דרור הבית

                                                                             כה' בתשרי

               

                .

               יום שישי אחרי הצהרים

               אני עשויה משני טעמים

               שאין ביניהם סתירה ולא השלמה

               והם רק מונחים זה ליד זה:

               שלווה וסקרנות.

               כאילו עכשיו, זו הפעם הראשונה אי פעם

               שיום שישי אחרי הצהרים קורה.

               כאילו מעולם לא התקיימה השעה הזו קודם.

               וזה לא מפתיע,

               כי ברגע הזה,

               בנקודה הזו בחלל הזמן,

               אני בלי קליפה בכלל.

               ואילולי הייתי האישה המאושרת ביותר בעולם,

               היתה החרדה בולעת אותי עכשיו

               ולא משאירה ממני פירור.

                .

 

~ האנקור הכי ידוע והכי מדהים.

~ מה זה? דרור. קחו לכם חמש דקות וחצי, ותסתכלו.

 

תגים: ,

9 תגובות to “דרור הבית”

  1. דודו פלמה Says:

    מיכל, נדמה לי שהשיר האופטימי היחידי שכתבתי מימי היה קשור בציפור דרור. אמנם הוא הופיע כבר אצל שועי, אבל כידוע אין מוקדם ומאוחר בחלל הסיבי:

    אור ראשון של בוקר

    אוֹר רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר נוֹגֵעַ
    בַּגְּבָעוֹת הַחֲשׁוּפוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת
    דַּקּוֹת כְּמוֹ רֵיחַ לֶחֶם חַם רוּחַ
    עוֹבֵר קָרִיר שׁוֹלֵחַ צִנָּה בְּמוֹרַד
    שָׂדֶה מִתְבַּהֵר וְהוֹלֵךְ שׁוֹלֵחַ
    בִּרְעָדָה נִבְכֵי לַיְלָה בָּא
    בְּגֶזַע אֳרָנִים טְמִירִים מַצִּית
    צִפּוֹר דְּרוֹר חוֹלֵף בִּיעָף
    נוֹשֵׂא תּוֹלַעַת מְפַרְפֵּר
    מִנְחָה לְהַדְלִיק זַהֲרוּרֵי
    אוֹר שֶׁמֶשׁ בָּהִיר וְחַד
    כְּבַז חוֹלֵף
    כְּאִבְחַת עָלֶה
    נוֹשֵׁר
    לְאַט
    לִבְרֹא
    עוֹד
    יוֹם
    חָדָשׁ.

  2. mooncatom Says:

    דודו,
    הדרור הזה,
    שעף לכאן עם מנחת השיר המפרפר,
    לא איבד כלום מחיוניותו בדרך,
    ועדיין מדליק זהרורי אור שמש בהיר וחד,
    גם כאן.

    תודה,
    הוא כל כך יפה,
    השיר.

  3. המחסנאית Says:

    ואו.
    אני מתה על דרורים. הם פחדנים באמת. חרדים. וגם קופצניים. אי אפשר לצלם אותם, רק מרחוק. ( זה עכשיו מאפיין משמעותי בעיני , היות קל לצילום למתחילים עם ציוד פשוט).

  4. mooncatom Says:

    הם נפלאים,
    כשאני מסתכלת עליהם,
    אני חושבת,
    זה לב מפרכס,
    לב בפלומה עם ציוץ.

  5. דן Says:

    הסרטון מקסים.

    באירופה הדרורים כל כך רגועים שהם יישבו על כף ידך כדי לאכול ממנה פרורים.
    הייתכן שהקופצנות והחרדה של דרורי ארצנו משקפת אספקט נסתר ולא- מודע כלשהו , דווקא של בני האדם שבכאן?!

    תמהני….

  6. אומנית זעירה Says:

    זה יפה – השילוב של שתי המילים דרור ובית. חירות לוקלית כזו, למרות האלמנט הציפורי שבטח לא חובב ארבעה קירות מסביבו. אהבתי את השיר ובעיקר את הסיום "ואילולי הייתי האישה המאושרת ביותר בעולם, היתה החרדה בולעת אותי עכשיו ולא משאירה ממני פירור "

  7. mooncatom Says:

    בוקר טוב ציפורי שיר!

    ד ן

    אבחנה נפלאה,
    בארץ עצבנית וחרדונית,
    גם הדרורים סובלים
    מנוירוטיות… אלא מה?!

    ת מ ר

    חדרת לעומק השיר
    ולחיבור בינו ובין הציפור,
    המפתח הוא השם כמובן,
    והאוקסימורוניות המצייצת שלו.

    תודה לכם,
    אני כל כך שמחה
    שאהבתם את השיר.
    איזה כיף.
    צוויצ

  8. טלי Says:

    זה מקסים – כאילו שזו הפעם הראשונה אי פעם שיום שישי אחר הצהרים קורה…

  9. mooncatom Says:

    תודה.
    מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: