נִסֵי ניסן

ל' בניסן

.

התות העירום, קוסם זקן,

הדליק כוכבים,

תותים, בקצה כל ענף ובת ענף,

ואז, שלפו האצבעות הדקות

מטפחות ירוקות.

 

תגידי, במה קל לך יותר להאמין:

שכל אלה נוצרים ככה פתאום, יש מאין,

או שהם היו חבויים שם, כל הזמן,

ועכשיו נמשכים להיוולד אל תכלת השמים,

אל הבטחת האביב, בדיוק כמוך.

.

תגים: ,

17 תגובות to “נִסֵי ניסן”

  1. טלי Says:

    אח איך אני אוהבת תותים!

    שדה ועץ ופטל (כמו בציור למעלה) וכל דבר שיש לו berry בשם

  2. mooncatom Says:

    וגם המילה תותים,
    נכון יפה?
    העץ, התותים,
    הקסמים.

  3. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    זה בשבילך, מקווה שתאהבי את זה

    טלי,
    גם סחרוף?

  4. mooncatom Says:

    וואו, שועי, זה מושלם,
    מושלם מכל בחינה אפשרית.

    ת ו ד ה,
    תודה בעד התות…

  5. דודו פלמה Says:

    תות אנח אמון
    מוסיף המון

  6. mooncatom Says:

    המון!

  7. שרון רז Says:

    נייס, ורי נייס

  8. טלי Says:

    שועי, :-)

    לקח לי שניה להבין אבל מרגע שהבנתי – וואי וואי וואי איזה חיוך (והאמת היא שפחות אבל אז מה)

    והתודה בעד התות ייצרה לי עוד חיוך אדיר!

  9. mooncatom Says:

    לשרון,
    תודה.

    לטלי,
    משמח,
    מאוד.

  10. דודו פלמה Says:

    נס (אפילו בניסן) הוא ילד השעשועים של האמונה. גיתה

  11. mooncatom Says:

    מילים: נח רוזנבלום
    לחן: נח זלודקובסקי

    שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
    דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
    מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
    נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

    יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה
    אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ
    אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה
    עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.

    דודו,
    ת ו ד ה,
    גיתה על הבוקר,
    גם סוג של נס.

  12. גוני Says:

    מה שנחמד הוא, שהם כולם נמצאים ונחבאים כל הזמן. פורצים לרגע, כל אחד והאביב שלו. לפעמים, כשזה גם האביב שלך, את מצליחה להבחין בהם. לפעמים את כבר בקיץ כשהכל חם מדי ומת ודילגת על האביב, אבל הוא יחזור אחרי החורף הנהדר, שכן כמו העצם, גם אנחנו זקוקים למנת קור כדי לשמור על שפיותינו ולמים כדי להתרענן ולפרוץ מהאבק שאוטם לנו את הנקבוביות, את פתחי האוורור. אגב, יש כמה עצים סודיים בעיר, הנותנים פרי וכל כך כיף לעבור לידם, לקטוף ומיד לאכול, בלי לשטוף ולחשוב, בינך לבין העץ, שרק אתם מכירים זה את זה ומיודדים כך. ואם לא היה ברור מתגובתי הארוכה – מילים יפות מאוד חיברת.

  13. mooncatom Says:

    הי גוני,
    טוב שבאת.
    וטוב שהזכרת לי את העניין הזה,
    שלעולם העונות שלו ולי העונות שלי והקסם מתרחש כשהן נפגשות לרגע,
    כשיש פתאום תואם ביני לעולם, הרי זה מה שחסר לרוב.
    ובעניין העצים, אני אגלה לך על השסק אם את תגלי לי על האננס.

    ת ו ד ה.

  14. שוֹעִי Says:

    מיכל, שוב אני,
    את מכירה את ספרהּ של צביה ליטבסקי 'הירוק הולך אל הירוק' (הוצאת כרמל: ירושלים 2006). כדאי שתחפשי אותו. אני חושב שתהני. יש בשירה שלה שם משהו שמתכתב עם השירה שלך כאן, ואולי יעניק לך השראה לספר שירים משלך (-:

  15. mooncatom Says:

    צביה ליטבסקי משוררת נפלאה,
    אחפש את הספר הזה, בהחלט.
    תודה שועי.

  16. avivamishmari Says:

    יותר מדי זמן לא ביקרתי פה!
    וכן, זה תיאור שמתאים מאוד לעץ שמול חלוננו העירוני, הקרוי "העץ שלנו". תותים אין שם, אבל ניצני ניצנים שמתחילים בניסן יש גם יש, ובתוך יומיים כל הקומפלקס האורגני המדהים הזה, שהיה רק שלד במשך חצי שנה, מכוסה שוב ירוק. זה כבר סוף האביב כמעט, אבל שיהיה שמח.

  17. mooncatom Says:

    הי אביבה, טוב שקפצת!
    זה מדהים איך זה קורה ממש בין ליל, נכון?
    ככה האביב אצלנו, מיצמצת – פיספסת…
    שמח, כן אני מתה על זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: