חרמש

כז' באב

 

 

הכביש פתוח ואני טסה.

 

אני נוסעת מערבה, הביתה,

והסהר שתלוי שם, דק ואדום כל כך,

שאני שואלת את עצמי אם באמת.

 

נורית אזהרה נדלקת

וצבעה הוא בדיוק כצבע הירח הנחסַר:

הדלק נגמר.

 

אבל הלב מתמלא ירח

ורוח בשיער.

 

 

 .

 

בדרך כלל אני כותבת ליד שולחן, אבל לפעמים יש רגעי חד פעמי כאלה שבהם שיר נכתב לי בראש, כמעט בשלמותו, ומזדמזם שם שוב ושוב עד שאני מגיעה לנייר. נסעתי הביתה חזרה מהעבודה, זה היה לפני חמש שנים בערך, והשיר הזה נכתב בתוכי (אני לא אקרא לזה השראה אני רק אפנה אתכם לשיחה מרתקת, של הסופרת אליזבט גילברט ב'טֶד', על חוויות כאלה, ועל מה שקרה פעם לטום וויטס בעניין). כשחיפשתי צילומים של סהר מושלם, גיליתי שלעוד מישהו נכתב שיר, בצורת צילום יפה מאוד, לפני חמש שנים גם*.

סהר, מילה מלאת קסם, אורבת כמו אהוב וכמו אויב בסבך, תלויה כמו עגיל, כמו חיוך אינסופי, פוצעת את הלב כמו חרמש, קוצרת את העצב כמו מגל. והמקום הזה בסין, פשוט לא יאמן, תסתכלו.

 

————————————————

* אין לי מושג איפה הוא ראה סהר מושלם שכזה בשביעי באוגוסט אבל כדי שיהיה איזשהו הגיון עקום, אני מעלה את הרשומה הזו ביום שכתוב על הצילום ובשעה זהה: 9:38, רק בבוקר במקום בערב.

תגים: , ,

10 תגובות to “חרמש”

  1. דודו פלמה Says:

    היי מיכל. יופי של רשומה חרמשית.
    להלן התשובה החקלאית מצפון.

    החרמש הזה שזורח בלילה כשהוא חרישי וצונן
    ומרוחק כמו רק ממתין לתפילת היוגב שתעלה
    עם שחר. ואז בצעד רב חרמש קלל יונף אל על:

    שדמתי,
    עם שחר זרעתיה בדמעה.
    תפילת היוגב נשמעה.
    שדמתי רותה טללים.
    שכרה מאור חמה.
    לפני קוצר שחר קמה.
    בצעד רב חרמש קלל
    יונף אל על.

    שדמתי,
    עם שחר זרעתיה בדמעה.
    תפילת היוגב נשמעה.
    שדמתי רותה טללים.
    שכרה מאור חמה.
    לפני קוצר שחר קמה.
    בצעד רב חרמש קלל
    יונף אל על.

    שלמה בר מירי מסיקה והברירה הטבעית

  2. mooncatom Says:

    יא דודו!
    איך אני אוהבת את השיר הזה,
    שיש בו מילים שכנראה צרובות לנו,
    ממש בדי אנ אי, נכון?
    (לא רק לקיבוצניקים כמוך,
    אפילו לעכברות עיר שהיו בנוער העובד כמוני…)
    שדמה
    יוגב
    טללים
    חרמש קלל
    שחר
    קמה

    אח אח כמה יפה.
    וכמה יפה הם שרים!
    תודה דודו, זה נפלא.
    (וכדרכי הפכתי את המסך ללינק)

  3. שלומית עוזיאל Says:

    היי מיכל,

    איזה יופי של שיר, ושל תמונות – אכן בלוג רב-שכבתי, ותודה לכריכת הספר שהביאה אותי עד הלום. הלינק המצורף הוא לתמונה של שני סהרי ירח אחרים, לא שלנו.

    http://english.peopledaily.com.cn/90002/95532/6504791.html

  4. mooncatom Says:

    הי שלומית,
    ברוכה הבאה לבלוג שלי,
    הכתבה הזו מעניינת,
    והצילום מדהים.
    הנה,
    את מוסיפה שכבה יפיפיה משלך!

    תודה, תודה,
    תבואי תמיד!

  5. שחר שילוח Says:

    ערב כחול עמוק תלה לך עגיל בצורת ירח ויצא לך אחלה פוסט!

  6. mooncatom Says:

    תודה שחר,
    על העגיל השני
    שאת תלית לי…

  7. אמא Says:

    כל כך יפה ומרגש. נחנק גרוני ודמעות בעיני!!!

  8. mooncatom Says:

    אז גם שלי.
    גם שלי, אימאלה.

  9. טלי Says:

    השיר הזה, את יודעת שצריך להלחין ולשיר אותו, נכון?…

  10. mooncatom Says:

    את לא תאמיני טלינקה,
    אבל אחד הדברים הכי משמחים שקרו לי לאחרונה,
    היה, שהגיס המוכשר שלי שי, הלחין שיר שלי
    כמתנה ליום הולדתי.
    אולי השיר הבא יהיה זה?
    רעיון.
    בכל אופן, תודה גדולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: