אל מעבה הנשמה

 יד' באלול

 

                כל יום

                הוא יום מפרך

                במכרות הנפש

                ולעלות אל האור

                בסופו של יום

                זו מתנה שלא תמיד את מקבלת ואז

                את נלכדת בתוך עצמך

                למשך לילה שלם ובחושך שם בפנים נדמה

                שהחוץ כבר נעלם ויום המחר

                הוא רק שמועה

                ואם כבר תגיעי אל הבוקר

                אם תגיעי

 

תגים:

18 תגובות to “אל מעבה הנשמה”

  1. טלי Says:

    תגיעי!

    התמונה הזאת מצמררת, נראה כמו משהו שיצא ישר מתוך ספר פנטזיה.

    והזכרת לי את המינרוד של יור, מכרה התמונות ב"סיפור שאינו נגמר" ( הספר). מכירה?

  2. שרון Says:

    הגעת

  3. דודו פלמה Says:

    "מכרות הנפש"- זה יפה.

    "אם תגיעי"- זה קיומי.

    "ויום המחר הוא רק שמועה"- זאת עובדה.

  4. talila Says:

    כן.

    וואו, טלי, גם לי זה הזכיר. איזה קטע עמוק.

    ורציתי לומר גם – ולפעמים אפילו לא ברור מה זה ה"את" (או האני) הזה שבתוכו לכודים כל הלילה.

  5. תמי ברקאי Says:

    גם אני רציתי להגיד את מה ששרון אמר :).
    הגעת
    שוב
    .
    לא מובן מאליו בכלל. וגם עם שיר מקסים.

  6. mooncatom Says:

    אנשים ונשים,
    א ו פ ט י מ י ם
    וחיוביים שכמותכם…

    תודה לכולכם.

    אני לא זוכרת את מכרה התמונות,
    וזה אומר שאני צריכה לראות את זה שוב,
    כנראה.

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    מה שכתבת הזכיר לי איזו תחושה עליה כתבתי מזמן כאן: http://wp.me/pJa8q-dAG
    אבל את אופטימית קצת יותר; הפחם אצלך עשוי להפוך ליהלום (-:

  8. mooncatom Says:

    שועי יקר,
    קראתי את הרשומה שלך,
    וכמובן שמאוד הזדהיתי.
    ישנם ימים שבהם אני משתוקקת שהפחם יהפוך ליהלום,
    וישנם כאלה שבהם מוטב לו שישאר פחם,
    גולמי, עצוב, מציאותי, שקט.
    תודה.

  9. talila Says:

    …ואלה ימים חשובים, ימי הפחם הגולמי, השקט. יש בהם איזשהו יש יציב.

    ולא הייתי ממש אופטימית, אבל אזרום איתך :)
    ומדובר בספר, שימי לב, לא בסרט. הספר הוא קריאת חובה, באמת.

  10. מיכל Says:

    וואו הגיע אליי למעמקים
    ריגש עד כדי עיניים נוצצות
    עד שהייתי חייבת הפעם לצאת לאור.
    תודה!

  11. mooncatom Says:

    טל י ל ה

    נכון, את פשוט הנהנת בהסכמה עגומה,
    פשוט היה משב כזה של אופטימיות שלא שמתי לב…
    מבטיחה לקרוא את הספר.
    תודה.

    מ י כ ל

    ועד שכבר העזת לצאת לאור,
    לקח לי מליון שנים לגלות את זה ולאשר… לא בסדר מצידי.

    אבל,
    כמה כמה כמה שימחת אותי,
    אני שמחה שבאת ושאהבת והתרגשת,
    ותבואי תמיד.
    תודה.

  12. rutiyon Says:

    מיכצו'ק
    אהבתי מאוד.
    ובמסגרת ההצטלבויות המזדמנות,
    גם אני ירדתי לאחרונה למכרות, אצלי הם היו מכרות הזכרון,והתעסקתי שם עם פחם השכחה ועוד…
    אפשר לפתוח איגוד מקצועי…
    וכמובן – איחולים רבים לכבוד המעבר/השיבה!

  13. mooncatom Says:

    הי רותי ב.
    חברתי באיגוד פועלי המכרות…
    תודה על המילים הטובות והאיחולים.

  14. whisper Says:

    עצובי
    במיוחד בימים
    שאני שמה את עצמי
    בכלוב קטנטן
    ושולחת אותי לבדוק
    את מצב החמצן
    לפעמים
    אני חוזרת
    לפעמים
    לא

  15. mooncatom Says:

    תקשיבי רותי, תקשיבי,
    כמה יפה הן שרות, הקנריות,
    מזכירות לי מישהי…
    Canto do canário

  16. whisper Says:

    הוי, מיכל
    זה כל כך יפה
    נדמה לי שזו המוסיקה האהובה עלי. כן.
    וקטונתי. למדי.

  17. טלי Says:

    כן כן, זה הספר!

    הסרט כבודו במקומו מונח ואני באמת אוהבת אותו אבל הספר- חובה חובה חובה!

    ויש שם מכרה תמונות כזה בדיוק. לא בדיוק, אבל כזה.

  18. mooncatom Says:

    אקרא!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: