מחוברת לאדמה

כו' באלול

גילת היא האישה הכי מטיילת שאני מכירה.

אני כל כך שמחה שהיא הסכימה להיות האורחת שלי ולתת לי כמה צילומים וציורים ממסעותיה. יש מכאן קרוב, ויש מרחוק ומעוד יותר רחוק, במעורבב. גם המילים הן שלה.

.

.

.

 

 .

                    "צילום הוא בשבילי צייד. אני אורבת לרגע המושלם, לאדם הנכון, לנקודת מבט (קרוב כמה שאפשר, פרט). אני והמצולם שלי משני צידי העדשה. ה- Delay במצלמה הדיגיטאלית שינה את היחסים. ברגע הקליק, המצולם עוד לא ידע שהוא נתפס. ברגע התמונה, שמגיע באיחור של חלקיק השניה, המצולם רואה אותי. רגע אח"כ הוא גם קולט את הרגע".

.

                    "יש לי עשרות ציורים של קנקני תה, ולא פחות צילומים. בימים בהם גרתי במדבר, הקומקום היה החבר הקרוב. בנסיעות, הוא היה התירוץ לעצור. מי שלא מעשן צריך תה כדי לעצור בלי ייסורי תכלית. בעצירות הארוכות הוא היה יושב מולי בארוחת הבוקר, ולא מפריע לי לנהל שיחות מאד מעניינות עם עצמי".

.

                    "כשאני מציירת אני זורעת. אני צריכה להיות במקום, לחוות אותו להוציא מחברת, ציפורן, מים. בעיקר להתבונן ולהרגיש. הזמן מחליט אם הרגע יצמיח ציור. יש כאלה שלוקחים רגע. יש הרבה שיתלשו. על כל ציור שלי שאני מסתכלת, אני חוזרת להיות אני, ברגע, בנוכחות. מחוברת לאדמה".

 

~

גילת פָּרָג כמו כל האורחות שלי היא אמנית. אנימטורית ומרצה לאנימציה, שהקימה וניהלה את המחלקה לאנימציה בבית הספר לאמנות 'מנשר' ומלמדת ב'בית-ברל' ו'בספיר', גילת עושה סרטים* ומארגנת דברים נפלאים שקשורים באנימציה**, וחוץ מזה, היא חברה שלי. אלא מה?

 

————————————————

* כמו 'פֶיָה ביפו' יחד עם תמי ברנשטיין.

** למשל האחרון, היה ניהול אמנותי של תחרות 'אסיף' מטעם אסיפ"א ישראל, בפסטיבל הקומיקס והאנימציה 'אנימיקס'.

 

תגים: , , ,

18 תגובות to “מחוברת לאדמה”

  1. דן Says:

    איזה קטע,

    הבוקר נכנסתי לחנות ספרים. כשהגעתי לשלם, צעק המוכר: "אודי, יש במחסן עוד
    'נשיקה של טבחית' ?!- עוד אחד נמכר…"
    כמה שמחתי , גם כי קצת ויתרתי, אחרי שבשבוע הספר , נגשתי לדוכן ההוצאה ושם אמרו לי "נשיקה של טבחית?!- אין לנו כזה…"
    אז יש עם מה להתפרקד בחגים. תודה.

    ועוד קטע,

    כי בדיוק , לפני קריאת הפוסט הנ"ל, התכוונתי להגיד שבעיניי את הצלמת וציידת הצילומים הכי הכי.
    הלוואי עליי חוש כזה לאסטתיקה ויזואלית ( לא יותר פשוט לכתוב – חוש למה שיפה לעין?! – יאללה, דן , רד מהפוזה הלעזנית..)
    אז ע"פ הגדרתה של גילת למלאכת הצילום, את בעצם צדה ציידים.

    והלוואי עליי , להוציא ספר.
    עם כל העצים הכרותים הכרוכים בכך.

  2. דן Says:

    ועוד קטע, בלי קשר לכלום, סתם ביטוי מגניב,לחגים ולאחרי החגים, שקראתי:

    "…הוא ביצע בה את זממה"

    • mooncatom Says:

      וואי
      וואי
      וואי!

      אז דן, בענייני צייד למיניהם:
      1. אני מקווה שתהיה מרוצה מהנשיקה שהצלחת לצוד,
      (שימחת אותי מאוד עם החדשות מהחזית).
      2. חוש למה שיפה לעין, זה יפה מאוד!
      3. אני ציידת חברות משובחות, זה בטוח…
      4. האחרון, נחמד, ודורבנאי שכזה…

      תודה!

  3. תמי ברקאי Says:

    דן – מנסיוני הנשיקה של הטבחית נקראת מהר למדיי ותספיק להתפרקדות של חג אחד לא ארוך במיוחד :)…

    והעבודות של גילת משמחות את העין והלב. תודה לך ותודה לה על השיתוף!

  4. טלי Says:

    אורחת מוכשרת מאוד יש לך!

    אני אוהבת מאוד את הציורים והצילומים, הכי את הציפור המעופפת, הקומקום עם הילידים והילדה שמסתובבת אחורה, אבל אני מודה שהדימוי של הצילום כציד מציק לי – אני נגד ציד אדם ולא מתלהבת מציד בכלל…

    והאם כצעקתה? ככה בשקט בשקט? בלי אירוע השקה מסודר?!?

    קולולולולולו!

    • mooncatom Says:

      תודה טלינקה,
      אני מעבירה מיד,
      והדימוי של צייד, כשהוא בא
      מצמחונית פציפיסטית כמו גילת,
      הוא כשר לחלוטין…
      ובעניין הספר, לאט לאט אני אשחרר,
      הוא עכשיו בהפצה לחנויות, לא בכל מקום כבר יש,
      ואני מקווה שפעם גם יהיה ארוע נשיקה מסודר.
      אבל מאוד,
      מאוד קולולולו…
      מאוד!

  5. רויטל כרם Says:

    היי מיכל-שילחי לי בבקשה את המייל שלך. או טלפון. תודות רבות-רויטל

  6. דודו פלמה Says:

    רישומים מרשימים. מזכירים לי את התקופה
    שהבת שלי לימדה ציור ילדים הודים חמודים, כמו
    בצילום, בטאמיל נאדו בשליחות מטעם האו"ם.

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    הציורים של גילת קוראים לאיזה סיפור שיסופר בצידם כמו מחברת הציורים האגדתית של נחום גוטמן בלובנגולו מלך זולו אבי עם המטבולו אשר בהרי בוליוויה

    מזל טוב. כנראה שכעת באמת עלייך לכתוב את "נשיקה של גננית".
    היכן ניתן להשיג את הספר (כי חנויות הספרים המובחרות על יד ביתי הן אמנם רשתיות אבל לא נתקלתי בהם בספר)?

    אגב, בחנויות ספרים אני דווקא אוהב את החנויות הפחות מובחרות, איכשהו זה תמיד מבטיח שהן תהיינה משובחות יותר (הן איש/ה אינו מפנה אל חנויות הספרים המשובחות אלא רק אל חנויות הספרים המובחרות, ועכשיו!) .

    (-;

    • mooncatom Says:

      שועי יקר,
      אני חושבת שכמוך כמוני,
      גילת תשמח עד מאוד למחמאת נחום גוטמן שלך…
      ואני גם מקווה שהלובנגולו שלה יצא יום אחד לאור.
      בעניין ספרי,
      אני מקווה שהוא יהיה בחנויות הכי מובחרות,
      ובדוכנים הכי מחורטשים,
      בהיכלות הפאר ובאוהלים הדלים,
      שהוא יקנה ויעטף ויארז וישונע,
      ויקַרא על ידי כל איש אישה עז וגדי.
      תקוות נאות, הא?
      ועכשיו רק טיפונת סבלנות,
      ותיכף הוא יהיה שם, בכל מקום.

      תודה.

  8. המחסנאית Says:

    איזה יופי.
    קודם כל ברכות על הספר ( שראיתי הכריכה רק בעתון ולחנות ספרים אגיע לקראת החג). איזה עיתוי מוצלח יצא לך.
    היום חשבתי לי "נשיקה של טבחית" – הרי זו נשיקת מארנג, מתוקה, נימוחה, מעדן מופלא. זה קשור?

    וגם – אילו עבודות נהדרות, עדינות ומרגשות של גלית.

    דימוי הצייד ממש לא לרוחי. באנגלית אכן אומרים shooting לצילום וזו גם לעתים רוח הצלמים שיוצאים בשביל לצלם ומה שמצלמים ' v התמונה, זה גם catch, וכיוצא בזה מונחים של ציד.אנשים גם מרגישים פעמים רבות מאוימים מהמארב של צלמים ועוד ועוד. אני מציעה לגלית לחשוב על זה במונחים אחרים. – של מציאה, של מזל, מה שלא יהיה. אולי ללקט יותר יתאים ( אם נשארים בשדה הסמנטי של חיפוש מזון של ציידים ולקטים)
    אבל זה בקטנה. מאד מאד אהבתי מה שהבאתן את וגלית היום.

    • mooncatom Says:

      מחסנאית,
      קלעת בול, וגם לא.
      'נשיקה של טבחית' בא מ'נשיקת טבחת' של אלתרמן,
      אבל אין ספק שנשיקת המראנג במקום,
      היא מאוד מאוד מתאימה לגיבורה שלי, מאוד!
      וגם לך אני עונה כמו לטלי,
      שהדימוי של הצייד, כשהוא בא מגילת, זה בסדר.
      היא מצלמת בכל כך הרבה אהבה וחמלה,
      ולעולם לא תעליב או תחשוף מישהו באופן בלתי נעים,
      ורואים, רואים בצילומים שלה את האהבה והרוך.
      נכון?
      נכון.

  9. דן Says:

    לא ביקרתי כאן כמה ימים – אז, מונכה , אם את רואה את שועי, בתגובות – תלחשי לו שאם הוא רוצה נשיקה אז יש "בצומת ספרים".
    כעדין , לא רציתי לעשות כאן פרסומת לרשת – אבל למען סיפרך…

    סתאם , איזה עדין ואיזה סנדליים?…חלמיש!
    או שגם.

  10. דן Says:

    גאוני +!

    "חלמישמיש" – הגבר האולטימטיבי בעיני רבות. "הדייג הויקינגי הרגיש" שעשוי ללטוף וללפות – חליפות.

    יאללה – דרבני ואחמש.

    ועכשיו תורי להסמיק, כשאני חושב שזה היה יכול להיות שמו של בן , של אב – חלמיש ושל אם מישמשית , – כלבנה כתומה .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: