מחשבות של ברווזון

יג' בחשוון

.

הוא נולד על גדת הנהר, או יש לאמר הוא בקע, מביצה, ביצה עזובה שהשמש דגרה עליה. הוא היה קטן ורזה ודביק ואפור, אבל השמש המשיכה בעבודת האימהות, והוא התייבש ונשם את האוויר הרטוב של הנהר. הוא קם על קרומי רגליו האדומות והלך אל פקעת הציוצים שרחשה לא רחוק מהקליפות של הביצה שלו, חמישה ברווזונים שהביטו בו בשאלה, פלומה צהבהבה חמימה. שקט השתרר בחלקת הבוץ הקטנה, רגע של היסוס, ואז הוא התקבל. אימא ברווזה קיבלה גם היא את תפקידה האימהי, ממש כמו השמש. שונה. ככה הוא חי מאותו רגע, חיים של ברווזון רגיל אבל הוא לא היה. הוא היה אפור וגרום, לא היתה בו שום מתיקות, רק גמלוניות, חוסר תואם ובושה. הבושה עטפה אותו כמו הפלומה הצהובה המתוקה שעטפה את אחיו. הוא היה מלא מחשבות, מחשבות שלא הייתם מאמינים שברווזון יחשוב, אבל הוא לא היה ברווזון רגיל, וכאלה מין מחשבות היו לו. בניגוד לשמועות שבאות מהאגדות הוא לא היה דחוי, להיפך, כולם אהבו אותו. הוא גם לא היה מסכן או דפוק, הוא רק היה עצוב. עצוב מאוד. העצב שלו היה עשוי מהמילים: של מי אני? לְמה אני שייך? מה זה אומר? האם פעם אהיה? והעצב ליווה אותו לכל מקום, עם השמש המחממת, ועם השלג הנופל על גדת הנהר, ועם הבושה. והוא כנראה לא הפך לברבור. הוא מעולם לא זכה לראות במראת הקרח המלוטשת, לא מקור באדום עז, לא נוצות צחורות ולא צוואר מעוקל בחן, לא, הוא לא ראה. כלום. רק שלפעמים, ברגע מסויים ביום, הוא יכול פתאום להסתכל אל השמים, ולהרגיש איך בתוך החזה שלו פועם מִשהו, ואיך שיר של בדולח מונח בתוכו.

תגים:

12 תגובות to “מחשבות של ברווזון”

  1. סתיו אדם Says:

    סוג של אי נוחות משולב במחשבות על הילדות …..

  2. ליאור גל-כהן Says:

    אמר לי בן-זוגי (שיחיה): "אני לא נוהג לקרוא בלוגים. יש איזה שניים מקצועיים שקורא, אבל ל'סלט מחשבות' אני מכור. מושקע, חכם, מינימלי עם תובנות".
    ומכיוון שלתפיסתי – אם חושבים מחשבות טובות כדאי להעביר אותן הלאה (להבדיל מההפוך) – אז אני מעבירה גם אמירה זו.

    • mooncatom Says:

      ליאורי,
      איזה הפתעה משמחת ומרגשת,
      הברכה על ראש בן זוגך,
      ששימח אותי מאוד, דרכך.
      זה כל כך כל כך חשוב לי לשמוע!
      תודה
      תודה
      תודה.

  3. המחסנאית Says:

    וואו.
    זה עצוב וזה נוגע מאד למשהו שאני עסוקה בו כרגע ואולי ארצה לעשות בו שימוש במקום אחר ( ברשות ומתן קרדיט ) אם תסכימי.

  4. טלי Says:

    אוי כמה עצב…

    הנה אני חוזרת גם אליך, מיכלינקה, גם בפרהסיה, ועושה רושם שכולכם קמתם עלי לדכדכני בשובי…אבל זה יפה גם, ומאוד מאוד נוגע ללב.

    מאיפה הכרטיס המרטיט הזה? אני לא לגמרי מבינה את זה אבל זה לגמרי נוגע.

    הנה, קבלי שי קטן

    , את כבר תהפכי אותו בקסמייך לפורמט החביב עליך..

    • mooncatom Says:

      טאאאאאלללללליייייי!!!!!
      אם יש ציפורה נחמדת
      שממש ממש שלום רב שובה
      הרי זו את יקירה.
      תודה על השי!
      תודה שחזרת.
      תיהני.
      (עניין הכרטיס ילך ויתבהר,
      ברוורס זה אפילו יותר מעניין…)

  5. דודו פלמה Says:

    הוי מיכל,
    קרעת לי את הלב,
    אבל טלי ודניאל קמינסקי
    חבשו לי אותו בתחבושת מנחמת.
    הוא כמו חדש, ורק טיפה עוד מעוך
    במקום בו שוכנת הנקודה המזדהה

  6. mooncatom Says:

    דודו יקר,
    בגלל שטלי עושה עכשיו
    השלמות ברוורס בבלוג שלי,
    אז היא גילתה באיחור
    שגם אני שמתי את הקישור למר קמינסקי, אתמול.
    ותראה איזה יופי,
    כי אתה היית צריך אותו היום, ולא אתמול.
    הידד לטלי.
    ובעניין הלב, כן.
    צריך לגלות את זה לכל הברווזונים:

    אין דבר יותר זוהר
    מלב מעוך.

  7. מאיה Says:

    איה

  8. mooncatom Says:

    אאוץ'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: