שָׁלֵו

ה' בניסן

               .

               אולי כאן נגמרת דרכי

               על הסף הַשָּׁלֵו,

               נוטפים כוכבים ירוקים

               לאט, כהולם הלב.

               /לאה גולדברג

תגים:

6 תגובות to “שָׁלֵו”

  1. דודו פלמה Says:

    אחח מיכל, לאה גולדברג, משוררת הבדידות הגדולה.
    הייתי רוצה להפגיש אותה לפחות פעם אחת עם הרב
    יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ואם לא איתו אז לפחות עם
    כמה שורות שכתב: "מדי פעם אני חש שנעזבתי על ידי
    כולם, אפילו הקרובים לי ביותר. דברי משורר התהילים
    (כז, י) "כי אבי ואמי עזבוני" מצלצלים באזני כקולו העצוב
    של התור". יש אנשים שיודעים לשורר את הבדידות.

  2. mooncatom Says:

    בוקר טוב דודו,
    העלית דמעות בעיני,
    לפעמים אני חושבת
    שלולא הבדידות לא היתה שירה בעולם,
    אם היה איך לומר ולמי לומר את שיש לומר,
    לא היתה השירה נחוצה.
    אבל מכיוון שהיא כן, מאוד,
    אז לאה גולדברג,
    וגם סולוביצ'יק
    וגם אתה.
    טוב שכולכם כאן.

    ת ו ד ה.

  3. עדו Says:

    עוד פעם קולו של התור?
    הקולות היחידים שאני שומע בתור הם 'אני אחריך', 'אני רק שאלה' , 'היי לא לדחוף – יש פה תור'.
    לא יודע לגבי עצוב אבל בהחלט מעצבן.

  4. mooncatom Says:

    כן,
    מאוד מעצבן.

    ובכל זאת, ככה בשביל ההשכלה הכללית שלך עדו,
    אני שולחת אותך אל רשומה אחת שלי
    שבה לימדתי את מי שהסכים,
    את ההבדל בין יונה לבין צוצלת, או בשמה האחר: תור.

  5. mooncatom Says:

    גדול!
    בכל מובן!

    והכי גדול?
    כתוב שם שהוא הופיע לראשונה ב-1962
    גם אני! גם אני הופעתי לראשונה בדיוק באותה שנה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: