בסוף היו לי שעתַים

כא' בסיוון       

זה היה כמו לרכב על חיה פראית ויפה מאוד, אולי דרקון. לא מהחוויות שאפשר להכתיר בכותרת אחת נחרצת וחד משמעית כמו 'כיף' או 'קשה', אלא משהו שמחליף צבעים בכל רגע. הרבה אנשים, בלבול, צבעים מרוחים, רעש, ואז קפיצה אל בריכת עיניים של מישהו או מישהי זרים שהופכים להיות קרובים, קוראים בהתהוות, ששואלים אותי על מה הספר שלי, משאירים אותי ללא מילים, מבקשים הקדשה, או מספרים לי שקראו ואהבו. פגישות יפות ומרגשות. נערה מתוקה אחת קראה בקול לאבא שלה את הגב של הספר. הקשבתי בנשימה עצורה, היא עברה את המילה הקשה והחיוך נשאר לו על הפנים, ואז הם קנו את הספר מתנה לאמא. איזה יופי. ג'ינג'י אחד מקסים ביקש הקדשה מיוחדת. השתדלתי. אמא אחת סיפרה שתשלח את הספר לבתה שנמצאת רחוק מעבר לים. מכרה שאני מאוד מחבבת אמרה שאהבה מאוד את הספר ובאה כדי לקנות אותו לחברה שלה. חברה יקרה לעבודה שבאה וקנתה. עוד אנשים ונשים, עוד שאלות והקדשות. אנשי ההוצאה הנהדרים שעשו הכל כדי להנעים את שעתם של הסופרים. החברות והאחות שבאו לתמוך. האוויר המחושמל. אחזתי חזק בעט שבידי והמראתי.

תגים: ,

13 תגובות to “בסוף היו לי שעתַים”

  1. avivamishmari Says:

    יפה לך להמריא! ואיזו תמונה נהדרת.

  2. תמי ברקאי Says:

    את יפה מאד וגם לחתום על ספרך יפה לך מאד ויופי יופי שזה התרחש כך עם כל האנשים והנשים והעיניים והלבבות.

  3. שלומית עוזיאל Says:

    איזה כיף (ואת יפה).

  4. דודו פלמה Says:

    היי מיכל,
    יפה לך ההמראה הזאת.
    לשניה הבחנתי בדמעה שקופה.

  5. דודו פלמה Says:

    צריך להיות- לשניה ראיתי מטוס ממריא מבעד לדמעה שקופה

    • mooncatom Says:

      תודה דודו,
      ותתפלא,
      אבל הגרסה הראשונה דווקא יותר מתאימה.
      אני מוכנה להודות שהיתה גם היתה,
      ויותר מפעם אחת במהלך הערב. ואחריו.

  6. שוֹעִי Says:

    הייתי בככר רבין ביום שני
    ולצערי לא יכולתי הגיע ביום רביעי
    חבל שאי אפשר הימצא בכמה מקומות בעת ובעונה אחת
    כלומר היתה טכניקה של הטלה אסטרלית בימי הביניים
    וגם כבר קרה לי שאנשים מסויימים אמרו לי שראו אותי
    במקומות בהם לא נמצאתי מעולם
    אבל אני מקווה כי עוד תזדמן
    לי ההזדמנות לקבל הקדשה/חתימה.

    • mooncatom Says:

      שועי יקר,
      היה מן חיוך כזה תלוי שם באוויר,
      יכולתי להשבע שהוא שלך…
      בשנה
      הבאה
      אינשאללה.

      שבת שלווה.

  7. ניר הופמן Says:

    איזה יופי! בדיעבד אני חושב שהייתי צריך לוותר על שימון (הרי עוד יהיו מלאן הזדמנויות לפגוש אותו). נשמע כיף, לרכוב על דרקון.

  8. mooncatom Says:

    הי ניר,
    תודה,
    אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ועוד חמש עשרה פעמים מאוד,
    מקווה שתהיה עוד הזדמנות שכזו.
    אני מקווה שזה לא היה דרקון חד פעמי….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: