סיסים וסנוניות

יט' בחשוון

סיסים בתל אביב צילם אלי אליאס

הציפור הזו מדהימה את כל מי שמביט בה, אבל גם אנשים שעוסקים באווירונאוטיקה מסתכלים בה בהשתאות, מנסים לפענח. הסיס אף פעם כמעט ולא מפסיק לעוף. כמעט את כל חייו, למעט הזמן המוקדש ליצירת הדור הבא (וגם חלק ניכר מזה) הוא עושה באוויר. הוא פשוט לא מפסיק לעוף: סיס החומות מוצא את טרפו באוויר, אוכל תוך כדי תעופה, מנקה את נוצותיו, משחק, מזדווג, אוסף חומרים לקן ואף ישן, בדרך כלל, תוך כדי תעופה. כנפיו הצרות והארוכות, מאפשרות לו לצוד במהירות ובדייקנות חרקים מעופפים ועכבישים. הוא שותה ממקורות מים שקטים בזמן תעופה או מתרחץ כשמקורו צולל ומתיז מים. הוא מדוייק, מהיר ומלא חן במעופו.

.

סנונית

מה שמרתק, זה שגם לסנונית יש מבנה דומה וחיים דומים. הדמיון בין השנים מפתיע, גם באורח חייהם חסר המנוח וגם בצורתם, ובכל זאת כפי שתראו בכרטיסים שלהם הם שונים ביולוגית ביותר מדבר אחד, הם ציפורים שונות מאוד. מוזר, נכון? זה דבר שנקרה אבולוציה מתכנסת, כלומר שני מינים שונים שנהיים דומים בגלל הצורה בה הם מתאימים את גופם לפונקציות הנדרשות לו. (אפשר לראות את זה גם בזוגות נשואים לפעמים, נכון?) בתל אביב רואים המון סיסים כשהם מגיעים להתארגן לשנת הלילה בפיקוסים הגדולים. הם נראים כמו ענן גדול ורעשני שנוסק וצולל, זה באמת מרהיב. סנוניות לא רואים הרבה, אבל כשהן מגיעות זה מחזה מיוחד. הן דווקא לא ענן אלא יחידים תזזיתיים, חיצים שמייצרים מסלולים רבים ומסובכים באוויר, מופע אווירונאוטיקה מטורף. ורק פעם אחת, ראיתי סנוניות באור יום עומדות על חוט חשמל. זה היה ביפו בחורף שעבר והסנוניות עפו להן וחזרו ופרשו את זנבן, ואז גיליתי דבר שהדהים אותי.

זנב סנונית . צילום גיא אנושי

.

אהה, עכשיו אני יודעת, זה לא סתם שם, 'זנב הסנונית' אכן, באמת, נראה ממש כמו הדבר עצמו. וכמה יפה.

תגים:

4 תגובות to “סיסים וסנוניות”

  1. דודו פלמה Says:

    היי מיכל,
    את כותבת שהסיס "הוא מדוייק, מהיר ומלא חן במעופו". וכמו כן שהוא חי כל העת בשמים. מה שמזכיר לי את אמן הטרפז של פרנץ קפקא.

    קפקא מתאר אותו כמי ש"סידר את חייו- תחילה רק מתוך שאיפה לשלמות ואחר כך מתוך הרגל שנהיה לו לרודן- באופן שכל זמן שעבד במקום אחד היה שוהה על הטרפז יומם ולילה.
    לכל צרכיו, שהיו מעטים מאוד, דרך אגב, דאגו שמשים שעמדו על משמרתם למטה בתורנות והיו מעלים ומורידים כל מה שנדרש למעלה בכלים שהותקנו במיוחד לצורך זה.

    אורח החיים הזה לא גרם לסביבתו קשיים מיוחדים. רק בשעת ההופעות האחרות הפריעה מעט נוכחותו שם למעלה, שלא היה אפשר להסתירה, ומפעם לפעם, אף שעל פי רוב ישב בשקט בפרקי זמן אלה, היה נתעה אליו מבטו של אחד הצופים. ואולם ההנהלות סלחו לו על כך, שכן היה אמן מצוין ולא היה לא תחליף.
    הן גם הבינו כמובן שלא מתוך זדון הוא חי כך, ובעצם רק כך הוא יכול לשמור על כושר מתמיד, רק כך הוא יכול לקיים את אמנותו בכל שלמותה".

    להלן סתם השערה ספרותית חסרת ערך:
    יתכן שקפקא שישב משמים לפני שער החוק וחיכה לרשות להיכנס, נשא יום אחד את מבטו ולפתע ראה סיס במעופו.
    קפקא שהתבונן על כל מה שמתרחש על כדור הארץ בעין של חייזר, ראה לפניו מיד את אמן הטרפז ורץ לכתוב את הסיפור. ואז השער נסגר (-:

  2. mooncatom Says:

    כנראה דודו, כנראה,
    הרי קפקא עצמו היה מין סיס,
    מין אמן טרפז בלתי נלאה,
    אחד שלא מסוגל בכלל לרדת למטה
    ולנוח.
    כך נראה לי.
    ובעניין השער, גם כן,
    הרי לא היה שער בכלל,
    זה היה הוא עצמו, שהיה נעול מאוד מאוד.

    ותודה על הסיפור
    שכמה עצוב.

  3. טלי Says:

    מיכלינקה,

    בעקבות שאלתך מלפני כמה זמן, אני תוהה: האם יש סיסים שחולמים שהם לא עפים?…

    אני זוכרת בעיקר שתי סנוניות ספרותיות עצובות – זאת שאצבעונית הצילה במאורת החולד וזאת של הנסיך המאושר. ככה שעצם המילה (היפיפיה) סנונית עושה לי קווץ' בלב. שמעתי פעם על מישהי שקראו לה סנונית, באמת.

    ועל העניין הזה עם הזנב לגמרי לא ידעתי. מרתק אצלך, לא רק יפה ונעים (-:

  4. mooncatom Says:

    השאלה שהעלית טלי,
    ממש שאלה מופלאה.
    מעוררת אותי למחשבות.
    תודה.
    סנונית זו מילה שישר עושה לי לעוף.
    ותודה שוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: