה שיקוי שיהפוך את זנב הדג שלה לזוג רגליים. אבל, כך הזהירה אותה, כל צעד שתצעד יכאב כמו הליכה על  סכינים. המחיר שנקבה המכשפה כלל גם את קולה הנפלא של בת הים. כמו כן הוסיפה שאם הנסיך יתאהב בה וינשא לה, היא תהפוך לבת אנוש לכל דבר, אך אם הנסיך ישא אשה אחרת, תהפוך בת הים לקצף גלים בשחר יום נישואיהם. בת הים הסכימה. לאחר שהמכשפה הכינה את השיקוי, היא חתכה את לשונה של בת הים כך שלא תוכל עוד לשיר או לדבר. כשעלתה מעל פני הים שחתה בת הים הקטנה אל מרגלות ארמונו של הנסיך, שם שתתה את השיקוי. והתעלפה בכאב. כשהתעוררה מצאה את הנסיך רוכן מעליה וגילתה שזנבה הפך לרגליים אנושיות."

מתוך 'בת הים הקטנה' מאת הנס כריסטיאן אנדרסן.

בנות ים, סירנות, מושכות אל המצולות בשירתן, חסרות אונים ואכזריוֹת, ילדותיות אבל מיניות, מסוכנות ומתוקות. הן היו שם תמיד, מהרגע שבו גברים יצאו אל הים, הם נזקקו לדימוי הזה, שמלווה את ההסטוריה מאז. הן יכלו לפתות אבל גורלן אף פעם לא שפר עליהן. הן הרי לא יכולות באמת לממש את מיניותן וגם לא ללדת ילדים, ובכל מקרה האישה החוקית, הטובה, הנורמטיבית, חיכתה על החוף. הן, נמוגו כמו קצף.

'דואט הפרחים', מתוך האופרה 'לַקמֶה' מאת דליב, את השירה השמיימית הזו הכרתי בסרט קנדי ישן שנקרא 'שמעתי את בנות הים שרות', וצריך להודות, זה מתאים. בהחלט.

תדעו לכם, שיש בנות ים אמיתיות, נשים שחיות בים, שמסוגלות לצלול בים קפוא לדקות ארוכות מאוד, כדי לפרנס את כולם. שולות הצדפות היפניות, ה'אַמוֹת' הזקנות מדברות בפתיחות על המקצוע המוזר שלהן שימו לב לעניין האקולוגי של עשיה נשית לעומת גברית. זה מרתק, קצת ארוך (יותר משבע דקות) ומקסים! אבל גם עצוב… וגם ממתק לקינוח, לא מאוד צנוע, הביקיני המקסים של שולות הצדפות הצעירות.

 

לסיום, אמנית שעשתה פירוש מאוד חתרני לאגדה הישנה, מצמרר, עצוב. ובת הים האהובה עלי ביותר, שרה על אהבה לא רגילה.

תגים: אגדות, בנות ים, ים