חתולה שחורה [19]

                                                                            יב' בתמוז

בכל פעם שאני מכינה לעצמי פירות עם גרנולה ויוגורט, אני נזכרת בזה וצוחקת, בחיי. למעשה בכל פעם שאני מורידה את צנצנת הדבש מהמדף אני נזכרת בזה. אני מורידה אותה הרבה וזה קרה כבר לפני המון זמן.

הכנתי לי פירות עם יוגורט וגרנולה. חתולי עמדה והביטה בעניין, אז שמתי לה קצת יוגורט בצלוחית, שתלקק. כשהיטתי את צנצנת הדבש מעל הקערה שלי, היא נטשה פתאום את היוגורט שלה, ודחפה את הראש שלה בין הצינצנת לקערה. נתז רציני של דבש, מה שקוראין שליכטה, התיישב על הראש המתוק גם ככה. אוי אוי אוי.

היא היתה בשוק, לפחות כמוני, קפצה והתחילה לרוץ בבית כמו משוגעת, בורחת ממני ומצווחת ככרוכיה. אני מתחננת בפניה והיא טסה בכל הבית כמו נמיה מטורללת, עד שהבינה לאשורו את גודל אסונה, והתיישבה תחת כיסא מותשת. מבולבלת. ואז, היא יצאה משם מבויישת ובאה אלי. נתנה לי, בשקט, לנגב לה את הראש במטלית רטובה. לנגב טוב טוב, ואפילו חזרה שוב כששתינו הבנו שזה עוד לא מספיק טוב.

אז תמיד כשאני נזכרת בזה וצוחקת, אני גם קצת נחנקת בסוף, כשאני חושבת על הדבר הזה, שכל כך קשה להרבה מאיתנו, שכל כך מבודד אותנו אחד מהשני, חוסר היכולת שלנו להגיד. כי כשמשהו פוצע, מכאיב, מרגיז או מתסכל, אנחנו נוטים לתת לנשמה שלנו להתרוצץ בתוכנו כמו חתולה שחורה עם שליכטה דבש על הראש, כשמה שהיינו צריכים לעשות, זה לספר למישהו, לבקש עזרה.

6 תגובות to “חתולה שחורה [19]”

  1. דודו פלמה Says:

    לפעמים גם קורה ששופכים לנו דבש
    לנו דבש על הראש ואנחנו נבהלים
    נורא כי אנחנו רגילים ששופכים לנו
    דברים אחרים על הראש. קוראים לזה
    רפלקס מותנהאו תגובה פבלובית.
    ואוליגם כי דבש בא תמיד עם עוקץ
    בצידו (או בתחת של הדבורה) ואז
    טעים אבל דוקר. והעיני הדבש
    של תולי, עוד לא החלטתי
    עם הן שובות אותי כי הן
    מהפנטות או בגלל שהן מבעיתות.

  2. mooncatom Says:

    דודו,
    אתה יודע מה?
    חתולה זה לגמרי סוג של דבורה,
    עם דבש ועוקץ לגמרי משלה, בחיי,
    ואני לא תמיד יודעת מה הולך להגיע עכשיו,
    ולא תמיד היא נותנת משניהם,
    ולכן האבחנה שלך מצויינת, היא גם
    מהפנטת וגם מבעיתה,
    גם תינוקת וגם שטנית,
    ומותר רק לה להיות ככה, לא צפויה,
    ופבלוב… לא היה מצליח איתה.

  3. עדו Says:

    פעם פגשתי חתול שמישהו קשר בחוט ברזל לעץ , החתול היה היסטרי לגמרי והשתולל מה שגרם לחוט להתהדק עוד יותר. אז כמובן ששיחררתי אותו – אבל זה לא היה חכם מצידי כי חטפתי שריטות והוא גם היה כל כך היסטרי שהחוט נשאר קשור אליו כשהוא ברח משם.
    זה חלק אחר של הנושא. כשאנחנו בצרה קשה אנחנו נוטים להיכנס להיסטריה וגם מי שבא לעזור לנו נראה כמו סוג של איום.

  4. mooncatom Says:

    תודה עדו ששחררת את החתול,
    תודה, תגיד מי עושה דברים כאלה?
    זה גורם לי לרצות למות.
    אבל תודה, תודה ששחררת אותו.
    וסליחה בשמו, הוא באמת פחד נורא.
    וגם נכון מה שאמרת,
    אפילו הצעה לעזרה מפחידה לפעמים.
    ת ו ד ה.

  5. שוֹעִי Says:

    אוי, חתולי בדבש…
    משום מה נזכרתי בפתיחת
    סוטרות האהבה של נארדה
    שהמושג המרכזי בהן הוא הבקהטי
    וכך זה מתואר שם:

    עתה, לכן, נסביר את הטבע של הבקהטי
    אך היא בעלת טבע של אהבה עילאית לזה.
    ובעלת טבע של צוּף.
    לאחר שהשיג את זה, האדם נהיה מושלם, נצחי ושבע רצון.

    (תרגמה מסנסקריט: פרייה הרט)

    לא ידוע על חתולים בעלי בקהטי
    אבל אפשר שהאדם רק פספס זאת עד עתה.

  6. mooncatom Says:

    חתולי היא חתולה מאוד צופית,
    נופת צופים של ממש!

    תודה שועי,
    זה נורא יפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: