עץ חדש עץ ישן

יא' באב

 

כשאני צריכה לנסר משהו, טוב זה לא קורה כל יום רק כל כמה שנים, אז אני הולכת לזאב, בפלורנטין. כמו אבא שלי, גם הוא זאב בַּשֵם, אבל כבש בתחפושת זאב באופי…

הוא מתחיל בקיטורים ופרצופים חמוצים ומודיע לי ששירטטתי עקום ושזה יצא חרא ונדמה לי שעוד שניה הוא יגרש אותי מכאן יחד עם הפלטה* הענקית שלי. אבל אז הוא מתרכך, העיניים הכחולות שלו מתחילות לנצנץ בחום, ובסוף אנחנו נפרדים בידידוּת, בהבטחה להפגש בעוד כמה שנים, ואני נוסעת לי עם פלטה מנוסרת מושלם, משוייפת בחן ושתי הקטנות שנולדו לה בדרך, גם הן חמודות.

זה לא סתם שאבא שלי מוזכר כאן היום, ועכשיו שוב. כי מילדות אני אוהבת בתי מלאכה. נגרוּת, חרטוּת, שענוּת, הכל, כי לכל בתי המלאכה הייתי הולכת עם אבא שלי בילדותי ואז צמחה אהבתי: לריחות, לקולות, לכלים, לליכלוכים, לחומרים, המתכת, העץ, הצבעים, ובעיקר בעיקר לאנשים ההם, בעלי המלאכה, האוּמנים.

להביט באיש היודע את מלאכתו אוּמנותו, זה מרחיב את הלב, זה מרגש, זה בין הדברים הכי מרגשים שיש. התנועות שלהם, הדרך בה הם רוקדים את החלל, הידיעה שלהם את החלל, את החומר, את הכלי. זאב הוא איש שכזה, וכלי העבודה שלו, בדיוק כמוהו: כבר לא צעירים בכלל, אבל גם יודעים היטב את המלאכה, וגם יפים.

  

————————————————-

* אביגיל האחיינית שלי, מכירה את המילה פלטה, מאחותה המתבגרת, כמשהו שנועד ליישר שינים, ולכן כששמעה את השיחה שלי עם אמא שלה בנושא, היא שאלה: מה, מיכל קנתה פלטה באיקאה?!

 

תגים:

5 תגובות to “עץ חדש עץ ישן”

  1. תמי ברקאי Says:

    איזה יופי
    לקנות פלטה באיקאה, לגאול אותה מהקרירות המהוקצעת
    ולהביא אותה לאומן שיודע את מלאכתו.
    זה כמעט כמו לקחת נמר סיבירי מגן החיות ולהחזיר אותו לערבות השלג!

  2. המחסנאית Says:

    אני לא עומדת בקצב שלך ומתארחת כאן באיחור. הגעתי לכאן עם דמעות, אם רצון למחות דמעה, בעקבות זיכרונות ובתים ארוזים שהם גם כל כך יפים וגם קצת … לא מוצאת את המילה למשהו שנוגע ומעורר גם כאב וגם אהדה.

    וכאן, כאן הדברים הממשים המוחשיים, החושניים. מה רב הקסם של בעלי המלאכה, של חרשי העץ. אין כמוהם. וכלי העבודה שלהם כל כך שובי לב. והמיומנות מעוררת הקנאה, והאהבה למקצוע והגאוה. ככה נראה לי זאב מפלורנטין.
    עקום, בלתי אפשרי, חם, מעייף, מאובק, קשה, מתיש
    נראה שבסוף יהיה לך בית בדיוק כמו שאת רוצה או שתהיי מרוצה.

  3. mooncatom Says:

    תמצ'יק,
    איזה דימוי נהדר,
    הפלטה ממש אהבה שמדמים אותה לנמר,
    עכשיו היא מבקשת לוטוס להשלמת התמונה…

    מחסנאית,
    מסתמן לו והולך,
    בית כלבבי,
    בית לבבי,
    בית ליבי…

    תודה לכן חברות,
    בתוך כל הזיעה זה נעים,
    שאתן שמחות בשמחתי!

  4. שחר שילוח Says:

    אני חושבת שזב חלק מחוקי הגילדה: להחמיץ פנים בהתחלה, אבל אחר כך להרשות ללב החם להתגלות. איזה כיף לך ש"הסידורים" שלך יצירתיים כאלה

  5. mooncatom Says:

    אוי שחר את כל כך צודקת,
    זה כל כך נכון, כל כך נכון!!!

    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: