הגידו כן לציפור

יח' בחשוון 

      

            קַן צִפּוֹר

            קֵן לַצִּפּוֹר

            בֵּין הָעֵצִים,

            וּבַקֵּן לָהּ

            שָׁלֹשׁ בֵּיצִים.

            וּבְכָל בֵּיצָה

            הַס, פֶּן תָּעִיר,

            יָשֵׁן לוֹ

            אֶפְרוֹחַ זָעִיר.

 

            / ח. נ. ביאליק

             .

   

הארכיטקטורה של בניית קינים היא עולם ומלואו, הציפורים הקטנטנות ביותר, הן מוכשרות בבניית מבנים מקסימים ויציבים* ביותר. 

  

                                       "…היו לו ילדים רבים כל כך, עד שלא יכול היה לספור אותם, והקטן שבהם קראו לו פטר, אמרה גילגי. אבל איך יכול ילד סיני להקרא בשם פטר? ערער טומי. כך בדיוק אמרה לו אשתו אף היא "חי-שן, יקירי, חמודי, איך יכול ילד סיני להקרא בשם פטר?" קראה אליו. אבל חי-שן היה עקשן נורא, והוא אמר: "או שנקרא לילד פטר, או לא כלום", וישב בפינה ועטף ראשו באזניו והיה זועף. ובכן נאלצה אשתו המסכנה להסכים. פטר היה הרע שבכל ילדי שנחי, המשיכה גילגי. מפונק באכילה עד שאמו התיאשה ממש. אתם יודעים שבסין אוכלים קיני סנוניות? הנה היא יושבת וצלחת מלאה קיני סנוניות לפניה. "פטר הקטן" אומרת היא "עכשיו נאכל קן אחד בשביל אבא!" אבל פטר קופץ את פיו ומניד ראשו… את אותו קן עצמו היו שולחים שוב מהמטבח אל חדר האוכל ממאי ועד אוקטובר. בשנים עשר ביולי התחננה אמו של פטר, שתורשה לתת לו קציצה או שתים, אך חי-שן הכביד את ליבו… פטר היה קופץ את פיו ממאי ועד אוקטובר. אבל איך יכול היה לחיות? אמר טומי בתמיהה. הוא לא יכול כלל לחיות, אמרה גילגי. הוא מת, סתם מתוך עקשנות. בשמונה עשר באוקטובר. בתשעה עשר התקימה ההלוויה. ובעשרים לחודש נכנסה סנונית דרך החלון והטילה ביצים בקן שעמד על השולחן."

(מתוך 'גילגי', מאת אסטריד לינדגרן בתרגום אביבה חיים, הוצאת ש. זק) 

ובכן, אמנם גילגי "משקרת עד שלשונה משחירה בפיה" כפי שהיא בעצמה מעידה, אבל יש ויש דבר כזה, מרק קיני ציפורים, היא רק טעתה מעט בציפור, ואולי זו המתרגמת שהתבלבלה, הסיסים והסנוניות דומים מאוד.

 

————————————————

* דימוי בניית הקן משתלב בתיאוריית 'אנחנו חושבים' (משמע אנחנו קיימים) וזה מאוד מעניין ומרגש.

 

 

 

תגים:

12 תגובות to “הגידו כן לציפור”

  1. המחסנאית Says:

    איזה יופי . אני מאד אוהבת את הפנינים האלה שאת מלקטת.
    מלאכת בניית הקן היא אכן פלא ותמונות הציפורים מרחיבות אל הלב על הבוקר.

    אני, כמו רבים אחרים, שנים רבות מאז גיל 4 חשבתי שבקן יש ספנטאירים.

    הקן והחשיבה – רק התחתלתי לראות. מסקרן.

    תודה

  2. דורית Says:

    איזה קן נפלא בנית לנו כאן היום. יום שמתחיל לי עם השלוש ביצים בקן, עם גילגי וחי שן והאוזניים הגדולות והסרטון הבאמת נהדר הזה יכול בהחלט להיות יום אופטימי

  3. תמי ברקאי Says:

    זה ענק, הסיפור הזה של גילגי!
    והכי אהבתי את צילום מספר 3, שבו הקן בעצמו נראה כמו ציפור הפוכה.
    תודה מיכלי, בוקר אור

  4. mooncatom Says:

    מחסנאית, דורית וברקאית!

    מ ח ס נ א י ת

    ששש…
    הספנתעירים…
    בודאי.

    ד ו ר י ת

    אופטימי, מאוד,
    תראי איזה כוחל השמים!

    ת מ י

    גילגי היא מספרת סיפורים ענקית,
    אפשר ממש לשמוע את גלגלי המחשבה שלה
    מסתובבים ומייצרים…

    בוקר ציפור!

    תודה
    לכן
    חברות.

  5. דודו פלמה Says:

    תיראי מיכל בשמחה
    הייתי אומר כן לציפור, אך חנוך לוין גילה לי בסוד
    (כן כן רק לי הוא גילה) שלציפור (ממש כמו לדוכיפת,
    וכנראה שהוא שמע על זה מע. הלל) ממש לא איכפת.
    ומאז גם אני לא אומר כן לציפור, כי גם לי לא איכפת,
    כי באמת קצת נמאס לי מזה שלאף אחד לא איכפת:

    העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק,
    הים הוא מלוח, הים הוא עמוק,
    אם הים הוא עמוק, מה אכפת לו לעץ,
    מה אכפת לו לים שהעץ הוא ירוק.

    העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק,
    יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק,
    אם תעוף הציפור, מה אכפת לו לעץ,
    מה אכפת לציפור שהעץ הוא ירוק…

  6. mooncatom Says:

    דודו,
    יא דודו,
    לציפור לא איכפת,
    שאתה, המשורר,
    תשתמש בכל מה שיש לה,
    בחינם,
    בשירה שלך.
    לא עיסקה מוצלחת, תגיד?
    הציפור אדישה, וזה מזל,
    אחרת היינו צריכים לשלם לה תמלוגים,
    על יופיה ושירתה והדימויים שהיא מיצרת בדמיוננו,
    והינו מתרוששים!

    תודה
    על השיר
    הנפלא!

  7. הופ Says:

    פוסט מקסים (ככולם!), ורציתי להגיד תודה מיוחדת על הקישור לסרטון ביוטיוב שניסח יפה את הסיבה בגללה אני משתף כל כך הרבה דברים בפייסבוק.

  8. mooncatom Says:

    תודה הופ,
    הקטע ההוא וכל החשיבה מאחוריו,
    באמת מרגש,
    ומנסח דברים שגם אני מרגישה ביחס למדיום הזה
    (הבלוג, פייסבוק עוד אין לי, בקרוב אכנע…)

  9. טלי Says:

    זה מקסים!

    היה פעם תרגום שהשתמש בזה. נדמה לי שכינו את הג'אברווקי בעליסה בשם ההספנתעיר, אבל אני לא בטוחה לגמרי, אולי אני מתבלבלת ביצירה, אבל זה בטוח קרה.

    ויש עוגה ערבית, ממשפחת הבקלאווה, שנקראת בערבית קן לציפור, וגם נראית ככה (קן קדאיף עם ביצי פיסטוקים בפנים).

  10. mooncatom Says:

    אוי
    כמה
    שאני
    א ו ה ב ת
    בקלווה
    כזו!!!

  11. אמא Says:

    וביצה בקן שאבא היה מכין לכן כשהייתן ילדות.
    פרויקט הציפורים שלך מרגש ויפיפה ומלא ידע ואיטליגנציה. אהבתי!!!

  12. mooncatom Says:

    תודה אמא'לה,
    נכוווון….. אני באמת צריכה לנסות לעשות גם,
    שמעתי שלמתכוני רות סירקיס יש עדנה לאחרונה.
    יום מצויץ שיהיה לך מאמי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: