רחוב אחד, הליכה אחת

טו' באלול

.

.

.

.

.

תגים:

7 תגובות to “רחוב אחד, הליכה אחת”

  1. המחסנאית Says:

    פיזרת המון תכלת.
    התמונה האחרונה במיוחד יפה.
    הלכת עם הראש למטה?

  2. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    מה מוזר הצמח הצבוע בתכלת
    כעת יידע הפרפר כי מותר לו לחנות
    מבלי סכנת סינדול וגרירה.
    (-:

  3. mooncatom Says:

    מ ח ס נ א י ת

    היתה המון חניה…
    לי וגם לצמח המסכן.
    לא רק שהלכתי עם הראש למטה,
    אלא שהלכתי עם המצלמה ביד.

    ש ו ע י

    אולי הצמח מסווה את עצמו
    כדי להשתמט מחובות ההאבקה, פריה ורביה שלו?
    מעניין…

    ת ו ד ה
    תודה חברים.

  4. דודו פלמה Says:

    נצר הדקל הכחול
    שהפך במחי מכחול נמרץ
    לסמל כפוי של מדינת ישראל.
    היופי והסמליות אינם מסתירים את העובדה
    שהצבע אוטם אותו ואין הוא מסוגל לנשום
    כמו שכל צמח או עץ צריך וזכאי לעשות.

    עושה לי בעיות נשימה רק מלהסתכל עליו ועל עליו.

  5. mooncatom Says:

    נכון,
    זה באמת חונק,
    סליחה צמח מסכן,
    סליחה דודו.

  6. טלי Says:

    למה זה עושה לי קצת עצוב?…

  7. mooncatom Says:

    כנראה שלא בכדי…

    תודה טלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: