בית/גוף*

י' באב 

 

ומה איכפת לי,

שכל העולם ידע,

 

שאתה לא אוהב אותי,

 

כל העולם לא מעניין אותי בכלל.

 

כל העולם לא נישק אותי אף פעם

כמו שאתה

ולא נשם איתי,

מֹתֶן אל מֹתֶן,

בשינה של זיעה מתוקה.

 

כל העולם הרי בחוץ,

ואתה היית בתוכי.

 

במובנים רבים

עודךָ

 

 

————————————————

* מצאתי את העבודה/מזוודה הזו אבל לא מצאתי מי עשה אותה. היא ריגשה אותי נורא ומיד חשבתי על השיר הזה שכתבתי מזמן ושמרתי אותם ביחד. אני חושבת עכשיו הרבה על בית וגוף, עד כמה אני בבית בגוף שלי, ואני חושבת גם על האורחים.

תגים: ,

12 תגובות to “בית/גוף*”

  1. talila Says:

    וואו.
    איזה שיר. פשוט ככה, בדיוק זה. חזק. אמיתי.
    וגם העבודה.
    ("תולדות הגוף כמוהן כבית", כתב יאיר הורביץ, וטל ניצן הביאה כמוטו לספר שיריה הראשון, "דומסטיקה", אסוציאציה מיידית להערה שלך, היא גם מתעסקת שם הרבה בבית/גוף.)

    • mooncatom Says:

      טלולה,
      את הראשונה שהגבת,
      אבל תגובתך נקלטה לפח
      ורק עכשיו גיליתי אותה שם…

      איזה מזל!!!!!!!

      תודה, תודה.
      (ואני כמובן אגש ליאיר הורביץ ולטל ניצן,
      כשביתי/גופי ינוחו מעט…)

      • talila Says:

        איזה מזל! [טוב הכי הרבה הייתי כותבת עוד פעם…] באמת לא מצאתי אותה כאן אח"כ ולא הבנתי מה קרה. זו הזדמנות לומר שוב :) כמה זה יפה ומדויק. (ואת לא חייבת ללכת בעקבות האסוציאציות שלי, מה שכתבת והבאת לא פחות יפה)

  2. rutiyon Says:

    מיכצו'ק
    זה יפה בכאבו
    וזה כואב ביופיו
    כל כך.

  3. דודו פלמה Says:

    מיכל, נשימתי נעתקה מחמת הניסיון להכיל
    את מה שהשיר הזה מבקש להעביר אלי.

  4. רות Says:

    במובנים רבים את עמוק בתוך העולם והעולם מאוד מעונין בך. מיכו,כואב במותן.

  5. תמי ברקאי Says:

    עצוב וטוב\וטוב ועצוב\
    וקשה לפעמים עם, כלומר בלי, האורחים שבאו והשאירו באמצע הבית
    משהו מעצמם

  6. תמי ברקאי Says:

    משהו קצת כמו איזה אמבה
    שגדלה וקטנה כל הזמן
    בלי להודיע מראש.

  7. whisper Says:

    "ואני חושבת גם על האורחים"
    מונכה,
    זה כל כך יפה שאין לתאר כמה שזה יפה
    הרעיון הזה של האורחים.

  8. mooncatom Says:

    חברות וחבר,
    (שלוש רותיות!!! +עוד רֵעות ורֵע)
    אין לי מילים.
    טוב, בטח שיש לי…
    לכל אחת ואחד:

    ר ו ת י ב.

    אייייי……
    תודה גדולה.

    ד ו ד ו

    כרגיל, אתה נחנק,
    ואני…אומרת תודה.
    כמה יפה מצידי…

    ר ו ת ו

    כמה מתוק מצידך לומר.
    וכמה נכון, כואב במותן,
    כמה נכון.

    ת מ י

    כן,
    האמבה הזו מתארת היטב.

    כן.

    ר ו ת י

    ברור שאת מבינה.

    כל כך התרגשתי כשהעליתי את השיר הזה,
    וכל כך אפילו מאוד יותר התרגשתי
    למקרא תגובותיכם.

    ת ו ד ה ת ו ד ה ת ו ד ה !!!!

  9. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    כאלה הן אהבות, זה מה שיפה ומכאיב, וכי מישהו/י באמת יכול/ה לשכוח אותן?

  10. mooncatom Says:

    שועי יקר,
    תשובה קצרצרה לשאלתך:

    לא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: