טיפה

ז' באב

         "…פותחת לה איילת שמשיה כחלחלת ובית לה וגג וציפורים לה למשחק, רוצה איילת עם הציפורים לנדוד עד שהיום יחשיך מאוד מאוד" (קדיה מולודובסקי בתרגום נתן אלתרמן)

המילה תכלת מופיעה לפחות פעם אחת, בשש עשרה מהרשומות שלי. זה אומר הכל, נכון? המילה הזו אוגרת בתוכה, כמו טיפה, כל כך הרבה שכבות ומשמעויות.  עמוס עוז אמר 'באור התכלת העזה' והכניס עוד כוח לכל מילה בשלוש האלה, יצק אותן לתבנית אחוזה היטב.

אחד הדברים שאני אוהבת בצבע הזה, ויש לי הרגשה שזה עניין משמעותי ביחס אליו וביחס להמון דברים בכלל, זה שהתכלת עובדת עלינו הכי טוב וחודרת לנשמה שלנו הכי חזק, כשהיא ניצבת ליד משהו אחר שמזניק אותה החוצה. כמו מים ליד חול, כמו עינים בהירות בתוך פנים שזופות, התכול מתחזק וזוהר לעומת הסביבה שלו.  

וכשהשמים מכוסים בעננים, פיסה קטנה של תכלת, רק מטפחת, נוטעת בנו תקווה כמו ששום דבר אחר לא יכול.

 

 

תגים:

16 תגובות to “טיפה”

  1. טלי Says:

    "בשמיים יפה התכלת, ואני מצייר עננים…." לא מתחרה אמנם בתכול המטפחת אבל בהחלט תכלת.

    ומה שיש לי להגיד על הפוסט זה פשוט – נכון…

    (-:

  2. mooncatom Says:

    לקח לי רגע להזכר…
    איך אדע ועודני ילד איך אדע ותשובה לי אין!
    איזה תוספת תכולה ומתוקה,
    תודה טלי.

  3. טלי Says:

    סמכתי עליך שתיזכרי (-:

  4. תמי ברקאי Says:

    הילדה איילת עם שמשיה תכלכלת!
    איזו חזרה בזמן, חזרה הביתה.
    אמא שלי תמיד היתה מדקלמת לנו את השיר הזה
    ואין לי הרבה ספק שהייתי הילדה היחידה בבית ספר או לפחות בכיתה שלי שהיו מדקלמים לה שירים מהסוג הזה.
    היה גם הילד עם החורים במעיל שגדל ביחד איתו משנה לשנה. איך קראו לו?
    והתכלת במרום יפה וגם ממשיכה את החרסינות הכחולות של אתמול.
    יהיה לך בית בצבע של ים?

  5. mooncatom Says:

    בוודאי, שניהם מבית היוצר
    של קדיה מולודובסקי
    בתרגום נתן אלתרמן:

    הוי, תפרו מעיל של חורף
    בעל סדק צר מעורף,
    לבחור גדליהו גוץ
    שיהיה לו חם בחוץ.
    רץ גדליהו בו שנתיים,
    והמעיל – זהב פרווים!

    יש בבית כל מיני כחולים מכחולים שונים ומגוונים…
    שהולכים ומתגלים בימים האחרונים.

    תודה תמצ'יק.

    ולטלי,
    גם תודה.

  6. דודו פלמה Says:

    מרוב שאני אוהב תכלת התכלתי להכחיל

  7. bddaba Says:

    תכלת. כן. לגמרי.

  8. mooncatom Says:

    לדודו,
    זה אחד מאותם מקרים נדירים מאוד,
    שבהם איש אומר שהוא מכחיל,
    ואישה, במקום להזמין אמבולנס, אומרת לו:
    תודה.

    לשרון,
    ל(כ)חלוטין לגמרי!
    תודה.

  9. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,

    "מה אתה מתכוון בהשמים והאדם הם אחד?"

    "האדם שייך לשמיים. גם השמיים שייכים לשמיים. האדם אינו מסוגל לשלוט בשמים מחמת טבעו, והחכם מקבל בשלווה את העובדה שגופו בן חלוף, ובכך זה נגמר".

    [ג'ואנג דזה, הספר האמיתי של פריחת הדרום, תרגם מסינית דן דאור, הוצאת חרגול והוצאת עם עובד: תל אביב 2010, עמ' 182].

  10. mooncatom Says:

    תודה שועי,
    יפה,
    כמה יפה,
    ואני טיפטפתי על עצמי טיפות שמים,
    ככה בחוצפתי…

  11. המחסנאית Says:

    היכן הגבול בין תכלת לכחול?
    תכלת זה שם כללי מאד. אני מתחברת יותר לתכלת-כחול, תכלת שלא דומה לורוד (המזעזע ומדליק כאחת) של הלק.
    אבל יפה לך תכלת. גם לעידו.

  12. mooncatom Says:

    מחסנאית יקרה,
    ממש ככה.
    אני קניתי כחול ולבן וערבבתי לבד,
    ופחדתי נורא שיצא בהיר מידי,
    חיוור וחסר נוכחות,
    לשמחתי יצא כמו שאני אוהבת,
    תכול כחול…

    תודה,
    ואני אמסור לעידו…
    הוא ישמח, זה חשוב גם לו!

  13. שחר שילוח Says:

    אהבתי מאוד מאוד את האיור האחרון ואת התכלת, כמובן

  14. mooncatom Says:

    הבוקר את כאן בשביל לשמח אותי,
    נכון?
    הציור הזה שלי!
    יששש…
    תודה שחר,
    יום טוב!

  15. מאיה Says:

    אני חולמת על בית יווני עם גג תכלת על חוף הים

  16. mooncatom Says:

    מאיה'לה שלי,
    אני חושבת שאת ושי ואימרי
    תירַאו נהדר על רקע תכלכל שכזה…
    זה עוד יקרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: