היה ברווז ואיננו עוד

 יא' באדר/א'

 

לא העליתי בדעתי אפילו שיכול להיות שהספר הזה יהיה שייך לי. הוא היה של הספריה וזהו זה. פעם בכמה שבועות הייתי לוקחת אותו, משננת, הופכת וחוקרת אותו עוד קצת, מחזירה, וכן הלאה. זה היה הדבר הכי מצחיק, הכי חתרני, פרוע ומשולח רסן שהכרתי בחיים שלי, ואני הייתי מתבגרת, בעיירה פרובינציאלית, ממשפחה פוצית, וזה היה גס, אוהו כמה שזה היה גס, ומופרע, ומצחיק. מצחיק עד כאב. ככה הכרתי את האנשים שכמעט כל אחד מהם עתיד להשפיע איכשהו על החיים, על האמנות ועל הכתיבה שלי בהמשך, חבורה מרשימה ביותר. זו השפעה שחלקה ברור לי ושקוף, וחלקה סמוי מן העין אבל אין לי ספק בקיומו. ספר ענק, zoo ארץ zoo. גדול מימדים ומרוט לחלוטין היא היה. וגם סוג של תנ"ך הוא היה, לי, ואני בטוחה שלרבים מבני דורי.

אין לי ספק שהלב האמנותי שלו, זה שיצר דודו גבע, עשה אותו לא פחות, ואולי אפילו הרבה יותר, מהלב המילולי. כי זה ספר ויזואלי מאוד, המילים והדימויים מותכים ללא יכולת הפרדה, כמו שהיה אחר כך לאורך כל החיים האמנותיים שלו. אני לא מאלה שיודעים בדיוק כל שמיצ'יק בקריירה המפוארת של דודו גבע, אבל אני יודעת שהיא קיימת בארכיון הפנימי ביותר שלי, פשוט כי היא ליוותה גם את חיי שלי. בתל אביב המתעוררת מתרדמתה בשלושת העשורים האחרונים, בעיתונים ששיגשגו וחלקם מתו כבר, במראה המרושל מוקפד / מוקפד ברישולו הזה, בדימויים שצרובים בִּפְנִים ומקרינים החוצה אם ארצה ואם לא ארצה. היום הוא יום מותו, לפני שש שנים. הוא היה צעיר, לא בריא ולא כל כך שמח, אבל כל כך טוב בכל מה שעשה, עד הסוף.

אז אני אומרת תודה לאיש, ברכה לברווז. זכרו ברוך, מאוד, ונוכח בחיינו. ואני מביאה שני דברים שכדאי לראות. הראשון ארוך וצריך לפנות זמן בשבילו, זה סרט שנראה בדיוק כמו שסרט על דודו גבע צריך להיראות. וגם משהו קצרצר, שמעלה חיוך ודמעה ביחד, ריאיון עם ברווז מת.

.

תגים:

16 תגובות to “היה ברווז ואיננו עוד”

  1. דודו פלמה Says:

    יופי של מחווה ראויה.

    אין על דודו גבע

    חי או מת!

    ועוד, תמיד רציתי להיות

    דודו גבע כשאהיה גדול,

    האם זה אומר שגם אני אמות?

  2. mooncatom Says:

    אבל אתה הרי כבר דודו,
    ו…מדודו ועד דודו לא קם כדודו.

    ולשאלתך:
    השתגעת? מה פתאום?
    זה הוא, היה קצת חריג,
    אנחנו, הרוב, נחיה לנצח.

  3. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    תמיד אזכור את הריבוע ב-ZOO ארץ ZOO
    בו כתוב למעלה: הגעלת כלים
    באמצע תצלום של מפלץ מסרטי אימה
    ומתחת כתוב: מגעיל
    וגם את יוסף פקיד העיריה, מחלקת התה, אהלן וסהלן, הברווז וכיו"ב

    ועל כך שורר יוסף פעם בעת ששתה יותר מדיי:

    מסכנה יוקו
    כל היום שותה שוקו
    אם היה ג'ון
    היו אוכלים המון

  4. mooncatom Says:

    אח שועי,
    הגעלת כלים,
    כן כן בדיוק!
    אני יודעת שאתה יודע
    בדיוק למה אני מתכוונת.
    כן.

  5. תמי ברקאי Says:

    עידו מנהל רשת המסעדו,
    "חשוד מאד – זה נראה לי מודבק!"
    ומחלקת התה של מחלקת המים.
    איזה שעות מופלאות אלה היו עם הספרים האלה שהראו לי בילדות שיש אופציה כזאת, לעשות שטויות ובשיא הרצינות.

  6. mooncatom Says:

    תמיץ',
    הגדרת את זה כל כך טוב,
    ללמוד שאפשר לעשות שטויות ברצינות,
    זה אחד הדברים הכי חשובים
    שאפשר ללמוד.
    איתך אפשר… תודה!

  7. דורית Says:

    ותודה שלימדת גם אותי (הי, בשביל מה יש אחיותגדולות?)

  8. mooncatom Says:

    וואו, דורית,
    זה כל כך מרגש
    לשמוע את זה!
    תודה
    ונשיקות.

  9. שוֹעִי Says:

    תמי,
    ותאמיני לי זה עולה יותר (-: [צטוט מאהלן וסהלן]

  10. שוֹעִי Says:

    מיכל, נזכרתי בדבר:
    http://shoeyraz.wordpress.com/2008/11/11/

  11. mooncatom Says:

    בטח,
    אני רואה את הקו הזה,
    הקור הפתלתול הזה,
    שמוליך בין שני המתים האלה,
    ואת הסיבה לכך שהברווז
    הוא ראש העיר האמיתי,
    של אנגלוסתם שהיא אמיתית,
    כשם שאני, לצערי אמיתית.

  12. טלי Says:

    יפה ומוצדק ומבוררוז לחלוטין!

  13. טלי Says:

    מבורווז כמובן (-:

  14. mooncatom Says:

    תודה טלי,
    מבורררררררווז!

  15. הופ Says:

    הברווזים והקומיקסים של גבע (וניב) היו מהדברים שחדרו דרך הסדקים שבחומת התמימות של ילדותי, והכניסו אור אחר, מוזר ובעיקר מצחיק.
    שנים אחר כך ראיתי את סרט התעודה עליו (אני חושב שזה זה שאת מקשרת אליו) והבנתי למה אהבתי כל כך.
    עכשיו אני מסתובב לי מדי פעם ברחובות העולם כשבגופי נעוצה חולצה עליה מצויר ברווז שבבטנו נעוצה סכין, והוא ואני בכל זאת אופטימיים.

  16. mooncatom Says:

    תגיד, הופ,
    אם החולצה נעוצה בגופך,
    ובחולצה נעוץ ברווז,
    שבבטנו נעוץ סכין…
    הו,
    אימא'לה.
    חייבים להיות אופטימיים במצב כזה,
    אין שום אפשרות אחרת!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: