כב' בטבת
.
אין כאן
אף אחד
חוץ מחתולה
שותקת
.
תגים: חתולה, שירה
This entry was posted on 29 בדצמבר 2010 at 8:00 and is filed under חתולה שחורה, סלט מחשבות. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed.
You can leave a response, or trackback from your own site.
29 בדצמבר 2010 ב- 9:55 |
הי אחות. זוכרת שקורקבן מציע לתנינה שתתחבר עם "מישהו כמוני" היא עונה: "עם חתול. אחרי שכבר יש לי אחד כזה מבדיד מולי"?
זה הפרק האהוב עלי (מעניין למה).
29 בדצמבר 2010 ב- 11:36 |
מבדיד.
הו.
איך היא יודעת להמציא מילה כזו התנינה הזו,
הנורית זרחי הזו.
ואיך ידעת להביא לי אותה,
את בעצמך?
א ח ו ת י.
29 בדצמבר 2010 ב- 21:38 |
אבל יש
את מי
שרואה
את
החתולה
שותקת.
29 בדצמבר 2010 ב- 21:44 |
מיכל יקרה,
מכאן זה נשמע כאילו יותר מאשר החתולה שותקת — הלב מיילל .
30 בדצמבר 2010 ב- 7:23 |
תודה
דודו
תודה
שועי.
החתולה
שותקת
הלב מיילל
האישה
רואה
האישה שותקת
החתולה מייללת
הלב רואה
הלב שותק
החתולה רואה
האישה מייללת.
וואו.