פשוט כמו מים, צורב כמו מלח

יד' בתמוז

 

הרחוב שם יורד אל הים, צולל ונפתח אליו כמו ריצ'רצ'.

כחול רותח (בדיוק כמו שחלמתי אותו)

אני פורשת את הנשימה לקראתו,

שואפת את מלח האופק,

והולכת אליו, שמחה, למלא אותו בנחלי הבְּכִי.

השמש היא חור עגול ומדוייק בשמים הפוכים,

והחול לוחש לי בגרגרים פריכים,

את השקרים הלבנים, אדומים, צחים, מלוכלכים.

 

ולא אכפת לו.

הוא נסגר מאחורי כשאני הולכת ממנו,

וכל האופק מקופל

בחול שאני מנערת מהסנדלים כשאני מגיעה הביתה.

 

———————————————–

* יש מעט מאוד מקומות בתל אביב שבהם הרחוב באמת יורד עד הים, למקומות האלה הנדירים אני מקדישה את השיר. בשאר המקומות בעיר צריך להאמין שהוא שם, ואסור לשכוח את זה. כמו נחמה שמובטחת אם מאמינים בה. כמו שקט שמותר לקבל.

תגים: , ,

10 תגובות to “פשוט כמו מים, צורב כמו מלח”

  1. תמי ברקאי Says:

    בוקר טוב מיכלי, בת הים
    הרחובות שיורדים אל הים הם אכן אחת הסיבות לחיות פה
    וזה יפה שהאופק מתקפל לתוך הסנדלים שלך ואת הולכת איתו עד הבית.

  2. mooncatom Says:

    צפרא טבא גיברת זליבנסקי,
    אני בדיוק בדרך אליך
    לקרוא את רשומתך החדשה!

  3. תמי ברקאי Says:

    היה נדמה לי ששמעתי מישהו עולה במדרגות :)

  4. המחסנאית Says:

    איך הכחול שלך רותח? למה?

    נעור החול מנקה? מוחה?

    אני יכולה לראות את ההליכה אל הים ואת החזרה והסגירה של הרחוב מאחור.

    אני חושבת שביפו יש כמה רחובות כאלה (עדיין), זה לא נחשב תל אביב?

  5. mooncatom Says:

    לפעמים הכחול רותח,
    לפעמים כמה שלא מנערים,
    מגיעים עם חול הביתה בכל זאת,
    לפעמים הריצ'רצ' נסגר מאחוריך,
    ולפעמים הוא נשאר פתוח,
    לפעמים יפו היא חלק מתל אביב
    (ראי שתי רשימות אחורה),
    ולפעמים היא מעבר להרי החושך…

    תודה מחסנאית יקרה,
    כמו תמיד עוררת בי
    מחשבות מרחיקות שְׂחוֹת.

  6. אומנית זעירה Says:

    מלא חושניות וסוחף.
    *רק הכוכבית בסוף מאזנת את מצב התרגשות.

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    זאת תמונה מפתיעה, כאילו שבדרך לים, את משילה את לבושי-העיר.
    גם השמש היא חור בשמיים יותר מאשר נוכחות ממשית.
    בסופו של דבר זאת רק את הים והשמיים.
    דומה כאילו את מנערת מן הסנדלים לא חול כי אם כחול.

  8. mooncatom Says:

    בוקר טוב לידידי!
    זהו שיר שמאוד יקר לליבי,
    אני שמחה שאתם אוהבים אותו.

    ל ת מ ר

    תודה על המילים הנפלאות
    *ועל בונוס הכוכבית!

    ל ש ו ע י

    ריגשתני,
    תודה

  9. דן Says:

    אמא'שלי כתבה, לפני דור

    התדע?
    הרגש למלח ידמה
    נמס בטרדות של יום יום
    אך ברגע
    שמים ייבשו (ב' קמוצה)
    מופיע,
    צורב
    בכל חום

  10. mooncatom Says:

    יפה,
    המלח כרגש,
    ואני אוהבת את המילה נמס.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: