שלוש+ [4]

טז' בתמוז

נושא/נשוא/מושא – הרגע שלפני – חשיבותה של רצינות

מה קורה כשרק שתים מאיתנו נפגשות בבית קפה, מה קורה אז? אז ככה:

אם אנחנו השתים האלה, אז יש לנו נושא עיקרי אחד קבוע והוא, מי לא מנחש? גברים. היא בדרך כלל באחד שלה, אני במתחלפים שלי. זהו נושא בלתי נדלה שאפשר לדוש ולחבוט בו עד זוב דם/דבש. אנחנו כמובן יכולות לדבר גם על עבודה, משפחה, פוליטיקה, חברה, שכנים, אבל שום דבר לא ממש מעניין, כמו למשל כשהיא אומרת: נכון, כשאת מכירה בחור חדש, אז יש את הרגע הזה, תמיד יש אותו, שאת אומרת: אני בחיים, אבל בחיים לא הייתי יכולה להתאהב בו, הוא הרי… ואני קופצת, בדיוק, נכון, הוא הרי: כל כך שמן / לא סותם את הפה / שוויצר / חסר חוש הומור, באמת. והיא: טווס חסר תקנה / שעיר, איזה סוודר אלוהים. ואני: ומה זה האף הזה לכל הרוחות? נכון? והיא: ודיסק עם חמש מאות שירים של רוקסט באוטו?! נכון, ואז את כמובן מתאהבת בו, ושמחה וששון, ומלאכים שרים לכם, והחיים בוורוד, ואת שוכחת את הרגע הזה, עד שיום אחד, אחרי שבוע / חודש / שלוש שנים וחצי / חתונה + ילדים, הרגע הזה חוזר לגבות את החוב שלו: זוכרת, זוכרת שהזהרתי אותך? אנחנו צוחקות, צוחקות, צוחקות, ואז היא אומרת: את יודעת ששברתי לו את הדיסק של רוקסט ביום שעברנו לגור ביחד? ואני עונה לה: סתכלי, סתכלי על ההוא, איזה מתוק, לא? והיא מחרבת לי: כן, אבל את לא רואה שהוא קצת פוזל? ואני כבר בשוונג: והרבה יותר מידי אפטר שייב, אוף. 

ואם אנחנו השתים האחרות, אנחנו מדברות שטויות. אין אף אחד בעולם שיותר כיף לדבר איתו שטויות כמו עם זו. אנחנו יכולות להזכר פתאום בקריקטורות ההן הישנות, שבהן שניים שמגיעים משני כיוונים, נפגשים לפתע מעבר לפינה, מישהו עם בלון ומישהו עם קקטוס, או שני אקזביסציוניסטים במעיל פעור, או שתי בחורות עם אותה שמלה. אנחנו יכולות לדבר על שום דבר בצורה יסודית, ועל כלום בצורה משמעותית, בפנים רציניים ובארשת של חשיבות אין קץ. ברור שאנחנו יכולות לדבר על עבודה, משפחה, פוליטיקה, חברה, שכנים, אבל שום דבר לא ממש מעניין, כמו, שהיא תגיד פתאום: החלטתי, מיום שלישי אני הולכת לדבר רק בקלישאות. ומשם הדרך נפרשת, פתלתלה ומענגת. 'אז כמו שאומרים' אומרת היא, ואני משיבה 'טוב, החיים זה לא פיקניק' אז היא מרימה להנחתה 'כי מה שתלוי מתייבש ונופל', ואני עונה 'ואם לא תשאלי איך תדעי', 'תראי, בואי נאמר, שאין לי מה להגיד, אבל תאמיני לי' 'ולכל שבת יש מוצאי שבת, ומי שטרח בערב שבת אז בום בשבת' וכן הלאה.

ומה קורה כשהן נפגשות בלעדי? הן בטח מדברות עלי, לא? או שהן דנות בתיאוריות של ויטגנשטיין ולאקאן עם האוכל ושל חומסקי עם הקינוח. כן, סביר להניח.

12 תגובות to “שלוש+ [4]”

  1. דודו פלמה Says:

    מיכל, זה היה פוסט מענג
    שתדעי לך.

  2. mooncatom Says:

    דודו,
    דעתך חשובה לי לאין שיעור
    שתדע לך.

    ת ו ד ה.

  3. מיכל Says:

    נהדר :)

  4. mooncatom Says:

    תודה מיכל,
    חיוך גדול שלוח גם לך.

  5. עדו Says:

    אני מניח שהן מדברות על גברים בקלישאות.

  6. mooncatom Says:

    לא, מה פתאום עדו,
    אל תערבב חברות,
    לכל אחת מהן יש את הסיגנון שלה…
    ועל גברים הן ממציאות דברים חדשים.
    כן.
    (וגם את הגלגל הן ממציאות.
    כל יום!)

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    זה קצת קשה להגיב באמצע שיחת חברות.
    קצת נותן הרגשה של מי שנכנס לבית קפה,
    ונכנס לתוך שיחת חברות (את חלקן הגדול הוא איננו מכיר)
    (-:

  8. mooncatom Says:

    אבל מותר לך להקשיב,
    אני מרשה.

    ת ו ד ה.

  9. רותי Says:

    אני ממש ממש מחבבת את השלוש + האלה, יותר ויותר עם כל פוסט שעובר. איזה כיף!

  10. סתיו אדם Says:

    לדבר, על אה על דה על מאין דהו …
    לקשקש באינטימייות של ההמון המרעיש
    העולם עגול …כך טוענים המדענים …
    ואני ….כולה בטרמפים במסע בתוך נשמתי ….
    אהבתי מאד מיכל

    • mooncatom Says:

      אז זהו,
      ישבנו לנו על קפה וקישקשנו לנו,
      הצחקתי אותך, החזרתי אותך קצת אחורה לזכרונות משלך,
      יצאת מחייך,
      וזה המון בשבילי,

      תודה סתיו,
      תבוא תמיד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: