סוכריות דבש

א' באלול

 

אם אמא שלי היתה פוגשת את אבא שלי ברחוב נטול שפם, אני חוששת שהיא לא היתה מכירה אותו. היא היתה חושבת: מי זה הזר השרמנטי הזה, ולמה הוא מחייך דווקא אלי?

אז ככה אני הרגשתי אתמול אחר הצהרים כשנכנסתי לבית שלי, לבית הישן/חדש/משתפץ/מתחפש שלי, ולא, לא, לא היכרתי אותו. רצפה מעץ, שערו בנפשכם. רצפה מעץ! הפנטזיה הכי פנטזיונית, המעשה הכי דקדנטי, בזבזני, אגואיסטי שעשיתי מיָמַי. רצפה מעץ.

 

אני חושבת שמהיום שבו הבנתי שיש אנשים בעולם שחיים על רצפה מעץ, הרעיון הזה נשמע לי כמו אחד הרעיונות הכי טובים שנוצרו, כמו חלום של אושר. הפעם הראשונה שראיתי את זה ממש היתה בטיול לפריז. זה היה כל כך קסום וזר, וכשמירב חברתי ואני היינו חוזרות לחדר ומריחות את הריח הטוב של הדונג של הריצפת עץ, היינו שואלות מוקסמות: שוב פיזרו פה סוכריות דבש?

והנה יש לי גם, וזה משונה. כל כך משונה. זה פשוט לא הבית שלי. זה בית של אנשים אחרים, אנשים שיש להם רצפה מעץ. אנשים שחיים בספינה, או בבקתה, או ביפן… אנשים שהולכים יחפים ומרגישים בכפות הרגלים: עץ.

תגים:

23 תגובות to “סוכריות דבש”

  1. המחסנאית Says:

    תתחדשי ותהני. אין ספק שזה חלומי, רך, חמים, אפילו בלי ריח של דבש.

    אני חשבתי שעץ מתאים לארצות קרות ולא העזתי לרצף בעץ. בינתים שיניתי דעתי ונשארתי עם מרצפות (אדומות אמנם, חיות ונושמות, מין טרה קוטה, אבל זה לא עץ)

    ואיך שופכים מים לספונג'ה?

    ומה קרה לתשבץ של הטרצו?

  2. mooncatom Says:

    הי מחסנאית!
    כמו בכל תחומי חיי, כולם,
    אני תמיד צריכה: גם וגם…
    אז חצי בית, כמו שכבר סיפרתי ואף הראיתי,
    מרצפות טרצו משולבות דוגמת אוקר,
    וחצי בית רצפת עץ חלומית.
    אוי אוי אוי, איזה יפה… אני כל כך מתרגשת.
    (ואפשר לעשות ספונג'ה עדינה
    של סמרטוט לח בלבד
    במילא אני לא ספונג'אית מהוללת…)

  3. רותי Says:

    אחותי
    אני מביאה את הרגליים היחפות שלי לדשדש בזה
    והתמונה הזו-של גווי הבחורים בעץ ובנסורת-עשיתי ממנה מטעמים בימי הלימודים…
    איזה כיף לך

    • mooncatom Says:

      אחותי
      נו, תביאי כבר…
      ולא ידעתי שהתמונה צצה בעבר המשפחתי שלי כבר,
      זה הולך טוב עם השילוב של השפם של אבא היום…
      ראית,
      ראית איזה יופי?
      תבואי!

  4. דודו פלמה Says:

    זה מתחיל להיות שלם,
    אני לא עומד בזה.

  5. mooncatom Says:

    דודינקה,
    נכון מרגש?
    אם אתה לא עומד אתה צריך לשבת…
    ובחיי,
    בקרוב הכיסאות.

    תודה!

  6. איריס Says:

    WOW

  7. talila Says:

    הו!
    סוכריות דבש, את כ"כ צודקת.
    והתמונה הזאת של הגברים המגלפים, היא אחת האהובות עלי, אוהבת אותה מרחוק כבר שנים. אולי אכניס אחת כזאת אלי הביתה?

  8. טלי Says:

    גם סוכריות דבש, גם רצפת עץ, גם גם וגם (כמו שפו הדב ואני אוהבים), חצי תשבץ וחצי עץ – זה ממש בית חלומות!

    פססט, בואי שניה הצידה…תגידי, יש סיכוי לחנוכת בית לא וירטואלית כשהשיפוץ ייגמר? לקוראייך הקבועים? את מה זה עושה לי חשק! (-:

    ורחוב נטול שפם זה רחוב מסוג שאני אוהבת, למרות שגם רחובות משופמים יכולים להיות נחמדים (-:

  9. mooncatom Says:

    א י ר י ס

    O W O
    !!!!!!!!

    ט ל י ל ה

    אני ממש מתפדחת שגם אחותי רותי וגם את
    מכירות משכבר את הבחורים הצרפתיים הרצפתיים…
    ואני מכירה אותם רק כי ברוב בורגניותי עשיתי רצפת עץ…
    בושה! (להגיד במבטא צרפתי כבד…)

    ט ל י

    אני באמת חושבת
    שפו הדב היה אוהב את זה…
    ורחוב נטול שפם זה
    ע נ ק !

    תודה לכל החברות,
    הרצפה מאוד נהנית מתשומת הלב!!!
    (ובקרוב היא תרגיש מוזנחת…)

  10. שועי Says:

    מיכל יקרה,
    לא יודע למה, נזכרתי בסצינה של התא באניה מן הסרט 'לילה באופרה' של האחים מארקס (1935) שבו מצטרפים לתא של גראוצ'ו ( סוג של קיתון/חדרון) עוד שלשה נוסעים סמויים, ארבעה מלצרים, אשת מניקור, 2 חשמלאים, אינסטלטור, ואז נכנסות המנקות ושואלות מהיכן להתחיל. גראוצ'ו בחביבות מצביע על התקרה ואומר: 'הנה, זה המשטח הפנוי היחיד'.
    מעניין אם הרצפה היתה עשויה שם עץ.
    (-:

  11. mooncatom Says:

    היתה בכלל רצפה?
    או שאולי הם עמדו זה על רגליו של זה על רגליו של זה
    וכו'?

    אַי גראוצ'ו,
    אַי שועי!

  12. תמי ברקאי Says:

    זה מאד מאד מרגש!!
    רצפה מעץ. איזה רעיון באמת! זה כמעט כמו לגור בבית מעץ, או בבית על עץ.
    איזה יופי מיכלי. איזה בית מדהים בנית לך.

  13. רות Says:

    ותלתלי העץ,איספי אותם , תלי על יערת הדבש.

  14. mooncatom Says:

    תמי שלי,
    רותו שלי,
    שלום תלתליכן.

    תמי, אני בונה לי שובַךְ,
    ובקרוב תוכלי לבוא לצייץ בו איתי.

    רותו, תלתלים מעץ, בצבע של התלתלים שלך,
    יערת דבש בעצמך שכמוך!

  15. שלומית עוזיאל Says:

    יפה לך, גם העץ, גם הגשמת החלום. אני חושבת שבנזוגי עדיין קצת נוטר לי טינה על כך שהמעבר לגור איתי היה כרוך ביציאה מדירתו מרוצפת העץ והמקסימה (אך הזעירה).

  16. mooncatom Says:

    תודה שלומית,
    ואני מקווה שזה לא באמת ככה,
    כמו שעולה מהרשומה שלי / תגובה שלך,
    שזה: או בנזוג או רצפת עץ,
    אני עדיין מקווה שאפשר את שניהם…

  17. שי נעוס Says:

    רק את יכולה לקחת נושא סתמי כל כך (רצפה מעץ)
    ולהפוך אותו למנשר (מניפסט).
    כיף לקרוא את הגיגיך.
    שי נעוס

  18. mooncatom Says:

    אוי שַיקֶה שַיקֶה,
    הריצפה נעלבת…
    חכה חכה, אני יראה לך, היא אומרת,
    אני יתעקם לך מתחת לרגלים שלך,
    ואז תדע מה זה לקרוא לי נושא סתמי…
    תודה חמוד, וזאת כבר אני אומרת,
    אני ממשיכה להגג בכיף!

  19. שחר שילוח Says:

    זה לא עד כדי כך דקדנטי. זה חוסך המון מים וחומרי ניקוי

  20. mooncatom Says:

    תודה שחר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: