כל הצבעים השמחים

יב' באדר/א'

נסעתי רק לירושלים וחזרתי, וירושלים הרי זה ממש כאן, מעבר לפינה. אבל קודם כל בחרתי בדרך הארוכה והמפותלת ביותר. זו שתפרוש לרגלי את השמים אחרי חריש, 

שתגיש לי הכי הרבה שקדיות, רקפות, כלניות ועוד המון פרחים וצבעים, אצטרובלים וקוצים, ועלים,

שתגרום לי לעצור ולחייך, אל כנסיה, שעומדת לה שם מעבר לוואדי, והשמש משחקת משחק מלא שמחה בזהב כובעיה.

בסוף הדרך הזו היפה, ידעתי, תחכה לי עיר,

עיר מבלבלת, שמעוררת בי אהבה וגועל, אושר וכאב.

.

.

אבל בליבה של העיר, מבחינתי, לא חומה ולא קיר, אלא שוק, שבו אמצא את כל העולם וצבעיו, השתקפויות של הטבע, בסל ובצלחת.

 

בסוף הגעתי עד להודו. היה לי יפה והיה לי טעים.

.

תגים: , , , ,

12 תגובות to “כל הצבעים השמחים”

  1. עדו Says:

    הייתי ירושלמי כל חיי עד גיל שלושים ואז עברתי לגור בתל אביב מסיבות פרנסה.
    גרתי בה כחצי שנה בדירה שכורה כשבאתי לביקור בעיר וקפצתי למשפחה החרדית שיש לי שם (לא , אני נולדתי חילוני אבל שומרים על קשר).
    ישבתי שם כמה שעות, האנשים המוסריים האלו שכל החיים ידעתי שהם במובן מסויים טובים ממני החילוני הרקוב ישבו שם והסבירו ששמעון פרס אחראי לרצח רבין (וגם לרצח של מוטה גור שלא באמת התאבד) הביעו תקווה לשחרורו המהיר של עמי פופר ולא הבינו למה הפרקליטות מתעקשת לערער על הזיכוי של מתנחל שהיכה למוות ילד פלשתינאי בן 10 , האם יש להם יצר התאבדות שם בפרקליטות?
    נכנסתי לטרנטה וחזרתי לדירת הרווקים שלי בתל אביב, אני זוכר שיצאתי מהאוטו נשמתי את הערפיח התל אביבי הכבד והרגשתי כאילו פרץ של חמצן טהור מילא את ראותי לאחר המחנק שחשתי באויר ההרים הצלול של ירושלים

  2. mooncatom Says:

    כן אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר.
    בוורסיה הראשונה של הרשומה, ההתבטאות שלי היתה הרבה יותר חריפה,
    כתבתי שזו עיר שגורמת לי ל'עוויתות אהבה וגועל'.
    זה תמיד ככה …אוויר הרים צלול כיין,
    עד שמשהו, מבעית, חותך לך את שדה הראיה ,
    או את האוזן, והלך עליך.

  3. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    אהבתי את העובדה שבצילומים אין שום מונומנטים
    כזאת היא ירושלים, המונומנטים, הקודש, והשגב,
    שואבים מן המטייל בה את מה שיפה בעיר הזאת ובכל עיר אחרת,
    את הפרטים הקטנים, הסמויים מעין.
    ובאמת, סתם כך, ללא מונומנטים, ללא תחושת קודש מיוחדת, סתם כעיר, שיש בה אנשים שונים ונופים שונים ומשונים– היא לאין ערוך עדיפה בעיניי.

  4. mooncatom Says:

    שועי יקר,
    חניתי ברחביה, הלכתי דרך הנחלאות,
    הסתכלתי על החצרות העניות ועל החצרות הציוריות,
    והגעתי לשוק מחנה יהודה, והשתדלתי להתרכז
    רק בצבעים ובהריחות ובטעמים הטובים.
    הצלחתי.

  5. מיכל Says:

    טיילתי עכשיו איתך,
    מעניין שלא היה צורך בהרבה מילים התמונות מספרות.
    אהבתי במיוחד את הטבע בדרך והשוק הצבעוני
    הצילומים באמצע גרמו לי למועקה.
    תודה.

  6. דודו פלמה Says:

    מיכל, אני מודה ומתוודה שלפני שחוברה לה יחדיו בפרץ אלימות תורן, ירושלים הייתה חביבה עלי עשרת מונים. היום כאשר אני מעלה אותה על ראש תקוותי אני מקבל התכווצות שרירים ונכנס למצב של מנוסה. כל כך קשה לי בירושלים שחבל לכם על הזמן. לפני שנה הירציתי בבית אבי-חי ורק כשהייתי במונית בירידה לכיוון כביש 6 שמתי לב שאני לא נושם, וכמו עידו חזרתי לנשום וראותי מלאו אוויר לא צלול כיין ובלי ריח אורנים.

    ומאוד אהבתי את הצילומים שנתת, ממש לא הרגשתי את ירושלים שבהם. אני מסכים עם שועי, עיר שהמונומנטים יותר חשובים בה מהאדם איננה ולא תהיה כוס התה שלי.

    • mooncatom Says:

      הכל קורה שלושה ימים באיחור…
      רק עכשיו מצאתי את התגובה הזו בדואר הזבל,
      האם יכול להיות שמישהו שם למעלה נורא נורא נעלב ממך דודו?
      הא הא,
      אני בכל אופן מאוד אוהבת את התגובה הזו
      ושמחה שאהבת את הצילומים שלי.
      ת ו ד ה.

  7. mooncatom Says:

    איזה כיף מיכל!
    החלק הצבעוני, הריחני, הטעים,
    שמחה שהלכת איתי בו,
    והחלק השני שלא קל,
    נכון, עיר מבלבלת ומסובכת…
    את בהחלט בהחלט פטורה.

    תמשיכי לטייל איתי !
    תודה.

  8. דודו פלמה Says:

    זהירות ספוילר!

    בדמנו חיים

    – – לוּ הָיָה מִפְלָט אַחֵר מֵחֲלוֹמֵנוּ

    לְאַט הִרְחַקְנוּ בַּתֶּלֶם עַד קָצֵהוּ הֶחָם
    נוֹסְקִים בִּשְׁמֵי הַתִּקְוָה הַתְּכֻלִּים
    לִבְרֹא נֶחָמָה פּוּרְתָּא שֶׁל שִׁלֵּם וְנָקָם.
    בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים הָלְכוּ וְכָבְדוּ צְעָדֵינוּ
    עֵינֵינוּ נֶעֱצָמוֹת מִכְּאֵב חֲלוֹם יְרוּשָׁלֵם
    הָיִינוּ נִטְרָפִים בְּיֵאוּשׁ זְהָבָהּ הָעוֹמֵם.

    מֵעֵבֶר לְגֶלֶד הַגְּבוּל גָּאָה
    יַם שִׂנְאָה וּמַאֲוָיֵי נָקָם
    מִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים דַּקִּים
    וְצוֹרְבִים שֶׁל עֶלְבּוֹן תּוֹסֵס
    מְצַפֶּה בְּעֶרְגָּה לַיּוֹם בּוֹ
    תַּקְהֶה הַשַּׁלְוָה אֶת דְּרִיכוּתֵנוּ.

    מִגּוּף רַחְמֵנוּ הַקָּרוּעַ מִבַּעַד
    לִסְדָקִים רְטֻבִּים חָמוּץ מִדָּם
    נִגַּר חֲלוֹם הַתְּאֵנָה וְהַזַּיִת.
    הָאִישׁ תַּחַת גֶּפֶן הַפְּלָדָה
    זָחַל לְאַט לְבֵיתוֹ עִם רֶדֶת עֶרֶב,
    בִּשְׂדֵה שִׁבֳּלִים חַדּוֹת כְּחֶרֶב
    נִגְזַרְנוּ לְנֶצַח נְצָחִים
    לִהְיוֹת נְכוֹנִים וַחֲזָקִים
    לִהְיוֹת בְּדָמֵנוּ חַיִּים.

    אוֹר יְקָרוֹת יְרוּשָׁלֵם מְעַוֵּר
    אֶת עֵינֵינוּ בְּרַק מַאֲכֶלֶת מֻנֶּפֶת אֶל
    עָל שְׁנֵי בָּנִים עֲקֻדִּים עַל הַר מוֹרִיָּה אֶחָד

    מְפֻכָּחִים וּמָרִים הֵקַצְנוּ מֵעֲקֵדַת הַחֲלוֹם – –

    הַזְּמַן נֶחְמַץ וְנִגַּר עַל פָּנֵינוּ
    שַׁעֲרֵי עַזָּה
    מַה לְפֶתַע כָּבְדוּ עַל כְּתֵפֵינוּ.

  9. mooncatom Says:

    אתה יודע דודו,
    אני שמחה שלא ויתרתי
    על איזכור הצד האפל של ירושלים,
    כשתיארתי
    את הצד המואר.
    תודה על השיר.

  10. טלי Says:

    איזה יופי לטייל מבעד לעיניים שלך!

    ובשבילי בירושלים אין בכלל גועל (זה יש דוקא בת"א, לעיתים….) ירושלים אצלי משלבת אהבה, פחד, עצב, יופי, כעור ויותר מדי קדושה.

  11. mooncatom Says:

    היאח הידד טלי,
    טוב שטיילת איתי,
    תל אביב בשבילי היא אהבה,
    ירושלים כל המילים שאמרת,
    ממש כך.

    תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: