כשאת לובשת את הסִינָּר הצהוב

א' בחשוון

חידון קטן:

מה משותף לפול וחוליו שבחצר בית הספר, לצלובים של מונטי, לבובי שמבקש לא לדאוג ורק להיות שמחים, לאריק שהולך בחושך, לבנות שהולכות כמו המצרים הקדמונים, לעקרבים שעושים רוחות שינוי, לג'ון הבחור הקנאי, לתזמורת שהולכת על הגשר, ולחבר'ה במילואים? 

רמז:

 

בכל השירים היפים האלה יש קטע של שריקה, שזה משהו שאני מתה עליו. אני אוהבת לשרוק, ולא רק בחושך. אני בטוחה שיש עוד הרבה שירים ששכחתי ועוד הרבה יותר שאני לא מכירה.

/ 'מילון עולמי לעברית מדוברת', דן בן־אמוץ ונתיבה בן־יהודה

להורים שלי יש שריקה, לא משהו מיוחד, לא איזה קטע מסימפוניה (עד כמה שידוע לי) סתם שלושה תווים צנועים, למעשה שניים ואחד רק חוזר על עצמו, אבל גם אם הם בכיכר הומה או בסופרמרקט או בשדה תעופה, הם ימצאו אחד את השני. מגניב, נכון?

ויש גם את העניין הזה. זה סיפור שאני גאה בו, מהתקופה שהעברתי סדנאות במקומות עבודה בנושא הטרדה מינית, למרות שכל מה שעשיתי היה לעורר את השיחה. היה שם בחור אחד מקסים, מהעדה האתיופית, יפה כמו אליל, שלא הבין מה לא בסדר עם זה. אבל התחילה שיחה, שבה אני לא הייתי צריכה להגיד כלום, אבל חברותיו לעבודה הבהירו לו שאישה זה לא כלב, ושזה לא נעים ולא מחמיא*, ושאם הוא רוצה להיות בחור שווה, כמו שמגיע לו להיות, אז שלא ישרוק יותר אף פעם לבחורה, לא לאחת שהוא מכיר ובטח לא לאחת שהוא לא מכיר. הוא הבטיח.

 

————————————————

* אבל את השיר הזה… אני אוהבת. נו, מה אני יכולה לעשות? זה מעידנים אחרים וזה אריק איינשטיין, נו.

תגים:

8 תגובות to “כשאת לובשת את הסִינָּר הצהוב”

  1. דודו פלמה Says:

    מיכל, ברוכה תהיי על שהבאת את השריקה למעוננו הדל.
    ישנו גם הסיפור על הנער ששרק בבית הכנסת ביום הכיפורים.
    (ישנה גירסה של הסיפור ובה הנער מחלל בבית הכנסת. "מחלל")
    ויש גם את זה:
    השריקה של התנועה

  2. mooncatom Says:

    הי דודו,
    איך אני שמחה שגם אתה בשורקים להנאתם…
    אני מעדיפה את הגירסה שבה הנער שורק,
    זה נראה לי פשוט ועמוק…
    והשריקה של התנועה זה יפה,
    הפכתי אותו כדרכי לקישור, אחחח… אריק הנפלא.
    תודה!

  3. המחסנאית Says:

    איזה יופי.
    התמונה עם הארבע משגעת. איזו מציאה נפלאה.

    אני בקושי יודעת לשרוק. לא בעצם. וגם לא היתה לנו שריקה בבית כמו שהיה לכמעט כל המשפחות בשכונה, וקנאתי בהם.

    יש גם טכניקות שריקה שונות וכמה מהמקורבים אלי יודעים לשרוק ולחכות קולות ציפורים ( משהו עם היד, משהו עם עלה חתוך.

    אלך להאזין לי לשריקות עכשיו.
    בוקר שמתחיל עם שריקות ציפורים הוא בוקר טוב.

  4. mooncatom Says:

    הי מחסנאית,
    רק רגע,
    לפני שאת שורקת לך לדרכך,
    תעברי עם הסמן על התמונה של הארבע,
    ותגלי את סוד ארבע הציפורים הזהות…
    הא הא!

    בוקר טוב!

  5. טלי Says:

    גם אני לא יודעת לשרוק מנגינות וצלילים וגם במשפחה שלנו היתה שריקה משפחתית.

    ובברכת ציף ציף מעל הרציף ננוחם (-:

  6. mooncatom Says:

    ציף
    ציף
    ציף.

  7. מגיע באיחור Says:

    בדיוק בימים אלה מתקיים שבוע השריקות העולמי, הכולל גם תחרות בינלאומית.
    לעולם לא אגיע לרמת המתרים שם, אך יום אחד אחד אגיע לשם לפחות כדי לצפות ולהאזין לצלילים הנפלאים של האמנים הגדולים (חרט שאטרו, קימיקו וואקיאמה, פיליס הייל ועוד רבים וטובים…).

  8. mooncatom Says:

    שלום לך,
    טוב שהגעת,
    עדיף באיחור מלעולם לא.
    מסתבר שיש מי שלוקחים את עניין השריקות
    ממש ממש ברצינות, כמה נפלא.
    ת ו ד ה,
    ו…נמשיך לשרוק בשביל הכיף!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: