אשר בראש גבעה

 כב' בתמוז 

        

בַּיִת  ז'   1. דירה מעון, בניין לגור בו או לעבוד בו. 2. משפחה. 3. שושלת. 4. עם, שבט. 5. אסכולה, חבר תלמידים הממשיכים בדרך מורם. 6. [בשירה] דלת וסוגר, חוליה של שיר, קבוצה של חרוזים המהווים יחידה אמנותית שתים, ארבע, שש או שמונה שורות וכו'. 7. קיצור של 'בית מקדש'. 8. מקום קיבול. 9. כינוי לרחם האישה (תוספת שלי למילון: בגמרא, כשאומרים 'ביתו' הכוונה ל'אישתו'). 10. אחד מארבעת המדורים בתפילין של ראש.

במילון העברי המרוכז של אברהם אבן שושן, משתרע הערך בית על כמעט ארבעה עמודים, יותר כנראה, מכל ערך אחר במילון. (למילה 'עולם' יש עמוד, ל'איש', פחות מעמוד, ל'אדם' פחות מחצי) האם יכול להיות שבית זה הדבר הכי בעל משמעות ורב משמעויות בעולם?

כשאומרים לנו בית, זה מה שאנחנו רואים, נכון?

       

כשהיינו קטנים ציירנו בית* כזה, ואפילו ילדים כמוני, שכן גדלו בבית קטן עם גג אדום, אפילו אנחנו שיקרנו קצת בציור, כשהוספנו לבית ארובה. כאילו שבחורף הקשה והמושלג, בעירנו הקטנה שבשרון, היה בבית הקטן בעל הגג האדום, קמין שבערו בו בולי עץ, ומארובתו עלו ענני עשן חינניים. מעניין, מאיפה צמח השקר הזה?

חברת עיצוב איטלקית עשתה פעם מחווה מעוצבת ואלגנטית אבל מאוד מאוד אַפֵלָה לבית המושלם הזה, ארובתו והעשן המושלם שלה…

           

 

אבל ברובנו לא גדלנו וגם לא חיים בבית כזה, נכון?

רובנו חיים בקופסאות רבועות די קטנות שמונחות זו על גבי זו בגריד צפוף לגובה, שעולים אליהם במעלית או במדרגות והרבה פעמים אנחנו לא מכירים את מי שנושם מעברו השני של הקיר.

כאישה פרקטית, כשוחרת סביבה, ובעיקר, כתל אביבית מכוּרה, ברור לי שזוהי פנטזיה טיפשית, בזבזנית ומיותרת. אבל… כטיפוס רומנטי וקצת מיושן, וכמי שנולדה בבית כזה קטן עם גג אדום, אז יש בתוכי מישהי, שרוצה נורא לשוב לשם, להתעטף בו ולהרגיש בבית.

————————————————

* 52 בתים, של סת קלרק, תדפדפו, זה יפה ומרגש.

 

 

תגים:

18 תגובות to “אשר בראש גבעה”

  1. אומנית זעירה Says:

    אכן, ניראה שהקטע של גג הרעפים האדום הוא סוג של באג רב-דורי.

  2. המחסנאית Says:

    לא מפליא שבית עמוס כל כך במשמעויות וחובר לכל כך הרבה תחומים. בית כמין מעטפת של העצמי .

    הבית מהאגדות , קטן ועם גג רעפים הוא אכן אב טיפוס למושג בית. מוזר איך זה התקבע. ( כמובן לא אצל מי שגר בבית עגול ביער או באוהל במונגוליה) .כך גם אב טיפוס לבעל מלאכה הוא….. תחשבי על בעל מלאכה. אבל, בשנים האחרונות ילדים רבים שהנוף והחוויות שלהם עירוניים וקשורים למגדלי מגורים מציירים גורדי שחקים או לכל הפחות בית קומות. ברור להם ש"בית" זה דירה . נכון שחשבת על נגר. רוב האנשים חושבים כך.
    תודה על אוסף התמונות כאן אצלך וגם בלינק.

  3. mooncatom Says:

    זה ממש מתקשר לתגובה, נכון?
    הנגרית והרפדית, ואני הבנאית,
    והמחסנאית והאומנית…

    תודה חברות,
    המילים באג רב-דורי,
    גם הן מתאימות לשתי התגובות,

    יצא טוב הצירוף של שתיכן!
    תבואו תמיד!
    (לא חייבות ביחד)

  4. טלי Says:

    מיכליקה – נכון!

    גם אני ציירתי כמובן אינסוף בתים כאלה כשהייתי בגן, למרות שהבית שלי לא נראה ככה בכלל, ואני זוכרת אפילו איך העתקתי/למדתי מילדים אחרים לצייר פרספקטיבה שיוצרת אשליה של תלת מימד.

    ובית במובן רחם – וואו! איזה פירוש מרגש הבאת פה! (-:

  5. mooncatom Says:

    אם ככה טלי,
    את מדגימה את התיאוריה שלי במלואה…
    כולנו העתקנו אחד מהשני,
    דורות על דורות,
    ומיהו אותו ראשון, אותו חולה/חולם ראשון?
    לא ידוע.

    (בית=רחם זה המילון אומר,
    אני רק הוספתי את עניין בית=אישה)

  6. אפרת Says:

    הו, בדיוק קראתי פוסט ששמו "הבית כדימוי- השראה מודעת" בבלוג ארכיבלנדר. הוא מדבר בדיוק על אותו נושא.

    http://archiblender.blogspot.com/2010/06/blog-post_24.html

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    אם זה איתות לסדרת הרשימות הבאה זה עומד להיות אתגרי עבורי
    בית אינו מושג פשוט; יש החיים בבתים וחשים חסרי-בית, בגלל דברים שהיו ואינם.
    אפילו אפשרות של בית אינה פשוטה עבורם.

  8. mooncatom Says:

    ל א פ ר ת

    תודה!
    על הלינק ועל תשומת הלב,
    נכנסתי וראיתי ויופי, יופי!

    ל ש ו ע י

    לא, בית אינו מושג פשוט כלל וכלל,
    וגם אפשרות של בית היא דבר חמקמק, מאוד.
    כבר ביום שישי, כשניפרדתי/לא נפרדתי מהים,
    נתתי אזהרה לבאות…
    אכן, בית הוא הנושא.
    החיים הביאו אותו לפתחי, ואני הסכמתי,
    לשפץ, לבנות, לחשוב ולהגג,
    לאסוף וליצור – לבית האמיתי שמתהווה,
    ולבית הבלוגי גם כן.

    הזדמנות:
    אתה מוזמן.

    תודה!

  9. שוֹעִי Says:

    מיכל,
    אני אבוא (-:
    פעם מורה שלי לפילוסופיה תיארה אותי, כשבלול שלמד להסתדר בלי הקונכיה/בית שלו, זה רק מראה עד כמה לדבר על בית זה בשבילי אתגר.

  10. טלי Says:

    שועי יקר,

    ואולי זה מה שהננס מהחלום בפוסטך בא לעשות- להכין אותך לאתגר הבית/יבתים של מיכל…(-:

  11. mooncatom Says:

    חברים יקרים,
    אוי אוי… זה לא סתם כל העניין הזה…

    אותי הפסיכולוגית שלי הגדירה כחשופית
    (זה השם של אותו שבלול נטול בית
    אבל זו גם מילה מאוד חזקה)

    כשאין עור,
    וככה לפחות אני חוויתי את העולם הרבה שנים,
    אז לומדים לייצר בית,
    והבית הופך למשהו מאוד מאוד חשוב.

    תודה שאתם מצטרפים למסע,
    אני בטוחה שזה יעשה אותו עוד הרבה יותר משמעותי ועמוק.

  12. דודו פלמה Says:

    במקור המדרש מדבר על ההפרש
    שעומד בין הדימוי לדבר ה"אמיתי":
    "א"ר יוסי מימי לא קריתי לאשתי אשתי
    ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי".

    להקים בית במציאות של היום זה בערך
    כמו לגדל ערוגת פרחים על לוע הר געש.

    ברכות על אומץ הלב.

    ואורי רייזמן מרהיב עין עד כאב.

  13. תמי ברקאי Says:

    חשופית עם בית נהדר, זה מה שאת.
    נכון לומדים לייצר בית ולהיקשר לבית.. ועדיין זה מושג כל כך רב משמעות ומורכב
    ומוזר שיש אנשים כנראה שבשבילם בית זה הדבר הכי פשוט ומובן מאליו.
    את עושה פה משהו שרציתי לעשות ולא עשיתי.
    אולי הבית שלך יעורר בי את הכתיבה על בתוך מתוך ומחוץ לבית.

  14. mooncatom Says:

    הי חברים,
    איזה מילים מרגשות!

    ל ד ו ד ו

    חשבתי שאני אמיצה מהרבה בחינות,
    אבל על הזווית שאתה בחנת את זה
    לא חשבתי, מעניין.
    אני אפריח את הערוגה שלי,
    ומה שיהיה, יהיה.

    ל ת מ י

    כן, זה נורא מורכב,
    ואפרופו אומץ…
    זה החלק המפחיד.
    ויחד עם זה, זה הרי הכי
    פשוט ובסיסי וטבעי ואהוב לי בעולם
    כמו שאת יודעת.

    תודה לכם,
    הערוגה עכשיו נוצרת ומתפתחת
    …ואתם שותפים.

  15. מרית בן ישראל Says:

    כשלא היה לי בית,
    שפתייך היו ביתי.
    תותים חמים שפתייך,
    שפתייך אהובתי.

    הרומנטיקה הזאת היא של יהונתן גפן. אולי זה רק שתי שורות, זה ציטוט מהזיכרון. יש המשך עם ידייך היו ביתי, נדמה לי שהוא קורא להן כבשים לבנות, וזה כבר מגוחך, זה נשמע כמו כינוי לכפפות. אבל יש משהו בתותים החמים מגג הבית.

  16. mooncatom Says:

    הי מרית,
    יש בתותים מגג הבית, נכון,
    ותותים חמים נשמעים לי כמו ריבה,
    וריבת תותים היא דבר
    מאוד מאוד ביתי, לפחות בשבילי…

    יפה,
    מתוק,
    תודה.

  17. whisper Says:

    שרק תביני כמה זה מוזר,
    אישה של מדבר אנוכי מהים אני בורחת גם בחלומות
    שמחתי שהחודש הזה נגמר – ושאוכל לחזור ואז בחרת
    בבית – וחשבתי – יופי בית :) ואז חשבתי – אוי בית :(
    ואז אמרתי – אופס בית. ודיפדפתי בבתים של סת קלרק
    שהיו יפים ועצובים כאחת. ותהיתי אם אני שמחה או
    עצובה עם הנושא החדש.
    והלכתי הביתה – כי כשחושבים על זה בין כל הדירות
    השכורות הבית שלי נמצא בעצם במרחק הקלקה מכאן.
    איזה יופי שחזרת סוף סוף מהים לבית ואנחנו יכולות שוב
    להיפגש.
    ובקשר לחשופית – המממ, אצלי גם עור לא היה. כן. אז
    גידלתי אותו ועכשיו? עכשיו אני מגדלת בית.

  18. mooncatom Says:

    הי לחישונת,
    ההתלבטות אם את שמחה או עצובה,
    יכולה להתקיים עם היומן בית שלי,
    כי גם הוא עצמו כמוני,
    וכמוך, ירוץ בין הקטבים:
    יום גבהים, יום תהומות, וכן הלאה.

    להתראות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: