טיול, פרק רביעי ואחרון

יא' בניסן

 

 

הדרך המריאה הלאה, אבל עכשיו בכיוון ההפוך, שבו גם אם היא מתפתלת ומתחזה כממשיכה, היא באמת חוזרת כבר הביתה.

פגשתי את בְּנֵי החרדל ואת תינוקות הזית, השתטחתי לי בבוץ, ושרתי לעשבים את הניגון של הלב. היה נדמה לי שהם עונים.

 

ברמות מנשה האפיל הירוק והצל צללים של ארצות רחוקות. כאן הרגשתי שרק הנשמה שלי יכולה לראות והמצלמה אינה מסוגלת להכיל.

 

עשיתי עוד סיבוב קטן ביערות הכרמל המחלימים, ואכלתי עשבים ומיני ירוק מבושלים להפליא בעין חוד ואז החזרתי את שורשי אל העציץ שלי, אל התות והברוש, אל הנענע ואל עיניה הירוקות של חתולתי שבביתי.

תגים:

2 תגובות to “טיול, פרק רביעי ואחרון”

  1. דודו פלמה Says:

    ברוכה השבה הביתה ממרחקים.
    היה כיף לעקוב אחר המסע
    לציר הצפוני ובחזרה,
    והסלט שעשית ממנו.
    אין כמו בבית!

  2. mooncatom Says:

    לציר הצפוני, כן כן!
    אוף, דודו,
    זאת הבעיה,
    שקשה מאוד מאוד להוציא אותי מהבית,
    בדיוק בגלל הסיבה הזו, שסיכמת בסוף…
    אבל כשאני כבר יוצאת, אני נהנית מכל חלקיק שבדרך.
    ואני גם נהנית כשיש מי שבאים ונהנים איתי, שוב,
    כאן.

    תודה,
    ושבת שלום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: