טעם טוב, אמיתי.

 ג' באב

בחודשים האלה שבהם אני עוסקת בבית, משפצת וכותבת אותו, החלטתי לארח כאן מידי פעם בתים של אחרים. במדור האורחות שלי יש כבר שש, אמניות, והנה האורחת השביעית, אמנית גם היא, אלא מה.

האחיין שלה קרא לה בילדותו דודינקה, וככה גם אני הכרתי אותה, ככה כל המשפחה שלה קוראים לה עד היום, וגם אני זכיתי לקרוא לה ככה. אחרי שתראו את האוצרות של האישה הזו, גם אתם תרצו לקרוא לה דודינקה*. הפעם אני התארחתי אצל האורחת שלי, והבאתי תמונות מהבית שלה שהמרפסת שלו כל כך מלבבת לעת שקיעה, והיא צופָה אל אחת השדרות היפות של תל אביב.

 

כל הבית יפה, והייתי יכולה לשהות בו שנים ולצלם אלפי צילומים ולא לִשְׂבוֹע… אבל אני, גרגרנית שכמותי, התמקדתי במטבח ובתוצרתו. כשמסתכלים על המטבח של דודינקה, אפשר לטעות ולחשוב שהוא רק יפה, אבל בדיוק כמוה, אחת הנשים היפות ביותר שיש, הוא גם מעשי, מוכשר ביותר, רגיש ויצירתי, ויוצאים ממנו דברים יפים וטעימים להפליא.

כשיצאתי לקראת חצות אל העולם המיוזע שבחוץ, מבוסמת מהיין ומהיופי, חשבתי לעצמי שהטיול הנהדר הזה לחוץ לארץ עלה לי רק מונית שירות הלוך ושוֹב. היה לי אחלה טיול, ונכון שגם המתנות שוות?

* דודינקה, היא אילנה סגל, בעבר מורה והיום אמנית מרגשת (וטבחית מטעימה). עבודות עץ ונייר, ותחריטים שלה, אביא בפעם הבאה שניפגש.

תגים: בית, תל אביב