טיול, פרק שלישי

י' בניסן

לראות שדה שיבולים, זה באמת מגביה את השמחה, מגביה את הכאב. לראות אותן במליונים, ירוקות עין ועוד מעט צהובות ומוכנות לקציר. ולראות אותן מקרוב, כל אחת בעיניה הירוקות, כל אחת פלא בריאה.

לקחתי כמה איתי, אולי אצליח לזרוע את הגרעינים.

 

בצד שדות החיטה נפרשו אל האופק שדות מכל כך הרבה סוגים, החרדל צחק אל התלתן, והשמים. כן השמים.

תגים:

3 תגובות to “טיול, פרק שלישי”

  1. דודו פלמה Says:

    איי מיכל, לאה גולדברג!

    רק לאה יודעת להבחין
    בשדה שיבולים
    בשיבולת אחת! ירוקת עין.

    היכולת שלה להקשיב לקולו
    של היחיד בתוך ההמון
    היא כל כך נדירה שזה
    ממש כואב לי בשיניים.

  2. דודו פלמה Says:

    תודה על לאה (עליה)
    וגם על השיבולים (-:

  3. mooncatom Says:

    יכול להיות שלאה גולדברג יחלה
    שמיהו יבחין בה בשדה האינסופי?
    אולי.

    ונזכרתי בנסיך הקטן
    (ויסלחו לי כל אלה שהוא קטן עליהם כבר)
    שידע לאהוב שושנה אחת מבין אלפי שושנים כמותה,
    פשוט כי הוא בחר בה…

    תודה דודו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: