«
»

טעויות נפוצות

ז' בטבת

               .

               חשבתי שהוא מחסה מהלילה והוא היה הלילה,

               אין מקום לפחד באהבה ואני פחדתי ממנו,

               הדבר שקראתי לו אהבה

               הרג את מי שביקשתי להיות.

               .

תגים: , ,

This entry was posted on 14 בדצמבר 2010 at 7:08 and is filed under סלט מחשבות. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

14 תגובות to “טעויות נפוצות”

  1. דודו פלמה Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 8:21 | להגיב

    הוי מיכל, תפסעי
    בזהירות כשאת
    משוטטת לך כך
    במחוזות
    של פול צלאן

  2. תמי ברקאי Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 8:49 | להגיב

    הוי, מיכלי, אין לי מילים.
    זה כל כך יפה, ועושה מהומה בלב.

  3. עירית Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 9:45 | להגיב

    האהבה משנה אותנו
    במהות.
    משנכנסנו, שוב לא נהיה כמו לפני.
    כשהגיע הילד שלי,
    איבדתי את מי שהייתי מקודם,
    וזה לא חוזר.
    (הכאבת לי בלב הבוקר…)

  4. שוֹעִי Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 10:17 | להגיב

    מיכל יקרה,
    באופן כללי, לנסיוני המצומצם, אהבה אינה מִכְסֶה ואף לא מחסה
    אהבה היא מהיבטיו של הקיום; היעדר אהבה מטריד מאהבה שנתקלקלה או הוחמצה
    ואני שב ומצטט כאן את סימון וייל במשפט הפנטסטי וחסר הנחמה הבא (אליי הוא מדבר עמוק אל תוך העצב אבל גם אל השמחה):
    היצורים שאני אוהבת הם ברואים. הם נולדו במקרה. פגישתי אתם היא מקרה. הם ימותו. מה שהם חושבים, מה שהם מרגישים ומה שהם עושים מוגבל ומעורבים בו טוב ורע.
    לדעת זאת בכל מאודך ולא לאהוב אותם פחות.

    • mooncatom Says:
      14 בדצמבר 2010 ב- 10:34 | להגיב

      תודה שועי,
      עדיין, בכל זאת, אני חושבת ש
      האהבה, ברגעיה הטובים,
      היא מחסה הדדי של שניים,
      מקום מקבל ומאפשר,
      הלא כן?
      בעצם בדיוק כמו שאומר
      הציטוט שהבאת מסימון וייל.
      ת ו ד ה.

  5. רויטל כרם Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 11:58 | להגיב

    וואו.

  6. מיכל Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 17:21 | להגיב

    מדוייק להפליא.
    וכשחזרתי שוב לשם השיר מצאתי מעט נחמה.
    תודה.

  7. טלי Says:
    14 בדצמבר 2010 ב- 22:58 | להגיב

    מפחיד…

    והחלון הזה – גם פחד (מנפילה) אבל גם נחמה (מאויר).

    • mooncatom Says:
      15 בדצמבר 2010 ב- 7:23 | להגיב

      טלי,
      את יודעת,
      זו אחת הפעמים שאני מרגישה
      איך עבודת אמנות מבטאת בדיוק
      את הדואליות שאני מרגישה,
      שהיא ממש אומרת את
      מה שאני מנסה להגיד בשיר
      ושהם מתאימים אחד לשני לגמרי,
      ת ו ד ה.

כתוב תגובה לעירית לבטל